קחי אותי, קוריאה
אוכל שזז בצלחת, פארק לעידוד מין, שופינג כל הלילה, ניקיון ללא פחים ו-170 פרשנויות לתלמוד - הם רק חלק מהדברים שהפתיעו את שרון איילון וערוץ החיים הטובים בדרום קוריאה, המדינה שבה מחייכים כשפוגשים ישראלים
תאילנד היא בירת החופים, בוויטנאם מרגישים את ההיסטוריה, אם אתם בעניין של אוכל - סינגפור היא המקום בשבילכם. אבל למחפשים חוויה מפתיעה באמת, מרגשת ומסקרנת, הרחק הרחק ממסלול התיירים הרגיל - סעו לדרום קוריאה.
המדינה, ש-70% מאדמתה הוא שטח הררי, היא מקום צפוף. ואם חשבתם שמחירי הדירות בתל אביב גבוהים, תתפלאו לשמוע שסיאול הבירה מחזיקה בתואר העיר עם הנדל"ן היקר ביותר בעולם, אפילו יותר מלונדון. זו כנראה הסיבה ש-60% מ-47 מיליוני תושביה מצטופפים בדירות צנועות למדי.
הרגשתי את הצפיפות הזו בעצמי, כאשר החדר בבית המלון שבו התגוררתי הזכיר לי ארון בגדים. כלומר, יש מקום להכל, קומפקטי ומסודר, אבל אי אפשר לזוז. ואם בסדר עסקינן, קשה שלא להבחין בניקיון הבוהק בכל מקום. הרחובות שם כל כך נקיים, עד שהמשפט הפולני "אפשר ממש לאכול מהרצפה" הופך למציאות.
טוב, אולי זו קצת הגזמה, אבל נדיר לראות לכלוך ברחובות קוריאה. גם פחים. מסתבר שהקוריאנים החליטו להילחם בהצטברות אשפה בסביבות הפחים, על ידי הסרת הפחים, וכך המקומיים פשוט סוחבים איתם את האשפה שלהם עד הבית. כן, גם אני לא האמנתי עד שראיתי במו עיני.
חגיגה של אוכל ומרכזי קניות
הפתעה נוספת הזדמנה לי כאשר גיליתי ספרי תלמוד בחנויות הספרים, ולא היה מדובר בספר תועה, אלא בלא פחות מ-170 פרשנויות תלמודיות שונות. מסתבר שהקוריאנים מעריכים מאוד את היהדות ואת העם היהודי. הם מאמינים שאפשר ללמוד מאומה שאיבדה את מדינתה לכל כך הרבה שנים וקיבלה אותה בחזרה. נחמד לגלות שיש עוד כמה מדינות בעולם שבהן מחייכים לשמע המילה "ישראל".בקוריאה אפשר לקנות הרבה יותר מספרים. כבר ראיתי מקום או שניים שכדאי לעשות בהם קניות, אך המדינה הזו בהחלט שוברת שיאים - החנויות באזור שוק הלילה פתוחות ברציפות מ-10 בבוקר ועד 5 לפנות בוקר. זוהי חגיגה של מרכזי קניות ודוכנים שבהם כל טוב: בגדים, נעליים, תיקים, שטיחים ומה לא. מומלץ לבקר במקום פעמיים, בפעם הראשונה להתרשם ולספוג את השפע, ורק לאחר מכן לקנות.
אם תחפשו יריד קניות מעודן יותר, לכו אל זה שברחוב אינסדונג (Insadong), שבו תוכלו למצוא חפצי אומנות, מזכרות וספרים משומשים. קשה שלא לעצור כמעט ליד כל דוכן, ולהתפעל מהעבודות האותנטיות (וכמובן, גם לרכוש מזכרות ומתנות).
הארוחות הן מרכיב עיקרי וחשוב בטיול בקוריאה, וכל סעודה שאכלנו הייתה מיוחדת בפני עצמה. החל מברביקיו קוריאני, וכלה במזון שהמשיך לזוז על הצלחת גם בזמן ההגשה. הארוחה העיקרית, הנאכלת
בערב, מורכבת ממספר רב של מנות ראשונות. לקח לנו זמן להבין כי מדובר רק במנות ראשונות, ושהמנה העיקרית עוד תגיע, ובה מוגשים אורז ומרק.
המאכל הלאומי בקוריאה הוא ה"קימצי" - כרוב שעבר תהליך ארוך של תסיסה, המעורבב עם צ'ילי חריף. קשה לברוח מהקימצי שנמצא בכל ארוחה, וזה לא שלא ניסיתי. באחת הפעמים, כנראה שמצאתי חן בעיני אחת מבעלות הדוכנים, שממש שחפה לי את הקימצי לפה. מפאת הנימוס ניסיתי לאכול, אבל לא הצלחתי לבלוע... (וגם לקח לי זמן עד שהצלחתי למצוא פח).
לראות כדי להא-מין
היעד האחרון בטיול היה האי ג'גו (Jeju), האי הגדול ביותר בדרום קוריאה, המורכב מלא פחות מ-2,000 איים קטנים. זהו אי נופש פופולרי שבו מבקרים מדי שנה 5.5 מיליון נופשים. אבל לי לא היה הרבה מזל, כי במשך שלושת הימים שבהם שהיתי בו, הגשם לא הפסיק לרגע.זו הייתה הזדמנות טובה לבקר ב"אוסולוק" (O'sulloc), מוזיאון העוסק במשקה הלאומי - התה. המקום משקיף על מטעי תה מרהיבים, ואפשר ללמוד בו את רזי טקס התה המסורתי. הקוריאנים מתייחסים לתה כמו לבקבוק יין טוב, הם פותחים אותו לאט, מריחים, מערבבים, טועמים ורק אחר כך שותים.
אתר מומלץ נוסף באי הוא המנזר הבודהיסטי "האנג היל אם" (Hyangilam), שהמסורת מספרת שבו ניתן לראות את הזריחות היפות בעולם.
מיניות משעשעת ולא ברורה בדרום קוריאה (באדיבות ערוץ החיים הטובים)
פארק ג'גו לאבלנד (Jeju Loveland) באי ג'גו מוקדש לסקס וכולו שופע פסלים אירוטיים. בשעות החשיכה מואר הפארק בתאורה מיוחדת, וברקע מתנגנת לה מוזיקה רומנטית. יחסו הלא ברור של העם הקוריאני למין, הביא להקמת הפארק הזה - שכל מטרתו הוא לעורר את מודעות העם לסקס. הפסלים האירוטיים ושאר המוצגים במקום הופכים את הביקור בפארק לחוויה משעשעת למדי.
כך הסתיימו להם שמונה ימים עמוסים בקוריאה, שהיו הזדמנות מצויינת להכיר מדינה המפגישה בין מסורת עתיקת יומין ומודרניזציה מתקדמת. אז אם אתם מחפשים טיול מסקרן, נקי ללא רבב, אוהב ישראל, שטרם נשחק על ידי התיירים - דרום קוריאה היא המקום בשבילכם.
לפנייה לכתב/ת 
