מזוז לבג"ץ: יש קלון חמור בעבירות של קצב
בתשובת המדינה לעתירה לבג"ץ בנושא עסקת הטיעון עם הנשיא לשעבר קצב נכתב כי עמדת מזוז היא ש"בעבירות הנכללות בכתב האישום יש משום קלון, ואפילו קלון חמור". בתשובה, המתפרסת על-פני 110 עמודים נפרסים הקשיים הראייתיים בתיק, ונטען כי "אין מקום להתערב בהחלטה על חתימת ההסכם"
היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, הגיש היום (ה') את תשובת המדינה לבג"ץ, בנוגע לעיסקת הטיעון עם הנשיא לשעבר משה קצב. בתשובה, המתפרסת על-פני 110 עמודים, גילו עורכי דינו של קצב כי היועץ המשפטי לממשלה מייחס לנשיא לשעבר עבירות שיש עימן קלון. הנושא עורר מחלוקת קשה בין אנשי הפרקליטות לעורכי דינו של קצב, כשהאחרונים טוענים כי הנשיא לא יורשע בעבירות שיש עימן קלון על-פי ההסכם.
מתוך התשובה: "עמדת היועץ המשפטי לממשלה הינה כי בעבירות הנכללות בכתב האישום שגובש בהסדר הטיעון יש משום קלון, ואפילו קלון חמור: מדובר בעבירות מין, שנעברו בנסיבות מחמירות לנוכח מעמדו של עובר העבירה, ובעבירה של הטרדת עד – שבכל אחת מהן, ובוודאי בהצטברותן, יש משום קלון".
לעמדת מזוז עשויות להיות השלכות מעשיות על קצב שכן על פי חוק חדש ישללו הטבות נלוות לנשיאים, ראשי ממשלות לשעבר, וכן לשרים ולשופטים (למעט הזכויות הפנסיוניות) אם הורשעו בעבירה פלילית שיש עמה קלון. ההטבות המדוברות - ככל שהן נוגעות לנשיאי מדינה לשעבר - הן מתן דירת שרד בירושלים למשך שבע שנים מתום הכהונה או ניהול על חשבון המדינה של הבית הפרטי במשך תקופת הזכאות, וכמו כן לשכה ושירותי משרד, כולל שני עוזרים ורכב צמוד עם נהג, לאותה תקופה.
כמחצית מתשובת המדינה מוקדשת לקשיים הראייתיים בתיק, אולם היועץ המשפטי לממשלה ביקש מבג"ץ להטיל על קטעים אלו צו איסור פרסום. התשובה הוגשה באמצעות בכירי הפרקליטות, בהם המשנה לפרקליט המדינה, שי ניצן, סגניתו הבכירה של פרקליט המדינה, עו"ד דינה זילבר, ועו"ד רז ניזרי, עוזרו הבכיר של היועץ המשפטי לממשלה.
בתשובה טוענת המדינה כי אין מקום להתערב בהחלטת מזוז - לא בהחלטה בדבר סגירת התיק בעניינה של א' מבית הנשיא ואף לא בהחלטה בדבר עריכת הסדר הטיעון מול קצב. המדינה מבקשת גם להראות בתשובתה כי מוצתה זכותן של הנפגעות לפי חוק זכויות נפגעי עבירה, באופן שאינו מאפשר לבית המשפט להתערב בהחלטה.
בנוגע להסדר הטיעון, בתשובה מצוין כי לגבי א' מבית הנשיא הגיע היועץ המשפטי לממשלה למסקנה כי אין מנוס מגניזת התיק. גם לגבי א' ממשרד התיירות הובהר כי לנוכח הקשיים הראיתיים המשמעותיים עמדה התביעה בפני דילמה קשה האם להגיש כתב אישום בעבירות חמורות בתיק שהתביעה העריכה שהינו תיק גבולי. "מחד, ההחלטה על הגשת כתב אישום בעבירות מאוד חמורות, בתיק גבולי, שההערכה לגביו היתה שיש בו סיכוי לא מבוטל לזיכוי, היתה מאוד בעייתית. מאידך, גם ההחלטה לגנוז את התיק כליל היתה תוצאה קשה שהיתה פוגעת בתחושת הצדק זאת מאחר שנראה היה כי הנשיא היה מעורב בעבירות מין שונות", נכתב בתשובה.
המדינה מבהירה בתשובה כי במהלך ההתלבטות הגיעה הצעה מטעמו של הנשיא לעריכת הסדר טיעון וחלופה זו נבחרה לבסוף מכיוון ש"איפשרה להשיג חלק משמעותי מתכליות ההליך הפלילי באופן מיידי ודאי, היינו הרשעה מיידית ודאית בעבירות מין, אף אם פחותות מחומרתן ובעבירת הטרדת עד, ענישה, התפטרות, קלון והוקעה והרחקה מהזירה הציבורית, על כך הכרוך בכך".
על האווירה הציבורית לאחר החלטת הפרקליטות נכתב בתשובת המדינה: "רבות דובר בעתירות ומחוצה להן על אמון הציבור ועל הפגיעה הקשה שזה ספג בגין הסדר הטיעון. אנו מצויים בנקודת זמן קרובה מדי המקשה על שיפוט אוביקטיבי של היתרונות הגלומים בהחלטה מול חסרונותיה. עם זאת, כשהאבק ישקע והאופק יצטלל, המדינה מאמינה כי אמון הציבור במערכת יישמר".
עסקת טיעון עם הנשיא
בחודש יוני הודיע מזוז כי בכוונתו לחתום על עיסקת טיעון עם פרקליטיו של קצב, במקום להעמידו לדין בעקבות שורת החשדות שעלו נגדו. על-פי עסקת הטיעון אמור כתב האישום המתוקן להיות נקי מסעיף האישום שהופיע נגד קצב בטיוטת כתב האישום המקורית ובנוסף הושמטו ממנו כל הסעיפים הנוגעים למתלוננת הראשית - א' מבית הנשיא. המשמעות הייתה כי הנשיא קצב אינו מודה למעשה בכל הסעיפים.
הכוונה לחתום על עיסקת טיעון עם קצב גררה מיד שורת עתירות לבג"ץ, שקבע כי יש לעכב את חתימתה. בתום דיון סוער במיוחד קבע הרכב של חמישה שופטים להוציא צו על תנאי נגד הסדר הטיעון והורה לפרקליטות להשיב בתוך 21 יום על כל ראשי הפרקים בעתירות. בנוסף, הורה בג"ץ לפרקליטות להעביר את טיוטת כתב האישום המקורית לעותרים - מהלך אותו סירבו עד אז לבצע.
לפנייה לכתב/ת 
