שמש פז זורחת

שנים ספורות אחרי שעזבה את להקת המחול קולברג, חזרה בשבוע שעבר הרקדנית הישראלית טליה פז לשבדיה, הפעם במופע סולו מול קהל של 3,000 איש שיצא מגדרו.

"בכדי לרקוד תחת כיפת השמיים על במה פתוחה לעיניי 3,000 איש בויטהברג פארק, צריך שיהיו לך ביצים של שור או שיקראו לך טליה פז", כתב מבקר המחול אוריאן אברמסון מהיומון DN, הנחשב לעיתון השני הנפוץ במדינה וכמתווה דרך. גם אנה הנגסטרום, מבקרת מטעם היומון המתחרה SVD, יצאה מגדרה. "אם רקדן כלשהו יכול להגיע אל הקהל העצום בפארק, זוהי ללא ספק טליה פז", היא כותבת ומוסיפה, "פז ניחנה בכריזמה ייחודית ממנה נהנה הקהל של בלט קולברג במשך 12 שנה".

שני המבקרים הגדירו את ערב הסולואים של פז, "מגנוליה", שאירח בשטוקהולם גם את רקדני להקת בת שבע עדי זלטין ויניב אברהם, כיוצא דופן ומגוון.

ציטוטי ביקורות מהעיתונות העולמית על יצירות מחול ישראליות ויוצרים ישראליים ככלל, הן דבר שהפך בשנים האחרונות לשגרה, ובכל זאת, צריך להדגיש שללא התעקשות היוצרים ליצור למרות התנאים הבלתי אפשריים, זה לא היה קורה.

ערב היחיד של טליה פז, שנוצר עבור פסטיבל המחול בהוזס שבצרפת בחודש יוני אשתקד, ושהציג בשבוע שעבר בשטוקהולם, נאבק על חייו בישראל. הזמנות להופעות בחו"ל לא חסרות אבל בשעה שבפסטיבלים ובתיאטרונים עלויות האולם והפעלתו משולמות, בארץ ההתמודדות עם העלאת ערב שכזה עבור יוצר עצמאי היא קשה. "אני מעלה את הערב בטפטופים", אומרת פז, "על מנת להציג בישראל אני צריכה הכנסות מחו"ל".

ימות המשיח

שגריר ישראל בשטוקהולם, אביתר מנור, כינה את התגובות להופעתה של פז "כמעט ימות המשיח". מנור מדגיש כי התדמית הישראלית הירודה במדינות סקנדינביה מקשה על קידום אמנות ישראלית, וחשיפה תקשורתית חיובית בנושאים שאינם קשור להיבטים פוליטיים פותחת שיח אחר בהקשר הישראלי. "אין ספק שיש בעיה בדימוי של ישראל. מתייחסים אלינו כאל ספרטה, כלומר חברת חיילים שכל קיומה הוא סביב חיזוק האתוס הלחימתי ותרבות החיילים", הוא אומר. "אני חושב שאנחנו צריכים לנסות ולהפוך את הדימוי, להציג את ישראל כמות שהיא, כלומר יותר קרובה לאתונה שנלחמה על חייה בשביל להגן על תרבות ומורשת". הדרך לעשות את זה, לדברי השגריר, היא קידום התרבות הישראלית שמציגה פנים אחרות של ישראל ופותחת דלתות ללב.

"כשאנחנו מקיימים אירועי תרבות כמו הזמנתה של טליה פז, שנחשבת לרקדנית כוכב בשבדיה, אנחנו מוכיחים לקהל המקומי שישראל היא מגוון רחב של יכולות", הוא אומר, "כשמפיקת הפסטיבל מציגה את פז על הבמה כיוצרת ישראלית והקהל מגיב במחיאות כפיים, זה בהחלט ימות המשיח, כיוון שבימים אלה אנחנו לא משופעים במחיאות כפיים כששמה של ישראל עולה".

רבקה קראוס, נספחת התרבות של ישראל בשטוקהולם, מציינת כי הקהל השבדי מגלה פתיחות כלפי תרבות ישראלית. "הם לומדים להכיר אותה ומופעים כמו זה של טליה פז או למשל המופע המוצלח שהיה לפני חודשים ספורים של הזמרת יסמין לוי, הם עדות לכך". קראוס מספרת כי בעקבות משלחת של אוצרים משבדיה שנשלחו לישראל בסיוע השגרירות ומשרד החוץ, נוצרים שיתופי פעולה תרבותיים כמו למשל בהזמנת תערוכת הצילומים הקבוצתית "ישו", שאצר מוזיאון ישראל והציגה ב-KulturHaus בשטוקהולם, שהוא המקבילה למרכז פומפידו בצרפת.

"יש קשיים כתוצאה מהקשרים פוליטיים", אומרת קראוס ומציינת דרישה לביטול הופעתו של עידן רייכל בשנה שעברה במסגרת פסטיבל מזרח תיכון שנערך בשטוקהולם. "התעקשנו שהוא יופיע ובסופו של דבר, בעקבות לחצים על הפסטיבל, הם הסירו את הפרסומים של רייכל, מה שפגע משמעותית בהיקף הנוכחים במופע".

בשני העיתונים הראשיים של שטוקהולם עיטרו בשבוע שעבר כותרות שעניינם המחול הישראלי. בארץ, תמשיך טליה פז להיאבק על מקומה. הערב ומחר, תוכלו לראות אותה על במת סוזן דלל במופע "מגנוליות" בו תארח את הרקדן היפני שינטארו או אה שנמצא בישראל במסגרת שיתוף פעולה עם להקת המחול של ענבל פינטו ואבשלום פולק.