שתף קטע נבחר

כך תתמודדו עם התקף הזעם של הפעוט

הפעוט שלכם בודק אתכם ומחכה לראות מתי יצליח להוציא אתכם מהכלים. זה בדיוק הזמן לנשום עמוק ולהישאר רגועים. אם עברתם את החלק הזה - כל השאר כבר קטן עליכם

גיל שנתיים הוא גיל המרד הראשון – הפעוט מפתח כישורים מוטוריים, מתקשר עם הסביבה ונהנה מעצמאות, אך לעתים הרצון לעשות הכל לבד הופך לתוקפנות.

 

"כשהילד נתקל בדברים שהוא אינו מסוגל לבצע", מסבירה פזית בלציאנו-נגרין, יועצת חינוכית במרכז קוביות, "הוא מתוסכל ובוחן את גבולות האסור והמותר. מה עושים?

 

  • יש לתמרן בין הצבת גבולות לבין עידוד תחושות העצמאות: לאפשר לפעוט להתנסות בדברים שהוא מסוגל לעשות, כדי לפתח את תחושות העצמאות והשליטה בחייו, אך במקביל להציב לו גבולות ברורים ועקביים במינון סביר.

 

  • הפעוט נכנס להתפרצות זעם? יש להישאר רגועים ולהעביר לו מסר ברור שאינכם "מתמוטטים" נוכח ההתקף. מוטב לשקף לו את רגשותיו במשפט קצר וברור (למשל: "אתה כועס מאוד עכשיו),‭‬ ולא לכעוס עליו או להעניש אותו.

 

  • כדאי לנסות לאתר רגעים מועדים לפורענות: האם הפעוט נוטה להתפרץ כשהוא רעב או עייף, כשאתם עסוקים בשיחת טלפון? הכרת הסימנים הראשוניים של הגירויים שעלולים לגרום להתפרצות זעם תאפשר לכם לנסות למנוע אותה.

 

  • חשוב לדבוק בעמדותיכם ולא לשנות דעה או התנהגות בעקבות התפרצות זעם של הפעוט, גם כשזו מתרחשת בפומבי. רק כך ילמד הפעוט כי התקפי הזעם אינם משתלמים ולא כדאי לחזור עליהם.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: סי די בנק
הישארו רגועים!
צילום: סי די בנק
מומלצים