ההטבות: האם "נוהל קצב" לא יחול על קצב?

האם ההחלטה שהתקבלה היום (ב') בוועדת הכספים, לפיה ישללו ההטבות מנשיאים שהורשעו בעבירות שיש עמן קלון - לא תחול על הנשיא השמיני, משה קצב? 

לפי החלטת הוועדה, ההטבות מנשיאים יישללו רק אם הם הורשעו בעבירה פלילית שיש עמה קלון במהלך כהונתם או אחריה. אך בהסדר הטיעון שנחתם עם קצב לא הוזכר כי מדובר בעבירות שיש עמן קלון. פרקליטיו של הנשיא לשעבר ציינו כי בכוונתם לטעון שבעבירות אין קלון. לעומת זאת, בפרקליטות אמרו כי במידת הצורך, הם יטענו שמדובר בעבירות מסוג זה.

שאלה זו נתונה כעת להכרעתו של בית המשפט, אך יש כבר מי שאומרים שעם הסדר הטיעון הנוכחי, אשר במסגרתו העבירות הן חלשות יחסית, אפשר להחיל עליהן קלון. נשיאת בית משפט העליון, השופטת דורית בייניש, אמרה באחד הדיונים בעתירה נגד העסקה עם קצב שהעבירות בכתב האישום נגד קצב פחות חמורות מאלו שבכתב האישום של חיים רמון. קשה לראות כיצד, כשבעניינו של רמון נקבע כי אין בהן קלון יוחלט להטיל קלון על קצב.

יש לציין כי מי שבית המשפט קובע שהוא עבר עבירה שיש עמה קלון, לא יוכל להיבחר לכנסת לתקופה של שבע שנים לאחר ההרשעה. כמו כן שופטים שהורשעו בעבירה עם קלון לא יוכלו להתמנות לתפקיד.

מנכ"לית שדולת הנשים בישראל, עו"ד ציונה קניג-יאיר מזכירה כי כפי שהודתה פרקליטות המדינה בדיון בבג"ץ, בעתירה נגד עסקת הטיעון, היא אינה כוללת הכרזה על קלון.

לפיכך, אומרת עו"ד קניג-יאיר, החלטת ועדת הכספים חסרת משמעות ללא החלטה של בית המשפט על קלון. "המדינה הזדרזה להחתים את הנשיא לשעבר על עסקה בה לא נותר כמעט דבר מטיוטת כתב האישום המקורי, בה הוא נחשד באונס, ואף לא ביקשה כי העסקת הטיעון תכלול קלון, כך שימנע ממנו לחזור בקרוב לחיים הציבוריים. ניסיון העבר עם חיים רמון שהורשע במעשה מגונה בכפייה, אך ללא קלון חזר לממשלה ואף קודם לתפקיד המשנה לראש הממשלה, מוכיח כי יש לתקן את החוק כך שכל הרשעה בעבירת מין תהיה כרוכה בקלון ללא צורך בהחלטה מיוחדת של בית המשפט."