בנק ישראל יסייע לרוב הרוכשים מחפציבה שאין להם ערבויות
המפקח על הבנקים, רוני חזקיהו, מסר היום בדיון בכנסת כי הבנק יתן סעד לרוכשי הדירות ששילמו עבור הדירה שרכשו אך לא קיבלו ערבות בנקאית. 234 רוכשים שקנו דירות ללא ידיעת הבנקים או ששילמו במזומן ישירות לחברה תמורת הנחה, לא יהיו זכאים לסיוע של בנק ישראל, שכן עסקאות אלה לא נעשו באמצעות הבנקים ולכן אין למפקח סמכות לפעול בעניינם
שביב של תקווה הצית היום המפקח על הבנקים, רוני חזקיהו, לחלק ניכר ממאות רוכשי הדירות מחפציבה שנותרו ללא ערבויות על הכספים ששילמו. המפקח מנה בכנסת 6 מצבים שבהם בנק ישראל ייתן להם סעד ויסדיר עבורם את הערבות שמגיעה להם לפי חוק המכר, או את המסמך שיעניק להם את הדירה המיוחלת.
"הכשל בפרשת חפציבה איננו כלכלי או משקי. מדובר כאן בהונאה ובגניבה, כי אם לא היו גונבים ובורחים עם הכסף, החברה לא היתה נופלת ובניית 95% מהפרויקטים היתה מסתיימת", אמר חזקיהו לפורום המשותף של ועדות הכספים והכלכלה שבודק את ההיבטים הציבוריים של קריסת חפציבה.
בנק ישראל ייאבק מול הבנקים למען זכויות הרוכשים במצבים הבאים:
- הרוכשים הפקידו את כספם בחשבון פרויקט הבניה אליו נרשמו;
- הרוכשים קיבלו ערבות מותנית לפי חוק המכר בין אם הכספים הופקדו בחשבון הפרויקט ובין אם לאו (לדברי חזקיהו אין דבר כזה "ערבות מותנית" והיא ניתנה בניגוד לחוק);
- הרוכשים רשמו צ'קים לפקודת הפרויקט, אבל הם הופקדו בבנק אחר או בחשבונות אחרים, גם אם לא נרשמו למוטב בלבד;
- כספי המשכנתא שקיבלו הרוכשים לא הועברו לחשבון הפרויקט (ובמקרים אלה המפקח יחייב את הבנקים למשכנתאות לחלוק את האחריות לכסף);
- הרוכשים רשמו צ'קים לפקודת חפציבה בע"מ עם הכיתוב "למוטב בלבד" (חזקיהו אמר כי אין מוטב כזה וחובת הבנק היתה להחזיר את הצ'ק לבעליו. במקרה זה הסעד יינתן גם למי שנרשמו לפרויקט ללא ליווי בנקאי);
- רוכשים שהפקידו את כל כספי הרכישה בחשבון הפרויקט וחסר להם רק המסמך שיאפשר להם להיכנס לדירה (מכתב החרגה לגבי דירות בבניין שטרם נמכר או אוכלס במלואו).
234 רוכשי דירות בבעיה קשה
"יש פה בשורה לחלק מהאנשים", אמר חזקיהו אבל ציין מיד כי לגבי רוכשים שאינם עונים על התנאים הללו, ספק אם יימצא פתרון באמצעותו. כוונתו בעיקר לרוכשים של 234 דירות שנמכרו ללא ידיעת הבנקים (נתון לא סופי), או למי ששילמו את כספם במזומן, ישירות לחברה, תמורת הנחות או הטבות אחרות מתחת לשולחן. זאת, מאחר שעסקאות אלה לא נעשו באמצעות הבנקים אשר תחת פיקוחו.
"ככל שנדע מה ההיקף האמיתי של הבעיה נוכל לדעת מה היכולת שלנו לפתור אותה ובכך לנסות להשיג את הפתרון הכי טוב", אמר המפקח וקרא לציבור הרוכשים להביא בהקדם את עניינים לפיקוח על הבנקים. לדבריו, מתוך 129 הפניות שקיבל עד כה, הרוב יקבלו את הסעד שהוא מציע. חזקיהו הזכיר כי יחידת הפיקוח מחזירה מדי שנה עשרות מיליוני שקלים בעקבות תלונות שהיא מקבלת מלקוחות הבנקים.
שיטת הליווי הבנקאית מחייבת בחינה מחדש
חזקיהו אמר כי חפציבה איננה המקרה היחיד של חברת בניה שלא סיפקה דירה למי ששילם עבורה. הוא ציין כי שיטת הליווי הבנקאי שפועלת בשלושת העשורים האחרונים אמנם הניבה מאות אלפי דירות אבל "אין זו השיטה האולטימטיבית והיא צריכה בחינה מחדש". בעיניו, שיטת הליווי איננה נקייה מכשלים וכל הצדדים נושאים בסיכון מסוים. הליווי הוא אופציה ולא מחויב על פי החוק. לדבריו, 2 פרויקטים של חפציבה בעת קריסתה יצאו לדרך ללא ליווי בנקאי. חזקיהו הדגיש כי חוק המכר, לעומת זה, התקבל לפני שיטת הליווי וחובה להקפיד עליו בעיקר כשאין ליווי, אבל גם בו התגלו כשלים."לבנק מלווה יש אחריות על פי החוק, ואם נוכיח שלא ניתן לסתום את הפרצות נצטרך למצוא חלופה לחוק", אמר. הוא הוסיף בהתייחסות למצב שבו התנהלות החברה גובלת בגניבה, "כי ברגע שאנשים משתפים פעולה עם הגנב, נוצר פתח לעקוף את ההוראות והחסמים ששמנו בחוק אשר עבדו נכון תקופה ארוכה". חזקיהו לא השיב ישירות לשאלת יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ גלעד ארדן (ליכוד), אם ניתן היה לעמוד על מצב החברה הרבה קודם, אם הבנקים לא היו משתפים פעולה. חזקיהו רק אמר כי לגניבה יש השלכות לא רק על רוכשי הדירות אלא גם על המערכת הבנקאית ועל שוק ההון. "ההשלכות הן לכל הכיוונים. גם הדיירים אינם מיקשה אחת ולכן צריך לפתור את הבעיה שלהם באופן פרטני".
שאלה נוספת של ארדן שנותרה ללא תשובה – האם בנק ישראל יבוא חשבון עם אותם בנקים שלא קיימו את הוראות חוק המכר המחייבות אותם לדאוג למתן הערבות לרוכשי הדירות. חזקיהו אמר כי עבודת הפיקוח על הבנקים בפרשת חפציבה תתנהל בשני שלבים. לאחר ריכוז פניות הציבור ומתן הסיוע לרוכשי הדירות במתן הערבויות, היא תעבור לבחינת התנהלות הבנקים בכל פרויקט, ומכאן להפקת לקחים ולנקיטת פעולות שימנעו הישנות מקרים דומים.
המשטרה לא טיפלה בתלונות של רשם הקבלנים
ממלא מקום מנכ"ל משרד השיכון, חיים פוליאקוב, היה הנציג רם הדרג הראשון שהופיע בוועדה מטעם משרד השיכון, אבל הוא לא תרם הרבה. עם זאת הוא גילה כי המשרד משלם 400 אלף שקל ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה עבור איסוף נתונים על הבניה הציבורית והפרטית, אבל כשביקש נתונים על חפציבה הוא נדחה בטענה שלא ניתן לספק אותם. עוד גילה כי רשם הקבלנים לא מתלונן במשטרה נגד קבלנים שהפרו את חוק המכר באי מתן ערבויות, לאחר שהמשטרה החזירה לו מספר תלונות בטענה שאין בהן עניין לציבור או שלא היה בהן עניין פלילי.
לעניין זה, אמר פוליאקוב, שר השיכון החדש רוצה לשדרג את מעמדו של רשם הקבלנים כדי שיוכל לנקוט בסנקציות נגד מפירי החוק. ארדן שאל מדוע רשם הקבלנים לא שלל את הרישיון מקבלן עבריין. "כי אם שוללים את הרישיון אין סיום לבנייה", השיב ממלא מקום המנכ"ל.
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו), שאל מדוע המשרד לא יוזם פריסת רשת ביטחון לרוכשי הדירות, בדומה לרשת שהצילה את נפגעי המעילה בבנק למסחר. פוליאקוב השיב, "למשרד אין כסף. אנחנו יכולים לסייע רק לזכאי דיור. אבל השר החליט להעלות את הצעת הרשת בקבינט הכלכלי וכבר פנה בעניין זה לשר האוצר".
מיסז'ניקוב דחה את המשך הדיון לעוד שבועיים. הוא חזר על איומו ללחוץ על האוצר למנוע את כניסת הבנקים הבינוניים לייעוץ הפנסיוני אם לא ייקחו אחריות על רוכשי הדירות בפרויקטים שליוו. היום רק בנק המזרחי לקח אחריות אך לא נציגי דיסקונט והבינלאומי.
