ניצחון האופרטה

בית האופרטה הממלכתי של בודפשט יגיע לישראל בחודש אוקטובר לביקור ראשון בארץ ויתארח בבית האופרה בתל אביב. 80 משתפים, סולנים, זמרים, רקדנים, שחקנים, נגנים ומנצח אחד יבצעו בערב הגאלה בישראל יצירות דגל אופרטיות שנעות מהקאן-קאן הצרפתי והוואלס הווינאי ועד הפולקה. מגוון סגנונות ואנרגיה שמשתווה בעוצמתה לערב בעיר הגדולה עם רודג'רס והמרשטיין. ההשוואה בין המיוזיקל האמריקני לאחותו הבכירה, האופרטה, קשורה בחבל התבור של הסוגות השונות. זו בדיוק הסיבה שבית האופרטה הממלכתי של בודפשט מתמחה בשני התחומים והעלה לצד האופרטות הקלאסיות גם את מיטב מחזות הזמר מ"גברתי הנאווה", "סיפור הפרברים", "הלו דולי" ו"כנר על הגג" ועד "קברט", "כלוב העליזים", "צלילי המוזיקה" והפקת הפופ "Alter Boyz", שבמרכזה להקת בנים שנאבקת על מקומה בניו-יורק. 

בית האופרטה. מגוון סגנונות ואנרגיה שתמצאו אצל רודג'רס והמרשטיין

"אופרטה היא תיאטרון לכל המשפחה", אומר גיאורגי לורנצי, מנהל הפקות חו"ל של בית האופרטה, "גאלה אופרטה הוא מופע שמתאים לסבתות ובמידה שווה לנכדים. אני חושב שיש בו משהו לכל אחד". והוא צודק. סוד הקסם טמון, כך נראה באיכות, בבחירה רב-גונית של קולות וטעמים ובאנרגיות הבלתי נדלות של הקאסט ההונגרי. "מבחינה מוזיקאלית אנחנו מביאים לבמה את אותן האיכויות שקיימות באופרה", אומר לורנצי, "אבל בעוד שהאופרה נוטה למלודרמטיות, לאופרטה יש צדדים הרבה יותר משעשעים וזה במידה רבה מאפיין את הטמפרמנט ההונגרי".

כרמי. אני ילד אשדודי, אצלנו לא היו בבית אופרטות, אופרות או מוזיקה קלאסית (צלם: מקסים ריידר)

הגעתו של בית האופרטה ההונגרי לישראל אינה מובנת מאליה. מדובר בהפקה שהבאתה ארצה נאמדת בסכום של כ-2 מיליון שקל. מי שעומד מאחורי המופע הוא יונתן כרמי, מפיק ישראלי המתגורר בגרמניה מזה 18 שנה ובעליה של חברת ענק להפקת מופעי וריאטה וייצוג אמנים בכל רחבי אירופה. "אני מפיק מופעים לא מתוך הדחף להיות מיליונר אלא מתוך הרצון לגרום לאנשים אושר קטן ולאפשר להם לשכוח את הצרות", אומר כרמי, שמודה כי עד המפגש המקרי עם האופרטה לא האמין שחדוות האמנות הזו תדבק גם בו. "לא היה לי שום קשר לנושא. אני ילד אשדודי ואצלנו לא היו בבית לא אופרטות, לא אופרה ולא מוזיקה קלאסית. אוצ'יצ'ורנייה, זו היצירה הכי קלאסית ששמעתי בבית".

כשהזדמנות עסקית נקרתה בדרכו החליט כרמי מתוך סקרנות לעלות על מטוס ולנסוע לבודפשט, שם נחשף לראשונה לאמנות זו. "נכנסתי לתחום שלא עסקתי בו קודם בחיי, אבל אני חייב לומר שלא יכולתי אחרת כי פשוט התאהבתי. ההונגרים הם עם שמאוד מזכיר את הישראלים בגאווה ובחום, הם משולהבים ומלאי שמחת חיים וזה בא לידי ביטוי גם על הבמה. התאהבתי בעושר ובצבעוניות שהם מציעים".

לפני שלוש שנים החליט להביא את בית האופרטה ההונגרי למינכן, עיר מגוריו. ההצלחה היתה מרובה והקשרים שנרקמו עם בית האופרטה התחזקו. בדרך לשדה התעופה במינכן ניהל כרמי שיחה מלב אל לב עם מנהל בית האופרטה, מיקלוש גאבור קרני, השיחה ההיא היתה זו שהולידה בסופו של דבר את הביקור בישראל. "מישהו אמר לי שמנהל בית האופרטה הוא ממוצא יהודי, אז התחלתי לדבר איתו על זה בדרך. שאלתי אותו אם הוא חושב שהמופע יתאים לקהל הישראלי והוא אמר שזה החלום שלו – להביא את בית האופרטה לישראל", הוא מספר, "בלי לחשוב, בספונטניות, אמרתי לו: אני אביא אותך לישראל". שנתיים מאוחר יותר כרמי עמד בהבטחתו.

לידתה של האופרטה מקורה במרד, בעיטה לפנים ולגלוג על כבדותה של האופרה.

זה למעשה המופע הראשון שאתה מביא לישראל?

"זה נכון. עד כה התמהמהתי, אני מודה והסיבה לכך היא שהמופעים שאני מפיק מאוד יקרים. רמת ההכנסות בחו"ל למופע גבוהה בהרבה מהסכומים שאני יכול לבקש בארץ וההוצאות פה, גבוהות משמעותית. עד היום גם לא הייתי משוכנע שהיכולות הטכניות בישראל יספקו אותי, אבל אני חייב לומר שבהקשר זה התבדיתי לגמרי. יש בארץ חברות הפקה, הגברה ותאורה מצוינות ומבצעי תפאורות נפלאים וגם איכות הפרסום הרשימה אותי מאוד".

"אני לא מחפש סיבות לחזור לישראל כי מבחינתי מעולם לא עזבתי. אני גר 18 שנה בגרמניה אבל עובד בכל העולם, לכן אני לא קשור למקום אחד. אני לא רואה את עצמי כגרמני אלא כישראלי שחי בגרמניה. ההפקה הזו אפשרה לי להוכיח לעצמי שזה אפשרי ובפעם הראשונה בחיי גם להראות לאמא שלי מה אני עושה. התחלתי בתור מדביק מודעות וטכנאי ומזה התפתחה חברה מאוד גדולה. בשנים הראשונות אמא שלי היתה אומרת שאם הייתי עובד במפעל, כבר הייתי יכול לחסוך לעצמי כסף. אצלנו במשפחה אין עצמאיים, כולנו אנשי כפיים והיא פשוט לא הבינה מה אני עושה".

הייתי מעדיף להיות נסיך

כרמי, 41, נולד באשדוד לאם שמתמחה ביסודות ברזל ואב מנהל עבודה בבניין. "ההורים שלי עבדו קשה כל החיים שלהם ואני משער שירשתי את זה מהם", הוא אומר, "אמא שלי אמרה לי תמיד שלא מתים מעבודה". ביקורו של בית האופרטה בישראל מבחינתו של כרמי הוא גם סגירת מעגל משפחתית. "אמא שלי מעולם לא ביקרה במופע שהפקתי. עכשיו, סופסוף זו תהיה הזדמנות להראות לה מה אני עושה".

"בגלל האהבה. כשהייתי קטן תמיד רציתי לעולם הגדול. תמיד חשבתי שבמקום אחר, יותר טוב. אספתי שטרות כסף מכל העולם כי זה היה המגע שלי עם החוץ. אספתי בדבקות חוברות על אישים מן העולם ודגלי המדינות כי חלמתי החוצה. עכשיו כשהסתובבתי מספיק וראיתי הרבה מהעולם, גיליתי שאין מקום אחד נתון. טוב לי איפה שטוב לי ושם אני נמצא".

"אני לא מרגיש כמו נסיכה, הייתי מעדיף להיות נסיך. אני מצחצח הנעליים שנהיה למנהל החברה וזה בעיני יתרון אדיר כי אני מכיר את העבודה מלמטה ועד למעלה. לא יכולים לעבוד עליי או לסבן אותי. זו תכונה מאד ישראלית בעיני לקלוט הרבה ומהר כי אין ברירה, חייבים להסתדר".