הרופאים במבוכה: הוכחות לכך ששמנים בריאים יותר

אבל במקביל למסע הציבורי הנמרץ של מערכות הבריאות בעולם כולו, וגם בישראל, נגד מגפת ההשמנה העולמית, מתפרסמים בשנים האחרונות מחקרים רחבי היקף שמראים בדיוק ההיפך: שנזקי ההשמנה קטנים בהרבה מכפי שחשבנו. ואם לא די בכך, אז חלק מהמחקרים מצביעים על כך שאנשים עם עודף משקל - ובעיקר עודף משקל גדול, שמוגדר גם כהשמנה חולנית - אף עשויים לחיות יותר ולהחלים טוב יותר ממחלות שונות בהשוואה לחבריהם הרזים והלכאורה יותר בריאים.

המחקר האחרון שעורר סערה בעולם הרפואה פורסם לפני שלושה חודשים בדו שבועון האמריקאי לקרדיולוגיה, מחשובי העיתונים בעולם בתחום רפואת הלב. למרבה הפלא, המחקר קבע שחולי לב שמנים נמצאים בסיכון נמוך יותר באופן משמעותי למות כתוצאה ממחלתם מאשר חולים במשקל תקין.

עוד אין אישור לטרוף, אבל אפשר להירגע קצת עם הדיאטה (צילום: פוטוס)

המחקר עקב במשך שש שנים אחרי ‭6,000‬ מבוגרים שקיים לגביהם חשד למחלה בעורקי הלב או שבדיקות הוכיחו שהם סובלים ממחלה כזאת. החוקרים מצאו שבמהלך התקופה הזאת עמדו שיעורי התמותה הכלליים על 39% בקרב חולים עם תת משקל, 35% בקרב חולים בעלי משקל תקין, 24% בקרב חולים שסבלו מעודף משקל ו־20% בקרב חולים שמנים. שיעורי התמותה כתוצאה מסיבות שקשורות בלב או באוטם שריר הלב (התקף לב) היו 33% בקרב חולים עם תת משקל, 26% בקרב חולים שמשקלם תקין, 17% בקרב חולים שסבלו ממשקף עודף ו־14% בקרב חולים שמנים. שקלול הממצאים מראה ששיעורי התמותה בקרב חולים בתת משקל היו פי ‭2.4‬ מאשר בקרב חולים במשקל רגיל, ואילו חולים בעלי עודף משקל או שמנים ממש היו בעלי סיכון נמוך ב־60% למות בהשוואה לחולים בעלי משקל תקין. החוקרים ציינו במאמרם שהסיבה לממצאים המפתיעים אינה מובנת, גם אם חד משמעית.

סיכון נמוך יותר

המחקר האמריקאי מצטרף לשורה של מחקרים אחרים שפורסמו בשנים האחרונות על הקשר ההפוך בין משקל גבוה לתמותה נמוכה. ממצאים דומים התגלו גם בקרב חולים שסבלו מאי ספיקת לב כרונית או חריפה, חולים שעברו התקפי לב וחולים שסבלו ממחלת כליות וטופלו בדיאליזה.

כך, למשל, לפני שנתיים התפרסם ב'ארכייבס אוף אינטרנל מדיסין‭,'‬ האורים והתומים של העיתונות המקצועית בתחום הרפואה הפנימית, מחקר שקבע שחולים שמנים שסובלים מאי ספיקת לב נמצאים בסיכון נמוך יותר למות מאשר חולים שמשקלם תקין. על פי תוצאות המחקר, הסיכון הגבוה ביותר היה מנת חלקם של חולים שסובלים מתת משקל.

"חובה עלינו להבין את המנגנונים ואת ההשפעה של פרדוקס ההשמנה בחולים שסובלים מאי ספיקת לב לפני קבלת החלטות לגבי המלצות באשר למשקל הגוף ושמירתו באוכלוסיית החולים הזאת‭,"‬ קבעו החוקרים לאור הממצאים.

אין  הסבר לתופעה הביולוגית (צילום: index open) 

ממצאים דומים התגלו כאמור גם בקרב חולים שעברו התקף לב. מחקר שפורסם לפני שנתיים בארה"ב על ידי חוקרים מאוניברסיטת דיוק בדק 16 אלף אנשים שעברו התקפי לב ב־37 מדינות. המחקר גילה ששנה אחרי ההתקף עמד שיעור התמותה בקרב חולים שמשקלם תקין על 4.3%.‬ בעוד שבקרב חולים שמנים מאוד עמד שיעור התמותה על כמחצית - 2.2%‬ בלבד. מחקרים דומים שנערכו בגרמניה ובשווייץ העלו ממצאים דומים.

"אין לנו הסבר טוב לתופעה הביולוגית שגורמת לכך‭,"‬ הודה ראש צוות החוקרים. "אנחנו צריכים להבין מדעית מה קורה אצל החבר'ה האלה, כדי שנוכל לפתח שיטות ריפוי חדשות‭."‬

מחקרים על שיעורי התמותה הנמוכים יותר בקרב שמנים התפרסמו גם בתחום מחלות הכליה. למשל, מחקר אמריקאי בדק את שיעורי ההישרדות של חולים במחלת כליות בשלב סופני שטופלו בדיאליזה. החוקרים עקבו אחרי חולים במשך חמש שנים, וגילו ששיעורי ההישרדות של חולים שמנים, שה־BMI שלהם עמד על 30 ומעלה, הגיעו ל־40%,‬ בעוד ששיעורי ההישרדות של חולים בעלי BMI נמוך מ־30 היו 32% בלבד. מחקרים רבים אחרים באותו נושא העלו ממצאים דומים.

הקשר בין משקל גוף גבוה לאריכות ימים התגלה לא רק בחולים, אלא גם באנשים בריאים. חוקרים בארה"ב ביקשו לברר את הקשר בין משקל גוף לתמותה בקרב משוחררי צבא ארה"ב שלא לקו במחלת לב. החוקרים עקבו במשך כשמונה שנים אחרי ‭7,000‬ משוחררים בני 58 בממוצע. במהלך המעקב מתו כרבע מהם. מניתוח התוצאות עלה שמשקל גוף גבוה היה קשור להישרדות טובה יותר, ובסך הכל ירד הסיכון לתמותה בקרב השמנים ב־35%.‬

פרדוקס ההשמנה

"התופעה של חולים שמנים שמתים פחות מוכרת בספרות הרפואית זה חמש או שש שנים ומכונה פרדוקס ההשמנה‭,"‬ מסביר פרופ' דוד חסדאי, מנהל היחידה לטיפול נמרץ לב בבית החולים בילינסון. "המחקרים שפורסמו בעבר מראים שלשמנים יש סיכויי החלמה טובים יותר אחרי פרוצדורות רפואיות שונות, כגון צנתורים, וששיעורי התמו־ תה שלהם נמוכים יותר. לצערנו אין היום הסבר טוב ומניח את הדעת לתופעה הזו. ייתכן שאנחנו לא מבינים את כל הסיפור מאחורי השמנת יתר והגורמים לה, שקשורים כנראה למנגנונים ולמערכות שונות בגוף, בהן מערכת הקרישה והמערכת ההורמונלית‭."‬

רק בריאות? (צילום: Index open)

לרופאים יש כמה השערות שעשויות להסביר, לפחות באופן חלקי, את הממצאים המפתיעים, שעלולים לגרור שינוי משמעותי באורח החיים של הרבה אנשים. ההסבר הראשון הוא שאנשים רזים מעשנים יותר משמנים, דבר שעשוי בעקיפין להעלות אצלם את שיעורי התמותה. הסבר אחר הוא שהסיכון נגרם לפי פיזור השומן בגוף, ולא לפי הכמות שלו. ההערכה היא שחולים שהשומן מצטבר אצלם באזור הבטן והמותניים נמצאים בסיכון הגבוה ביותר. חוקרים אחרים טוענים שהמפתח להבנת הממצאים האלה טמון בשינויים פיזיולוגיים בלב בין רזים לשמנים.

"ייתכן שליבם של שמנים מתמודד מראש עם המחלה טוב יותר, משום שהם פועלים בתנאים של עומס מלכתחילה‭,"‬ מציע ד"ר אנדרו ניוביי, דובר החברה האירופית לקרדיולוגיה. לדבריו, זוהי סיבה אפשרית לכך שליבם של שמנים שעוברים התקף לב מסוגל לספוג טוב יותר את ה'שוק' שעוברת המערכת בזמן ההתקף.

"פרדוקס ההשמנה הוא מסתורין גדול מאוד, שראוי שייחקר היטב על מנת לבדוק מהן ההשפעות הטיפוליות שלו, אם יהיו כאלה‭,"‬ אומר פרופ' נפתלי שטרן, מנהל המכון האנדוקרינולוגי במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב‭.(‬ "בתאי השומן יש מאות חומרים שונים. רובם מזיקים, ולחלקם יש כנראה השפעה מגינה. למשל, יש בהם הורמון מסוים שמגן על כלי הדם. מצד שני, באנשים שמנים מאוד ההורמון הזה קיים בכמויות קטנות.

"אחד ההסברים האפשריים לפרדוקס הזה הוא שאנשים רזים אמנם נוטים לתחלואה פחות משמנים, אבל כשהם בכל זאת חולים יש להם גורמי סיכון שמבטלים את ההשפעה המיטיבה של הרזון שלהם, שאותם אנחנו עוד לא מכירים. ייתכן שהרזים הם חולים קשים יותר, ומכאן הנתון שהשמנים מאריכים ימים יותר.

"חשוב לציין שמדובר במחקרים ראשוניים בלבד, שמצריכים מחקר נוסף בקנה מידה רחב. המחקרים האלה מפורסמים בעיתונות הרפואית ומיועדים לאנשי מקצוע, והציבור אינו יכול להסיק מהם שלהיות שמן זה בריא. אין אף מצב שבו מומלץ לשמור על משקל גוף גבוה או להפסיק תהליך של הרזיה כדי להאריך ימים‭."‬

זהירות, סרטן

על השפעותיה השליליות והמסוכנות של מגפת ההשמנה אין עוררין. לפי ארגון הבריאות העולמי, מיליארד בני אדם ברחבי העולם סובלים מהשמנה, מתוכם כ־300 מיליון שסובלים מהשמנה חמורה. לטענת הארגון, השמנת יתר היא גורם סיכון ראשון במעלה להתפתחות מחלות כרוניות.

גם בישראל המספרים מדאיגים. על פי נתוני משרד הבריאות, כמעט 600 אלף איש בארץ סוב־ לים מהשמנת יתר חולנית, כלומר שוקלים עשרות קילוגרמים יותר מהמשקל המומלץ עבורם. על פי הנתונים מדובר ב־15.5%‬ מהנשים ו־13.2%2‬ מהגברים. באשר לבני הנוער, הרי שסקר בינלאומי שבדק את תופעת ההשמנה בקרב מתבגרים ב־13 מדינות דירג את ישראל במקום השלישי בעולם, ואילו מחקר של חיל הרפואה בשיתוף עם מרכז שניידר לרפואת ילדים מצא שמספר בני הנוער בישראל שסובלים מהשמנה קיצונית עלה פי 4 בשני העשורים האחרונים.

בעוד שבתחום מחלות הלב והכליה ייתכן שיש יתרון לשמנים, הרי שבכל הקשור למחלת הסרטן המחקרים עדיין תומכים במשקל תקין. בשנים האחרונות נערכו מחקרים שהוכיחו שקיים קשר משמעותי בין השמנה להתפתחות סוגים מסוימים של סרטן, בהם סרטן הכליה, סרטן המעי הגס וסרטן רירית הרחם. למשל, אחד המחקרים גילה שנשים שמפחיתות ממשקלן ‭10–2.5‬ ק"ג מצמצמות באופן משמעותי את הסיכון שלהן לחלות בסרטן השד.

בנוסף, מחקרים חדשים, שהוצגו לפני כמה חודשים בוועידה השנתית של האיגוד האמריקאי לחקר הסרטן בבולטימור, מגלים שהפחתת משקל עשויה להפחית את

 התחלואה העולמית בסרטן בכ־10%.‬ ד"ר גרהם קוליץ, מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת הרווארד, אמר בכנס שאם בעיית ההשמנה לא היתה קיימת, ניתן היה למנוע 14% ממקרי סרטן המעי הגס בארה"ב, 11% ממקרי סרטן השד, 49% ממקרי סרטן רירית הרחם, 31% ממקרי סרטן הכליה ו־39% ממקרי סרטן הוושט. "כדי למנוע סרטן יש להימנע מעלייה במשקל כמבוגרים, ולהפחית במשקל במקרה של השמנת יתר‭,"‬ אמר ד"ר קוליץ.

פרופ' גדי רנרט, מנהל המרכז הארצי לבקרת סרטן של שירותי בריאות כללית, מסכים עם האבחנה הזאת: "השמנת יתר קשורה לשורה של ממאירויות, בעיקר כאלה שמתפתחות על רקע הורמונלי. רמת הסיכון משתנה בהתאם לגיל שבו מתחילים להשמין, למשך ההשמנה ולחומרתה. הסיכוי למנוע סרטן באמצעות הרזיה נכון באותה מידה לגבי ארה"ב וישראל. חשוב שאנשים יהיו מודעים לכך ויידעו שהשמנה מעלה את הסיכון לסרטן לא פחות מעישון‭."‬

מבוכה ובלבול

המחקרים החדשים אולי לא יעודדו אתכם להשמין ללא שליטה, אבל לא ניתן להתעלם מכך שהמסקנה העולה מהם היא שמגמת ההשמנה העולמית אינה כה חמורה והרסנית כפי שחשבו. ואם לא די בכך, אז בזמן שהממשל האמריקאי משקיע מיליוני דולרים בפרויקט הרזיה לאומי, המרכז האמריקאי לבקרת מחלות מפרסם נתונים שלפיהם עודף המשקל הוא גורם המוות מספר 7 באמרקה, ולא מספר 2 כפי שחשבו עד כה. 

הנתונים החדשים גרמו למבוכה עזה ולבלבול אצל מובילי מסע ההסברה נגד השמנה בארה"ב. אם לפני שלוש שנים פירסם המרכז לבקרת מחלות מחקר שקבע שהשמנת יתר אחראית לכ-400 אלף מקרי מוות בשנה בארה"ב, ושעודף משקל עתיד לתפוס בקרוב את מקומו של העישון כגורם המוות מספר 1 בארה"ב, הרי שהיום מדברים רק על 25,814 מקרי מוות בשנה שנגרמים כתוצאה מהשמנה, וגם זה לא ודאי.

על אף כל זאת, במרכז האמריקאי לבקרת מחלות לא מתכוונים להפסיק את המסע הציבורי בנוגע לסכנות ההשמנה. "אין שום ספק שהשמנת יתר משמעותית היא איום משמעותי על בריאות הציבור במדינה הזאת", אמרו.

ואם הרשויות מבולבלות, אז מה נגיד אנחנו, שנתלבטים לפני כל ביס? האם אפשר עכשיו להתחיל לאכול בנחת בלי לחשוש מסיכונים בריאותיים משמעותיים? למרבה הצער, כנראה שלא, בעיקר משום שמחר עשוי להתפרסם מחקר חדש שיסתור את המחקרים הראשונים.

לדברי ד"ר רוב קליף, שחקר את פרדוקס ההשמנה באוניברסיטת דיוק, הפערים בשיעורי התמותה בין שמנים לרזים אינם משמעותיים דיים כדי לגרום לשינוי ההמלצות בתחום התזונה. בנוסף, הסיבות לכך שהשמנת האמריקאים אינה

 קטלנית כפי שסברו תחילה קשורות כנראה לגורמים נוספים ולא רק לטעות סטטיסטית בחישובים. הסבר אחד הוא שהתמותה מהשמנה ירדה בגלל השיפור באיכות הטיפולים הרפואיים בה ובמחלות שנגרמות כתוצאה ממנה, כגון סכרת ויתר לחץ דם. למשל, מחקר שפורסם לפני שנה בעיתון האגודה האמריקאית לרפואה מצא שהאמריקאים שסובלים מהשמנת יתר מצליחים לאזן באופן יעיל את לחץ הדם שלהם ואת רמות השומנים בדמם. הסבר אפשרי נוסף לנתונים האופטימים האחרונים הוא שהאמריקאים כנראה אימצו את אזהרות המומחים לב, ולמרות שלא הפסיקו לאכול הם התחילו להתעמל, דבר שמיתן מאד את השלכותיה השליליות של ההשמנה.

"איננו רואים שום דבר טוב בהשמנה ועולם הרפואה אינו מכיר כיום שום אפקט מגן בהשמנה", מסכם פרופ' חסדאי. "מגפת ההשמנה העולמית גורמת גם למגפה של סוכרת, שכולנו משלמים עליה מחיר בריאותי גבוה. ייתכן שבד בבד עם השינויים השליליים שמתלווים להשמנה יש גם כמה שינויים חיוביים, אבל בסופו של דבר השורה התחתונה היא שהשמנת יתר היא רעה".