שתף קטע נבחר
צילום: יורם שפירר

"גם לחרקים יש אופי מיוחד"

מדור חדש מציץ מדי יום שלישי לעולמם של צלמי טבע ישראלים. והיום: טל ספוז'ניקוב, חייל בן 20 מתמקד ברגעים הגדולים בחייהם של החרקים הקטנים בטבע. "אנשים רבים נגעלים מזבובים ועכבישים", הוא אומר. "אך כשמגלים את העולם המרהיב שלהם, הזמן עוצר מלכת"

"עולם החרקים הוא עצום ותמיד נמצא בתנועה. כשאני נכנס לתוכו, יש לי תחושה שאני משתתף בסרט פעולה קטן בטבע". טל ספוז'ניקוב, חייל בן 20, המתגורר בראשון לציון, נשאב לעולם הצילום לפני כשנתיים וחצי בלבד. מה שהחל בצילום הטבע סביבו במצלמה דיגיטלית פשוטה, הפך במהרה לתחביב צבעוני וממוקד.

 

"אני אוטודידקט בנשמתי, אוהב ציפורים וזוחלים, אך ככל שלמדתי את התחום, גיליתי שדווקא החרקים הקטנים שנמצאים סביבנו, מסקרנים אותי מאוד", הוא מספר. שילוב של לימוד עצמי, השתתפות בפורומים מקצועיים לצילום ברשת ועזרה רבה לה זכה מעמיתים לתחום, הניעו אותו לרכוש ציוד המאפשר צילומי אובייקטים קטנים במיוחד.

 

מדוע בחר בעולם החרקים? "העובדה שאנשים רבים נגעלים מזבובים ועכבישים, סיקרנה אותי מאוד ומשכה אותי לתעד את החיים הגדולים של יצורים כה קטנים", מסביר ספוז'ניקוב. "לאט לאט התחלתי להיפתח לעולם המרהיב שלהם וגיליתי דפוסי התנהגות, צבעים, צורות שלא חשבתי שקיימים סביבי".

 

צילום: טל ספוז'ניקוב

 

 
לדבריו, הוא מצלם בעיקר בשביל האמנות ופחות למטרות תיעוד מדעי של החרקים. "יש פעמים שאני יוצא לצלם חרק ספציפי, אבל ברוב המקרים אני אוהב להגיע למקומות חדשים ולהכיר את החרקים האופייניים להם", מוסיף ספוז'ניקוב. "מי שתומך בי לאורך כל הדרך הם צלמי הטבע אלון קירה וישראל פיכמן. השניים עזרו לי לגלות כי לכל חרק יש קוד התנהגות ייחודי שאני צריך להקפיד עליו בזמן הצילום".
 
בין אם מדובר בפרפרים עדינים או עכבישים סקרניים, רוב המפגשים עם מושאי התיעוד שלו מתקיימים בעיקר באזור המרכז, בסמוך לבית הוריו. "אני מבלה שעות רבות בטבע כדי לצלם את החרקים הקטנים ורק בשטח למדתי בעצם כיצד לגשת אליהם, איך לזהות אלו תנועות מפחידות אותם", הוא מגלה. "אחרי תקופה ארוכה הגעתי למצב בו אני יודע היכן אוכל לצלם כל סוג של חרק ובאיזו תקופה בשנה יש לי סיכוי טוב יותר לצלם אותו".
 
אחת הסצנות האהובות עליו אותה תיעד לאחרונה היתה בין עכביש יפרוחית לדבורה. העכביש המתין לטרף על פרח צהוב והסווה את עצמו בצבעי הפרח. "הוא הצליח ללכוד דבורה שהיתה גדולה ממנו ואחרי מאבק קשה, החל לטרוף אותה", מתאר ספוז'ניקוב. "לפתע זבובונים קטנים שהם אוכלי הנבלות של עולם החרקים, טיפסו על הדבורה והחלו לנפח בלונים ממיצי הקיבה שלהם. היה לי מזל גדול ללכוד את כולם באותו הפריים". 
 
צילום: טל ספוז'ניקוב

 

 

איך מצליחים לצלם חרקים שעפים ונעים במהירות ממקום למקום? "הסוד הוא ללמוד להיכן הם בורחים", מסביר ספוז'ניקוב. "ישנם חרקים טריטוריאליים כמו השפירית, שגם אם היא ברחה, אני יודע שהיא תחזור שוב לאותו מקום ובהתאם לאופי החרק, אני גם ממקם את עצמי". בעבר הוא הקפיד לצלם בעיקר בשעות היום החמות של היום, בהן החרקים היו פעילים, אך כיום הוא מצלם בשעות הבוקר המוקדמות או לקראת ערב. "קל יותר לתפוס אותם בעדשה כשהם מנומנמים יותר אחרי יום הישרדות מתיש".

 

החרקים שזכו לתיעוד קרוב במיוחד הם הזבובים הטורפים. "כל פעם הם מצליחים להפתיע אותי מחדש לגבי הטרף שהם מצליחים ללכוד", הוא אומר בחיוך. "תופעות הקניבליזם מרתקות אותי ושלל הטרף המגוון מוכיח כי הם מסוגלים להתעמת גם עם חרקים גדולים מהם ואחרי כמה שעות שאתה מבלה בשטח, הסיפוק של תמונה אחת טובה שווה את כל המאמץ". מה הטיפ שהוא ממליץ לצלמי חרקים? "יכולים לחלוף ימים רבים בהם חוזרים הביתה בלי תמונה טובה, אבל אפשר להפיק מהטבע דברים אחרים. עצם השהייה בו היא תרפיה מצויינת לנפש שעוזרת להשתחרר מכל הבלגן היומיומי". 

 

 
צילום: טל ספוז'ניקוב

 

 

ספוז'ניקוב מודה כי בזכות הצילום הוא הפך לזהיר יותר בכל הנוגע לשמירת הטבע והחיים בו. "תנועה אחת לא נכונה ואני יכול לדרוך על חרק חף מפשע", הוא מסביר. "הכל נעשה בעדינות כדי לא לפגום בתפקוד השוטף של החרקים, אני משתדל לצלם את הרגעים היפים לעין, אבל תמיד זוכר שהם בעצם מכניסים אותי לעולם המורכב שלהם".

 

ומה הוא מתכנן לאחר השחרור מהצבא? "אני עדיין מתלבט עם עצמי, האם ללכת ולעבוד בהיי-טק או לנסות להגשים חלום ולצלם טבע ברחבי העולם", הוא מסכם. "אם הגולשים ילמדו לחבב חרקים בזכות התמונות שלי, אז כבר הגשמתי חלום קטן".

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
סוד הפרטים הקטנים. ספוז'ניקוב
צילום: ישראל פיכמן
מפתיעים כל פעם מחדש
צילום: ישראל פיכמן
עולם מורכב וקסום
צילום: אלון קירה
מומלצים