שתף קטע נבחר

כדי שלא תעמדו מול הכיור שעקר הספק

לרוכשי הדירות מחפציבה הטור הזה כבר לא יעזור הרבה. אבל מי שעומד לרכוש דירה מקבלן יוכל ללמוד כמה דברים חיוניים על מנת להקטין סיכונים

קריסתה של חברת חפציבה נמצאת כרגע בשילוב של סחרור כלכלי ונסיונות לייצוב משפטי. מצד אחד הולכת ומתבהרת התמונה הכלכלית האמיתית של עסקי החברה, ומצד אחר הולכים ורבים ההליכים המשפטיים שנועדו לעשות סדר, והנסיונות למצות את המירב לטובת הנושים, ובהם ציבור רוכשי הדירות. כך או אחרת, עניין שמח זה לא.

 

כיוון שכך, מן הסתם יש יותר מרוכש דירות אחד בישראל, ולא חשוב מי הקבלן הבונה את ביתו לעתיד, החרד כעת יותר משחרד עד לפני כמה ימים. לטובת אלו, וכחומר למחשבה לכל מי שמתעתד לרכוש דירה מקבלן, הנה כמה הערות והארות.

 

כתגובה לשורת קריסות של קבלנים בסוף שנות ה-60 ובראשית שנות ה-70 של המאה הקודמת, שבעקבותיה איבדו צרכנים רבים הן את כספם והן את הדירה שביקשו לרכוש, חוקקה הכנסת בסוף 1974 את חוק המכר דירות (הבטחת השקעות של רוכשי דירות). לב לבו של החוק הוא סעיף 2, שכותרתו "הבטחת כספי הקונה". סעיף זה קובע, בצורה קטגורית, כי אסור לקבלן לקבל מקונה על חשבון מחיר הדירה סכום העולה על 15% ממחירה, אם לא יצר עבור הקונה אחת מחמש בטוחות המפורטות בו. קבלן שלא יעמוד בחובה זו עובר עבירה פלילית שעונש מאסר וקנס בצידה, לא פחות.

 

הבטוחה הראשונה, ואחת המקובלות ביותר, היא יצירת ערבות בנקאית אשר מבטיחה, כי אם הקבלן לא ימסור את הדירה ולא יוכל להעביר לקונה את הבעלות בה – עקב הטלת עיקול על הדירה או על הקרקע שעליה היא נבנית, או בעקבות צו של בית משפט לקבלת נכסים, צו פירוק לחברה הקבלנית או צו למינוי כונס נכסים – תובטח החזרתם של כל הכספים ששילם הקונה על חשבון המחיר. כך לפחות יקבל הקונה חזרה את כספו, ויוכל לנסות לרכוש דירה אחרת.

 

לכאורה, מנגנון ברור ואמין. אלא שיצירת ערבות בנקאית עולה כסף, וכשקיומה הוא עניין מתמשך על פני תקופה ארוכה, לעיתים כמה שנים, העסק רק הולך ומתייקר. עד לפני כמה שנים לא היה ברור, מי צריך לשאת בעלויות הערבות הבנקאית – הקבלן או הקונה. ולכן, בשנת 2000 תוקן החוק, והוסף לו סעיף הקובע, כי כל התשלומים הללו יחולו על הקבלן, אלא אם כן נקבע בחוזה שבינו לבין הקונה כי הקבלן ישלם את ההוצאות בשביל הקונה, והבנק אשר נותן את הערבות הבנקאית הוציא קבלה על שם הקונה.

 

הניסוח הנפתל הזה עלול להסתיר מאחוריו פתח מילוט לקבלנים שלא לשלם את הוצאות הערבות. מזה, כמובן, עלולים להינזק הקונים. שכן בהחלט ייתכנו מצבים שקונים יימנעו מדרישת ערבות בנקאית מצד הקבלן מחמת חסרון כיס או עקב אי-הבנת חשיבותה של הערבות הבנקאית במקרה זה, על כל הסיכונים הנובעים מכך.

 

אל תסמכו על עו"ד של הקבלן

 

 

מי שבידיו להסביר לקונה את חשיבותה של הערבות הבנקאית ולגרום לכך שהקבלן כן ישלם את עלותה הוא עורך דין מטעמו של הקונה, שילווה אותו לאורך הדרך, למן המשא ומתן עם הקבלן ועד להבטחת מסירת הדירה לידיו. לכאורה, זו קביעה ברורה מאליה. אלא שבמציאות הישראלית היא אינה כזו.

 

קונים רבים טועים לחשוב, שאם הם מחויבים לשלם, בין שאר התשלומים, סכום מסוים לעורך הדין מטעם הקבלן, כי אז אותו עורך דין מייצג גם אותם ברכישה. ולא כך הוא. הסכומים הללו שמשלמים הקונים הם עבור פעולת הרישום של הבניין והדירה בלשכת רישום המקרקעין (טאבו) שיבצע אותו עורך דין בבוא היום. זה ותו לא. אך התשלום הזה אינו הופך את עורך הדין הזה למייצגם של הקונים ולמי שיגן על האינטרסים שלהם.

 

כדי להשיג את המטרה של הגנה על האינטרסים, מומלץ לכל רוכש דירה להסתייע בעורך דין מטעמו, גם אם הדבר יגדיל את הוצאותיו. זה יהיה הגורם המקצועי שיאיר את עיניו בקשר לכשלים בחוזה, והוא זה שיצטרך להבטיח כי זכויותיו של הקונה יובטחו לא רק על הנייר, אלא גם בפועל, החל מיצירת הערבות הבנקאית להבטחת כספיו ועד למסירת הדירה בפועל.

 

בהתחשב בכך שלגבי רוב הצרכנים, רכישת דירה היא העסקה היקרה ביותר שיעשו בימי חייהם, הרי התוספת עבור שכר טרחת עורך דין היא השקעה שעשויה לפעמים לקבוע אם תהיה לאדם דירה אם לאו. בימים הקרובים מן הסתם נתוודע לסיפוריהם קורעי הלב של רוכשי הדירות מחפציבה שלא קיבלו ערבויות בנקאיות, ולא יוצגו כראוי מול הקבלן, וזו תהיה ההמחשה למי שעוד יהיה זקוק לה.

 

הכותבת היא עורכת דין המתמחה בנושאי צרכנות

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
חםציבה. הקונים לא קיבלו ערבויות
מומלצים