שתף קטע נבחר

ה"חצי השני" עונה לברק ואשכנזי

"אדם צריך לבחור מה נכון מוסרית", אומר סרבן מצפון; "הצבא לא הולך לפי התורה", מזכיר אברך; "מיותר להשקיע בחיילים שלא רוצים להיות חיילים", מסביר מתנדב לשירות לאומי, שפחד להשתעמם במדים. בשיחה עם ynet מונים ארבעה צעירים את הסיבות לכך שצה"ל נעשה "צבא של חצי עם" - ונזכרים בתגובות שקיבלו מהחבר'ה

מחזור אוגוסט 07' - עם שיעור המתגייסים הקטן ביותר שראה צה"ל מאז הקמתו - הצליח להוציא גם מהרמטכ"ל ביקורת נוקבת על החברה הישראלית ומשתמטיה. "הם איבדו את הבושה", אמר אמש (יום ג') רב-אלוף אשכנזי, "המשימה של כולנו היא להחזיר את הבושה ללחיים של המשתמטים - ואת הגאווה לחיילים המשרתים". גם שר הביטחון נדרש השבוע לסוגיה, ואמר: "מצבא העם, צה"ל הופך בהדרגה להיות צבא של חצי עם". ייתכן שחלק הארי של הציבור בישראל מסכים עם גישתם של ברק ואשכנזי, אך אלה שבחרו לא להתגייס סוברים כמובן אחרת.

 

עומרי עברון, בן 20 תל-אביב, היה בין כותבי "מכתב השמיניסטים" לראש הממשלה לשעבר, אריק שרון, ושימש כמדריך בתנועת הנוער הקומוניסטי הישראלי. לאחר שסירב להתגייס נכנס לכלא לבידוד של חודש, ולבסוף שוחרר עם פרופיל 21.

  

"בחרתי ללכת לכלא ולא לקב"ן כאקט של מחאה פוליטית", הוא אומר. "אני ממליץ לבני נוער, למרות הנורמות הדומיננטיות בחברה להסתכל במצפון האישי כאדם וכאזרח, ולבחור לא רק את מה שמקובל ונוח אלא את מה שנראה נכון מבחינה מוסרית. לפוליטיקאים לא אכפת לשלוח אותנו למלחמות חסרות תועלת, והמלחמה האחרונה הוכיחה שלמרות הכוח הצבאי החזק והיקר הפתרון היחידי הוא להיאבק למען השלום".

 

על האופן שבו מתייחסת החברה ללא-מתגייסים אומר עברון: "קבוצות שלא מתגייסות ממודרות על ידי מוקדי הכוח בחברה הישראלית. זה מצער שחברה שמתיימרת להיות דמוקרטית, האתוס שלה מבוסס על צבא. התגובות שאני מקבל הם מגוונות - יש כאלה שמגיבים בצורה קשה, לפעמים גם באמצעות קללות, אך יש כאלה שמקבלים בהבנה וסקרנות".

 

זה פשוט לא אני

דניאל (שם בדוי), בן 19 מירושלים, סירב להתגייס מאחר שלא רצה לשרת בתפקיד פקידותי ו"משעמם", כהגדרתו. במקום זה, התנדב לשירות לאומי כמתנדב בבית-חולים.

 

"טוב שאנשים לא מתגייסים בעיניים עצומות כמו פעם", הוא אומר. "אין מצב שהייתי מקבל פרופיל 97, מה שמשאיר לי אופציות מאוד משעממות או עבודות פקידותיות. לא הרגשתי שהתרומה שלי תהיה חשובה למדינה. זה אמנם לא אחראי מצידי לומר שזה לא יהיה אני, אבל זה לא יהיה אני כי ראיתי שלא אוכל לתרום משמעותית.

 

"כל אחד צריך להחליט בעצמו מה הוא רוצה. היום זה כבר המצב, אנשים שוקלים אם להתגייס או לא. לדעתי זה דבר טוב שאנשים חושבים מראש אם רוצים להיכנס לזה. לדוגמה, אחוז ההתאבדויות בשנה הראשונה הוא עצום, וזה מאוד מטריד. זה אומר לי שאנשים נכנסים לזה ומגיעים למקום שהם לא יכולים להתמודד איתו.

 

"אני לא מרגיש שהפסדתי יותר מאשר הרווחתי. המערכת הצבאית קשה קצת עם סרבני גיוס, אבל זה נראה לי מיותר שהמדינה תשקיע מאמצים בחיילים שלא רוצים להיות חיילים. מדובר גם בחיילים פחות אפקטיבים. המערכת הצבאית צריכה לשקול על איזה תועלת היא יכולה להפיק מאנשים שלא מעוניינים להיות חלק ממנה".  

 

"הצבא לא הולך לפי דעת תורה"

נחמן, בן 20 מירושלים, הוא תלמיד ישיבה. שלא כרוב חבריו, הוא החליט להוציא פטור מוחלט משירות צבאי בגין סעיף נפשי. לדבריו, הואיל והוא לומד ומלמד בחו"ל ויוצא מהארץ פעמים רבות במשך השנה, החליט "להיפטר מהסיפור של אישורי יציאה מהארץ כל פעם מחדש". למרות שישנם בחורים חרדים הפועלים לקבלת פטור מוחלט מהצבא, רובם מקבלים את הפטור בבקו"ם על סמך ההסדר 'תורתם אומנותם'.

 

"הרבה בוחרים להוציא פטור על סעיף נפשי כדי שלא יהיה חילול השם. הם רוצים לבוא לבקו"ם בראש מורם, ולהצהיר כי הם מתנגדים אידיאולוגית להליכה לצבא. אנחנו אנשים רגילים ונבונים, ובכל זאת אנחנו לא מתגייסים, כי הדבר נוגד את דעת התורה של הרבנים. אנחנו מחזקים את עם ישראל בלימוד התורה שלנו", מסביר נחמן את הגישה החרדית הרווחת.

 

"כמו שבן-אדם משקיע בפרויקט אישי, מקים מפעל כלשהו ומשקיע בו את כל כולו - אצלנו ישנם גדולי הרבנים, ששואפים לעשות את מה שהקב"ה מבקש מאיתנו, ורוצים גם לחנך את הציבור הרחב לעשות זאת", אומר נחמן.

 

תלמיד הישיבה מסביר שהוא וחבריו לא מתגייסים בראש ובראשונה משום ש"הצבא לא הולך לפי דעת תורה". נחמן משתמש במושג שמשמעותו היא הכפפת פעולות החיים כולן תחת החלטת הרבנים ההולכים בתלם של תורת ישראל. לשיטתם של החרדים, ההתייעצות צריכה להיעשות בכל תחומי החיים: עסקים, רפואה, חיי קהילה ומשפחה וגם כאמור, עניינים ביטחוניים. האמונה היא שרק מי ששם מבטחו בשם והולך בדרכו, יידע לקבל את ההחלטות האמיתיות, ולא מתוך אינטרסים אחרים.

 

סיבה נוספת היא בעיות צניעות. את הבעיה הזו מגדיר נחמן 'שטויות'. "אפשר למצוא פתרונות לזה, למרות שאי אפשר להבטיח ב-100 אחוז שבחור חרדי לא ייפגע בנושא הזה מהסביבה".

 

כיום, התגייסותם של בני נוער חרדיים לצה"ל נעשית במסגרת הנח"ל החרדי. את ההיתר ההלכתי לכך נתן אחד הרבנים הבולטים במגזר החרדי, הרב אהרון לייב שטיינמן. את הסכמתם נתנו הרבנים בעבור בחורים שלא מוצאים את מקומם במסגרות הישיבתיות. הרבנים מעדיפים שבחורים אלא ישתלבו בצה"ל מאשר שיחיו ללא מסגרת כלל, מצב שעלול להביאם לעבריינות או לבטלנות.

 

פשוט לא יכול

שרון (שם בדוי), בן 20 מרעננה, לא התגייס לצבא מסיבות בריאותיות. "לא רציתי להשתמט, אבל אני לא יכול לשרת במערכת צבאית. כרגע סיימתי תהליך ארוך של ועדות רפואיות שזיהו אצלי בעיות קשב וריכוז. בכך שלא התגייסתי אני חוסך הרבה בעיות לכולם. אם לא היו לי בעיות בריאותיות הייתי מתגייס לקרבי. האחים שלי עשו צבא ואבי היה סמג"ד בסיירת שיריון". התגובות שקיבל שרון היו דווקא מבינות ותומכות. "חלק אומרים לי 'אל תעשה צבא, אנשים סתם נהרגים', או 'בגלל המצב הפוליטי סתם שולחים חיילים ללבנון'".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
העדיף כלא על קב"ן: עברון
להחזיר את הבושה: אשכנזי
צילום: ירון ברנר
מומלצים