בוקר טוב מאנהעטען

סיפורם של יהודי ניו יורק מוצג במוזיאון לתולדות העיר, השוכן בפינת השדרה החמישית ורחוב 103 במזרח הארלם. המוזיאון מציג את תולדות העיר, בת כמעט ‭,400‬ ולא עושה זאת בצורה של ארכיב עבש אלא בתצוגות מרתקות ומלאות חיים. בעזרת סיפורים ותמונות מומחזות מציג המוזיאון איך הפכה מושבה הולנדית קטנה ‭")‬ניו אמסטרדם" בשמה הראשון‭,(‬ שמתיישביה רכשו בתחילת המאה ה-17 את האי מנהטן בחרוזים בשווי של 27 דולר מידי האינדיאנים המקומיים, לעיר שבנייניה מגרדים את השמיים.

המוזיאון מציג את תולדות העיר בכל התחומים, החל מאופנה, דרך הפעילות הספורטיבית, חיי המוזיקה, האמנות וכלה בארכיטקטורה שעיצבה אותה כבירת העולם המערבי. המוזיאון לא מסתיר גם את הצללים של ניו יורק: האלימות וחוסר הסובלנות, מאבקי הגזעים והמלחמה בדעות הקדומות, בגזענות ובאנטישמיות. בתוך כך מוקדש מקום גם לעולם התחתון, למאפיה ולאנשי הפשע המאורגן של ניו יורק.

בייסבול ליהודים

קומה שלמה מספרת את סיפור "העלייה" היהודית לניו יורק. בשנים ‭1918-1881‬ היה גל הגירה ענק של כשני מיליון יהודים שהגיעו ממזרח אירופה, ונהרו ברובם לניו יורק. ב-1914 מנו היהודים כרבע מתושבי העיר. חיי היומיום של מהגרים אלה, שחיו בשכונות עוני צפופות ובתנאים קשים, מוצגים בתעודות ובתמונות מאותם ימים.

לא היה צורך לדעת אנגלית כדי להסתדר בניו יורק (צילום: איי פי)

מקום מיוחד מוקדש לסיפורו של העיתון היהודי היומי "פארווערטס" (קדימה‭,(‬ שהגיע בשיאו לתפוצה של יותר מרבע מיליון קוראי יידיש כל יום. העיתון, שנוסד ב-‭,1897‬ הפך לגורם מרכזי בהשתלבותם של המהגרים היהודים בעולם החדש והמוזר שאליו נקלעו.

העורך הראשון של העיתון, אברהם קהאן, ראה בהוצאת העיתון שליחות חברתית: הכנתם וחינוכם של קוראיו להשתלבות באורח החיים האמריקאי. מעל דפי העיתון הוא השתדל לחנך את קוראיו כדי שיבינו סוציאליזם מהו ואת חשיבות ההתארגנות המקצועית, בתקופה שבה מעבידים ניצלו בסדנאות יזע את המהגרים, שלא היו מודעים כלל לזכויותיהם. והיה את מי לחנך ולהדריך. ב-1916 עבדו כמעט 300 אלף יהודים בתעשיית הטקסטיל ו-100 אלף נוספים הועסקו בתעשיית הטבק והאוכל, בתנאי עבודה מחפירים של שעות ארוכות ושכר רעב. העיתון לחם במעבידים המנצלים ודחף להתארגנות העובדים ולהקמת הסתדרות עובדים.

מסורת וספורט

פארווערטס שימש מעין מדריך לחיי היומיום באמריקה. בין היתר לימד את קוראיו את חוקי משחק הבייסבול האמריקאי שיהודי מזרח אירופה נתקלו בו בפעם הראשונה בחייהם, והדריך את קוראיו בכללי היגיינה כמקובל בעולם המערבי.

טורים שלמים הוקדשו לשאלות קוראים ולתשובות שהתפרסמו מעל דפי העיתון. המכתבים מעניקים אפשרות להצצה מרתקת ומשעשעת לעתים לחיי היומיום של המהגרים באותה תקופה ולבעיות שהעסיקו אותם. בסרט המוקרן לעיני המבקרים קורא השחקן זירו מוסטל, ששיחק בברודוויי את טוביה החולב, כמה מכתבים נוגעים ללב של קוראים מאותם ימים.

כחלק משליחותו החברתית הפך העיתון לתומך נלהב של מדיניות ה"ניו דיל" של הנשיא פרנקלין רוזבלט, ועזר לא במעט לבחירתו בפעם השנייה. מדיניות זו נועדה לעזור לעובדים, שרבים מהם היו יהודים, להתאושש מהמשבר הכלכלי שפקד את אמריקה ב-1929 עם התמוטטות הבורסה.

מקום נכבד הוקדש בעיתון לסיקור הפעילות היהודית המסורתית בעיר, כדי לשמור על המסורת והייחוד היהודיים.

גדולי האמנים והסופרים ומשוררים יהודים רבים תרמו את כישרונם מעל דפי העיתון, ובהם הסופרים שלום עליכם, שלום אש וזוכה פרס נובל לספרות, יצחק בשביס זינגר.

למרות שהעורך אברהם קאהן לא התפעל מפעילות גופנית, הוא הקדיש לא מעט מקום לכיסוי אירועי ספורט שונים, ובמיוחד כאלו שהשתתפו בהם גם ספורטאים יהודים. כיסוי עיתונאי נרחב הוקדש גם לפעילות הספורטיבית של ארגון הספורט היהודי הבינלאומי "הכח‭,"‬ שפעל רבות בין הספורטאים היהודים לפני מלחמת העולם השנייה.

מותו של דור המהגרים הראשון, דובר היידיש, וצמיחתו של דור יהודים חדש דובר אנגלית שהשתלב לחלוטין בחברה האמריקאית, גרמו להתמעטות קהל הקוראים של העיתון היידישאי, שהפך ב-1983 מעיתון יומי לשבועון. ב-1990 הפך העיתון לשבועון בשפה האנגלית, שמתרכז בעיקר בנושאים יהודיים סקטוריאליים.

תולדות העיתון כפי שהן מוצגות במוזיאון, הן במידה רבה השתקפות התפתחותה של הקהילה היהודית הניו יורקית כולה: קהילה שהפכה בתוך כמאה שנה מקהילת מהגרים קשי יום לקהילה של אמריקאים לכל דבר, שאינה צריכה עוד עיתון בשפה משלה.

• מוזיאון העיר ניו יורק: 1220 Fifth Avenue, NY, NY 10029 212.534.1672. התערוכה מוצגת עד ה-25.11.