שתף קטע נבחר

חידושי IFA: מסכים גדולים, גאדג'טים ירוקים

מסכים דקים, גאדג'טים לבישים, הנצחון של Blue Ray ועוד. מאחורי הקלעים של התערוכה המעניינת ביותר באירופה בתחום האלקטרוניקה הבידורית, IFA

למרות שמה ("תערוכת הרדיו" בגרמנית), תערוכת IFA השנתית בברלין אינה עוסקת כלל ברדיו זה שנים רבות. כמות המבקרים השנה הייתה יוצאת מן הכלל, ובמקרים רבים ניכר קושי רב אפילו להיכנס לביתנים של חברות מסוימות (שמועות על הכרזות שונות בביתן T-Mobile למשל, כגון על הכנסתו של ה-iPhone לרשת זו, גרם לביתן לקרוס מרוב מבקרים).

 

לעומת זאת, שטח התערוכה ותחומי הכיסוי שלה עדיין מאוד מצומצמים ביחס ל-CES בלאס-ווגאס. היצרנים הגדולים, שבשנים האחרונות "גילו את אירופה", הגיעו בהמוניהם ל-IFA. יצרנים רבים שמרו לחדרים האחוריים את מרכולתם המעניינת במיוחד, וחשפו אותם אך ורק לדילרים (חברות כגון פיליפס, פנסוניק, לווה, סוני ופיוניר חשפו בפני את המוצרים המעניינים רק בחדרים מהסוג הזה).

 

ב-IFA מבקרות משפחות רבות וחובבי אלקטרוניקה, בעוד של-CES אחוז ניכר יותר של מבקרים מקצועיים וכאלה שמשפיעים על התעשיה.

 

צילום: איי פי

 

 

מסכים דקים מכל פינה

Messe Berlin כלל השנה את הריכוז הגדול ביותר אי פעם של מסכים דקים למטר מרובע. מסכי LCD בכל צבע, גודל וצורה בכל סנטימטר פנוי של קיר או משטח ישר. היצרנים הגדולים שעומדים מאחורי מרבית המסכים שנמכרים כיום בדרך כלל נשארים אנונימיים למדי, אך השנה כל היצרנים הופיעו והדגימו את מרכולתם ויכולותיהם. יצרני מסכים אמיתיים רבים, מטורקיה, סין, קוריאה ומלזיה הופיעו ולא התביישו להתגאות בהיותם היצרנים האמיתיים מאחורי התעשייה.

 

עוד ב-HomeTheater: סקירת מקלדות אלחוטיות ל-HTPC

 

המוטיב החדש מאחורי המסכים הללו הוא השימוש הנרחב ב-100 הרץ אשר משפר משמעותית את יכולת המסכים להתגבר על בעיית המריחה ב-LCD. בשנים קודמות הדגימה פיליפס את CLEAR LCD שהיתה צפוייה לפתור את הבעיה, אך מתברר ששדרוג יכולות ה-LCD בתמיכה ב-100 הרץ הוא פיתרון זול ואפקטיבי יותר וגם פיליפס עברה לגישה זו.

 

גם בתחום 100HZ, הציגו פיליפס ולווה פתרונות למניעת "גמגום" בעת התאמה לתכני סרטים (Film Mode) בשיטת Intermediate Frames.

 

מרבית המסכים הדקים בתערוכה היו מבוססי LCD, אך היו בהחלט כמה נציגים מרשימים בתחום הפלזמה.

 

הבולטת מכולן היא פיוניר שהגיעה עם כמה קירות מלאים במסכי Kuro (פירוש השם: שחור ביפנית) שאכן שחורות ומדהימות כפי שהשמועות רמזו. בחדרי חדרים הדגימה פיוניר את היכולות המלאות של מכשירי ה-LX (תת סדרה ברזולוצית Full HD) סדרת ה-Kuro החדשה, יכולות שבאמת מרטיטות את חובבי איכות התמונה.

 

גם פנסוניק לא אכזבו והציגו את מסכי ה-Full HD גם בגודל 42", אך הדגישו יותר את חזון אורח החיים החדש והדיגיטלי שלהם ופחות התמקדו בשיווק של מסכים ספציפיים. סדרת Viera ב-Full HD הוצגה גם בתוך הביתן, וגם באיזור הפרטי לעיתונאים - שם ניתן היה גם לקבל הדגמה מאלפת של עמידות המסך למכות פרונטליות על ידי מנוף ומשקולת ברזל שניתן היה להפיל הישר על המסך.

 

עוד ב-HomeTheater: כל מה שרצית לדעת על DVI

 

לדברי אחד מבכירי פיליפס שנפגשתי עימו, הסיבה העיקרית לדחיפה ב-LCD איננה דווקא איכות התמונה אלא הגיבוי והקידום המסיבי מכל רחבי התעשייה, דבר שלטענתו הוא הגורם העיקרי להצלחה בטכנולוגיות מסוג זה. זו גם היתה, לטענתו, הסיבה לכשלונה של SED, טכנולוגיית מסכים איכותית במיוחד שלא זכתה לגיבוי משמעותי בתעשיה מחוץ לטושיבה.

 

היתה זו סמסונג שהציגה את אחת ההתקדמויות המשמעותיות ביותר בתערוכה בתחום ה-LCD, תאורת LED אחורית אשר משפרת משמעותית את יחס הניגודיות של המסכים. עדיין לא ברור מחיריהם של מסכים מסוג זה, אך הם צפויים להיות יקרים למדי.

 

מסך מעניין נוסף הוצג על ידי שארפ וגרם לעניין רב בקרב המבקרים הישראלים ששוחחתי עמם במהלך התערוכה - מסך שמונה מגה פיקסל לקולנוע ביתי שעובר את היכולות של 1080p. המסך לא היה עדיין בשלב של ייצור המוני וגם מחסור במקורות מתאימים עלולים להפוך אותו לקוריוז, אך הוא בהחלט מראה לנו שהטכנולוגיה לא מתכוונת לעצור ב-HDTV "רגיל" וממשיכות לדהור קדימה.

 

כמעט כל המסכים הוצגו עם תכני HDTV והטכנולוגיה כמעט לא הוזכרה, מכיוון שהאירופים כבר מקבלים אותה כדבר ברור מעליו.

 

דרך חיים דיגיטלית

חברות רבות הבינו שהצרכן הפשוט מתקשה להבדיל בין הנתונים הטכניים של מוצר א' למוצר ב'. השנה ראינו פניה מודעת ומשמעותית שמתרחקת "מהמלחמה הקרה" של מי שיתן את המספרים הגבוהים ביותר או המוצלחים ביותר.

 

עוד ב-HomeTheater: הפלזמה מתה

 

הדרך החדשה היא לפנות לרגשות ולהציג לצרכן תפיסת עולם צרכנית ועיצובית חדשה. הבולטת מכולן בתחום הזה היתה פיליפס שהציגה חזון מעניין, אם במודע גם כזה שגם עלול להרתיע צרכנים רבים. ספינת הדגל החדשה היא מסך בשם Aurea (מלשון "הילה"), מסך שהמסגרת שלו לבן וכולל תאורה אחורית נקודית ובעלת יכולות לשנות גוונים. המסך הוא יחודי, ממשיך את הקו של Ambilight ופונה בפירוש לרגשות ולטעם החזותי של הצרכנים.

 

חברות כגון לווה הציעו מגוון מארזים מפתיע למסכים - הכולל צבעים וטקסטורות שונות. בשארפ, למשל, התמקדו בהקטנת מסגרת המסך ועוביו למינימום האפשרי, מה שבהחלט גרם לקריאות התפעלות בקרב הנשים שבקהל (במקרה הזה, כמה שיותר קטן, יותר טוב).

 

חברות רבות החלו לפנות לצד החזותי והעיצובי, מתוך רצון לפנות לקהל הקוראים של אתרים כגון Shiny Shiny (שאת הכותבות בו פגשנו באחד האירועים) - כלומר, נשים שמהוות קהל יעד צרכני מהסוג שרוכש נגני iPod וזקוקות למוצרים שישתלבו בעיצוב הבגדים, התכשיטים והבית שלהן.

 

בתחום האודיו, נושא העיצוב קיבל מפנה וחברות רבות, כולל לווה, פיליפס, ועוד רבות אחרות הציגו Sound Bars - מקרני אודיו שיושבים מתחת למסך ומבצעים סימולציה של חמישה רמקולים שונים. ההדגמה המרשימה ביותר בתחום נעשתה בביתן של יאמהה.הדור השלישי של Sound Bar של יאמהה משפר משמעותית את האפקטיביות של הטכנולוגיה. המעניין בתחום הזה הוא בכך שכל חברה בעצם משתמשת בטכנולוגיה שונה לחלוטין בכדי להפעיל את ה-Sound Bars הללו.

 

כולם ירוקים

התחממות כדור הארץ השפיעה גם התערוכה והקהל האירופי, המודע מאוד לתחומים הירוקים מצפה מהחברות להתנהג בהתאם.

 

למרות הבזבוז המשווע של משאבים בתערוכה עצמה, שמתבטא בעשרות אלפי מסכים, מחשבים, מכשירים ומוזיקה רועשת - היצרנים עשו מאמצים משמעותיים להציג עצמם "כירוקים".

 

הדבר התבטא בעיקר המאמצי הסבר על כך שהמכשירים צורכים פחות אנרגיה במצב STANDBY (מצד שני, אין השקעה משמעותית בחיסכון באנרגיה כאשר המוצרים פועלים), שימוש בחומרים פחות מזיקים, תהליכי ייצור נקיים יותר ובשימוש גובר והולך במחזור.

 

פורמטים

אם לשפוט אך ורק על פי התערוכה, Blu-Ray כבר ניצח במאבק מול פורמט ה-HD DVD. בעוד ש-HD DVD הציג דוכן בגודל בינוני כחלק מהביתן של טושיבה, ניתן היה לראות את ה-Blu-Ray בכל פינה ומקום בתערוכה. כמעט לא היו יצרנים שלא הציגו מוצרים, אבות טיפוס או אפילו שני דורות של נגני Blu-Ray עובדים ופעילים.

 

באחד מהנאומים שבמסגרת התערוכה הציגו חברי פורום ה-BDA (ראשי תיבות של Blu-ray Disc Association) את חזונם לשנים הקרובות, אולם התקשו לענות על השאלות הקשות בשלב השאלות/תשובות.

 

בין היתר לא ברור כיצד ישפיעו היצרנים הסיניים שמצטרפים ל-BDA על עלויות היצור, אולם, חברי הפורום הכחישו ששיתופם בארגון עלול לפגום ביכולותיו להתמודד עם פיראטיות והעתקות התוכן של Blu-Ray.

 

חברי ה-BDA גם ניסו להציג חזות אחידה שאינה מתרגשת מפרישתם הרועשת של כמה אולפנים מהפורמט ומעברם ל-HD DVD. מהלך זה שגרי מרסון (כתב בכיר בתחום המסכים בארצות הברית) סיפר לי שעלול בהחלט לזעזע בעיניו את התעשיה ולהחזיר את פורמט ה-HD DVD למשחק.

 

כתב איטלקי ששאל את מנהלי האולפנים והחברות שייצגו את ה-BDA לגבי תגובותיהם על כך שסרטים רבים כבר הועתקו לאינטרנט נתקל בהתחמקויות לא נעימות והסבר שטכנולוגית BD+ ושדרוגים צפויים בהגנות AACS צפויות לפתור את הבעיה.

 

חברי פורום ה-BDA הובכו קשות כאשר התבקשו על ידי אחד מהכתבים להתחייב שלא קיבלו תמריצים כלכליים בכדי להישאר בפורום ולא לפרוש למחנה הנגדי.

 

הדבר נעשה על רקע דיווחים לכאורה שפרישתם של פרמאונט ודרימוורקס למחנה HD DVD נעשה כתוצאה של "תמריץ" של כמה מאות מיליוני דולרים, דבר שהחברות הכחישו במונחים מאוד כלליים. גם תגובותיהם המהוססות והזהירות של חלק מחברי מחנה ה-Blu-Ray נשמעו חלולות משהו והם נזהרו מלהכחיש באופן גורף שחבריהם מקבלים תמריצים כלכליים.

 

תמונות, מישהו?

דגש נוסף בתערוכה היתה על תחום הצילום וחברות רבות הציגו את קוי המצלמות שלהם. ראויה לציון סוני שהדגימה בפני טכנולוגיה חדשה שמרחיבה ומשפרת את נושא "זיהוי הפנים" שקיבל דחיפה כל כך דרמטית בשנה האחרונה. המצלמה של סוני מזהה כאשר האדם שמצלמים אותו מחייך ומצלמת אותו בדיוק ברגע הנכון.

 

תחומים נוספים שקיבלו דגש היו התחום הסלולרי, וחברות רבות הדגישו את היכולות הסלולריות שלהם. חברות כגון שארפ, LG וטושיבה הציגו יכולות סלולריות מרשימות במיוחד.

 

תחום הפוטופריים - מסך LCD זעיר שמשמש להציג תמונות על דלפק או שולחן - תפס תאוצה רבה השנה. הרעיון, שבמקור הוצג לראשונה על ידי פיליפס, כעת מיוצר על ידי עשרות חברות שכל אחת מנסה להציג יכולות ייחודיות. חברות רבות הציגו מסגרות בעיצובים רבים ושונים ואפילו יכולות למשוך תמונות דרך רשת אלחוטית.

 

חברות מדבקה

אחת ההפתעות בתערוכה היו הביתנים הרבים של חברות שבעבר סומנו כ "חברות מדבקה", מותגים חזקים בעבר שהפסיקו לייצר מוצרים ועברו לייצור סדרתי של חברות מטורקיה או סין.

 

חברת גרונדיג למשל, הציגה ביתן מרשים בגודלו, עיצובו ותכניו. גם חברות כגון Lenco, Metz ו-Graetz הציגו ביתנים מרשימים ולמרות חוסר ייחוד בתכניהם (כלומר, מעבר לעיצובים יחודיים, לא היה להם מוצרים שונים או מיוחדים מחברות אחרות).

 

משחקים

תחום המשחקים קיבל דחיפה גדולה בתערוכה. חברות רבות מנסות להתקרב לקהילת הגיימרים. בעוד שחברות רבות, כגון לוג'יטק, אינטל, AMD ו-ATI כבר מבינות את השוק הזה, היה מרענן לראות חברות כגון פיליפס מכוונות את מוצריהן לחברי הקהילה הצעירה הזו.

 

בין יתר הפעילויות בתערוכה, אולם ענקי הוקדש למשחקי רשת אשר הזוכים בה עולים לבמה הגדולה במטרה להעפיל לאליפות העולם שנערכת במקום. צפיתי במשחק כדורגל שנערך על ידי שני שחקנים צעירים שישבו על הבמה אפופים בזוהר ושקועים במשחק, תוך כדי דיווח פעיל של פרשנים וצילום בטלויזיה הגרמנית, ותשועות רמות מהקהל על כל מהלך מוצלח של אחד מהדמויות.

 

גם בתחום האודיו לרכב והניווט, התערוכה הציגה מגוון מרשים של מכשירים ובעיקר מכשירי PND - קיצור של Personal Navigation Device, שהם בעצם חסרים תכונות נוספות מעבר ליכולות ניווט. מרבית המכשירים הציגו גרפיקה בינונית ועל רקע זה בלטה לטובה הנציגות הישראלית של Nav n Go.

 

לעומת זאת, בתחום הנגנים הניידים, למרות מספר רב של חברות שהציגו מרכולתם - לא הגיעו בשורות משמעותיות. נגני וידאו ואודיו רבים פשוט נראו כמו עיצוב מעט שונה אחת של השניה והיו חסרים ייחוד משמעותי. הבולטת בתחום היתה Archos שהציגה את מגוון הנגנים המלא שלה, בעלי יכולות ניווט, דפדפן, יכולות אלחוטיות ועוד. עושה רושם שהחברה פוזלת בהחלט לכיוון של PDA-מולטימדיה ולא מסתפקת במעמדה כנגן סרטים בלבד.

 

למרות מגמת העליה הגדולה במספר המקרנים לשימוש בקולנוע ביתי אשר נמכרים בשנה האחרונה, מספר החברות שהציגו מקרנים חדשניים היה קטן מהצפוי. ככל הנראה שתחום המקרנים הקדמיים שמור עדיין לתערוכת CEDIA אשר תערך בדנבר כבר בימים הקרובים.

 

חברת מיצובישי הציגה את המקרנים החדשים שלה, וכך גם Epson - על בסיס טכנולוגית 3LCD אשר גם לה היה ביתן משל עצמה. ההפתעה הגדולה בתחום המקרנים שמורה בהחלט ל-HD100 החדש של חברת JVC אשר מצליח להגיע ליחס ניגודיות מדהים של כ-30,000:1, עם תמונה שהצליחה לגרום לי להזיל ריר ודמעות בו זמנית.

 

סיכום

המסר שעלה מהתערוכה בעיני היא עד כמה אירופה היא כוח עולה בתחום האלקטרוניקה הבידורית. החברות המזרח אסייתיות בהחלט הפנימו את הנושא, אולם עדיין לא ניתן לראות נוכחות אמריקנית משמעותית, מעבר לחברות הגדולות והחזקות.

 

הצמיחה בתחום האלקטרוניקה הבידורית באירופה צפוי להיות משמעותי ביותר בשנים הקרובות והמרוויחות הגדולות בתחום הן חברות ממוצא אירופי אשר מסתגלות במהירות ויעילות למצב החדש ומסגלות לעצמן תפיסת עולם יחודית, עיצובים מיוחדים ובונים נישה חדשה עבור מוצריהן. 

 

לאלבום התמונות המלא מ-IFA 2007.

 

הכתב היה אורח חברת פיליפס בברלין

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים