שתף קטע נבחר

הגברת הראשונה של הפלמנקו

סילביה דוראן ציינה השבוע בפסטיבל המחולות בכרמיאל, 30 שנות עבודה ויצירה מתוך הסטודיו הקטן שבקומת המרתף ברחוב בן יהודה בתל-אביב. כבוד

 

סילביה דוראן. באה מאהבה (צילום: מרב יודילוביץ')

 

בשנת 1973 כשפרצה בישראל מלחמת יום כיפור, סילביה דוראן היתה רקדנית מצטיינת וכוכבת עולה בשמי הפלמנקו בספרד. היא למדה אצל מרסדס מוליה, לואיז קורטז, פאקו פרננדז וכרמן מורה ורקדה בלהקות המובילות בספרד של לואיסיליו ואנטוניו (El Balarin) עם רקדנים כמו פאקו רואיז ופרננדו בלמונטה. למרות האפשרויות שציירו בוורוד אופק מבטיח, היא ארזה מזוודה, טסה לישראל ורקדה בפני חיילי צה"ל בשוחות.

כשנסתיימה המלחמה דוראן החליטה להישאר בארץ וביחד איתה עשו גם הפלמנקו והמחול הספרדי עלייה לישראל.

 

"בספרד הייתי יכולה להגיע להרבה יותר מבחינה כלכלית ואמנותית, אבל הרגשתי שהמקום שלי הוא פה. כך או כך ידעתי שזה יהיה עולם אחר מאשר בספרד. שם דאגו לי להכל, ופה הייתי צריכה לעשות הכל - לתפור, לעשות נגרות, לנהל את עצמי ורק אחר כך להיות רקדנית". בראיון שקיים אורי להבי זמן קצר לפני מופע הבכורה של דוראן בישראל של תחילת שנות השבעים, ניבאו מובילי דעת בתחום המחול דאז כמו רנה שחם והלל מרקמן, כשלון חרוץ ליבוא החדש ולרקדנית והמורה מלאת החזון. "זה נורא קשה, אני לא יודעת כמה שנים היא תעמוד בזה", אמרה שחם בראיון ההוא. הלל מרקמן, מייסדה ומנהלה האמנותי של להקת הבלט הישראלי, אמר באותו הראיון: "אני לא חושב שיש לקהל הישראלי את המודעות לשבת ולצפות ערב שלם במופע של מחול ספרדי". שניהם טעו. גם כיום, שלושים שנה לאחר שהקימה את בית הספר הקטן בדירת המרתף ברחוב בן יהודה, האנרגיות של דוראן כשהיו, והקהל הישראלי מכיר וחובב את מחול הפלמנקו בעיקר בזכותה.

 

סילביה דוראן יצרה יש מאין במדבר החול הגדול בישראל של שנות השבעים. היא היתה חלוצה שחינכה לא רק דורות של רקדנים מצוינים, אלא גם את הקהל שלמד בזכותה ודרכה לפתח טעם למחול ספרדי. בדיוק בשל כך, החליטה הנהלת פסטיבל מחולות כרמיאל לציין השנה שלושה עשורים לפתיחתו של המרכז למחול הספרדי והפלמנקו ולפועלה רב ההיקף של דוראן לאורך השנים. באירוע המחווה לכבודה של דוראן השתתפו רקדניות הלהקה, דויד ברוזה, באלדי אולייר,והרקדניות מיכל נתן ואורנילי אזולאי, שברכו את כלת השמחה. "יש לך יכולת מבורכת ושטנית כמעט לראות אותנו ברנטגן, מה שהענקת לי הוא הרבה מעבר למושגים שניתן לכמת, זה מטען מבורך". מספרד נשלחה לדוראן איגרת מהרקדן והכוריאוגרף חוזה אנטוניו שכותב: "אני מברך על המחווה שאת כל כך ראויה לה ורוצה לומר שתמיד הערכתי אותך על הידע, על הדאגה הכנה שלך למחול הספרדי ועל אהבת המקצוע שכוללת התנהגות ומשמעת מעבר ללימודי צעדים כאלה ואחרים". על הבמה בכרמיאל סילביה דוראן רקדה פעם נוספת כשהיא עטופה במעגל רקדניה ומחובקת באהבה ובחום על ידי הקהל שהוקיר ומוקיר לה תודה. Hasta Siempre.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
דוראן. חלוצה
צילום: מתי אלמליח
לאתר ההטבות
מומלצים