"דון היה מציל אנשים, ואותו לא הצליחו להציל"

"הוא היה בנאדם מקסים, שידע רק לעזור ולתת לאחרים" - כך אמרה ל-ynet מונירה סלום, שאחיה חמודי מת אמש (יום ד') מפצעיו בבית החולים רמב"ם בחיפה. חמודי (דון) סלום נפגע מנפילת קטיושה במלחמת לבנון השנייה ומאז היה מאושפז במחלקה לטיפול נמרץ בבית החולים. הוא היה בן 41 במותו.

סלום עם אמו ורופאיו בחוף הים (צילום: עמית מגל)

הקטיושות נפלו בוואדי ב-6 באוגוסט 2006 בשעות הערב. סלום, מציל בחוף השקט בחיפה, נפגע מרסיסים בכל גופו. כשהוא פצוע, רץ אל תוך הבית הבוער כדי להציל את אמו ואחותו שהיו בבית. בלון גז התפוצץ בעת שנכנס לבית, רגלו נקטעה והוא נכווה באורח קשה ביותר. מאז הוא היה מאושפז במחלקה לטיפול נמרץ בבית החולים והרופאים נאבקו על חייו. הוא החלל ה-156 של המלחמה. הלווייתו של סלום, שהיה רווק, תצא מחר בשעה 16:00 מבית המשפחה ברחוב קיסריה בחיפה.

מונירה סיפרה כי דון היה אדם רחב לב, שהקדיש את חייו להצלת אנשים. היא הוסיפה בכאב, כי את אחיה, שהיה מציל אנשים, לא הצליחו בסופו של דבר להציל. "הוא היה בנאדם מקסים, שידע רק לעזור, לתת לאחרים ולהציל בני אדם", סיפרה האחות והוסיפה כי "דון אהב מאוד לטייל, והספיק לטייל הרבה בכל הארץ וברחבי העולם".

את השנה האחרונה, ליד מיטתו של האח הפצוע, תיארה מונירה כתקופה קשה ביותר. "שנה ו-25 יום, שנגמרים במילה אחת, 'היה'. זו הייתה שנה של כאב, שנה של סבל, שנה של בכי. זו התמודדות קשה מאוד בכל המובנים: מצבו של אחי, מצב הבית ההרוס, מצבה של אמי שהתדרדר. ובכל השנה הזו, לא היה גוף ממשלתי אחד שטרח ובא לסייע. כולם ידעו מה המצב, אבל אף אחד לא עשה דבר. רק עיריית חיפה, הייתה הגוף שסייע לנו בתוך כל השנה השחורה הזו".

"דמותו היא הסמל של המלחמה כולה"

מנהל המחלקה לטיפול נמרץ בבית החולים, ד"ר ירון בר לביא, סיפר ל-ynet כי דון היה לוחם אמיתי: "הוא הגיע אלינו בלילה שלאחר הפיצוץ. ביתו עלה באש, והוא רץ לבית כשכולו פצוע מרסיסי קטיושה. בעת ששהה בבית התפוצצו בלוני הגז שהיו בבית. הוא איבד את הרגל השמאלית מעל הברך וסבל מכוויות עמוקות ב-85 אחוז מחלקי גופו".

גם ראש עיריית חיפה, יונה יהב, הביע צער עמוק על מותו של סלום. "דמותו היא בעצם הסמל של המלחמה כולה. במשך שנה שלמה הוא היטלטל בין חיים למוות. הפגיעה שלו הייתה קשה במיוחד. אני זוכר שהייתי בא לבקר אותו, לעתים אחרי חצות, הייתי רואה במיטה אדם שרוף", אמר. 

יהב הזכיר אף הוא את מסירותה של האחות, מונירה, שלא משה ממיטתו של אחיה שעות ארוכות במהלך השנה שבה נאבק על חייו.

לאחר שבית משפחת סלום נהרס מפגיעת הקטיושה, התגוררו בני המשפחה בקיבוץ החותרים הסמוך לחיפה. אנשי הקיבוץ, שצפו בטלוויזיה בעת נפילת הקטיושה, זיהו כי אבי המשפחה עבד בקיבוץ 20 שנה קודם לכן, הזמינו את המשפחה להתארח במקום, והעמידו לרשותם דירה. רק בימים אלה מתחילה מחדש בנייתו של בית המשפחה שנהרס.

יהב אמר כי לאחר שמנהל מקרקעי ישראל ו"עמידר" לא הצליחו להגיע להסכמה על השיקום - מבצעת כעת את העבודה החברה העירונית "שקמונה".