יש תחתית בת"א. 10 הערות לסיכום המחזור

שעות ספורות הפרידו בין ההפסד של הפועל ת"א לטיסה של מוני הראל ושותפיו להגרלת שלב הבתים בגביע אופ"א. שעות שנראות כמו שנות אור. שעות ספורות עברו בין שלושה מחזורים חשוכים לבין שני נצחונות רצופים של מכבי חיפה. שעות שנראות כמו שנות אור. ורק במכבי תל אביב הזמן ממשיך באותן יחידות, על ציר קבוע ואנכי בדרך למקום הכי נמוך בליגה. לרגל התהפכות היוצרות הבלתי תיאמן, קבלו עשר הערות לסיכום המחזור.

1. תת-תרבות. בוקר טוב לוני הרציקוביץ'. איזה תרבות ניהול מרשימה אתה מייצג. אתה אומר תחת כל עץ רענן שאתה אחראי למצב הקבוצה.

גם נמני זוכה למנת הרותחין שלו. הקפטן בהפסד לחיפה (צילום: אלי אלגרט)

מאחורי הקלעים שולח מקורבים להביע חוסר שביעות רצון מניר לוין. מה אתה רוצה מלוין המסכן? זרקת אותו למים עכורים ועמוקים, לדייסה שאתה האחראי הראשי לתסיסתה ולרקבונה. לפחות תהיה גבר ותגבה את המאמן היחיד שעליו ההיררכיה הניהולית חסרת התקדים שלך הצליחה להסכים. לפחות חלקה. איך אתה מצליח להסתכל במראה ולהיות שלם עם הדרך שבה הפכת את המועדון המפואר בארץ לרכיכה שראויה לליגה הלאומית.

2. תת-ניהול. בוקר טוב בשנית לבעלים המיתולוגי של מכבי. יש לך דרישת שלום חמה מאלי דריקס. יושב לו דריקס במשרדי קבוצת הכדורסל ברחוב הירקון, מדליק סיגר ומחכך ידיו בהנאה. כל הפלופים שנדבקו אליו נופלים היום על תמי פרידמן, חברת הנהלת יד ושם. גם אבי נמני זוכה עכשיו למנת הרותחין שלו. אז אולי בעצם הבעיה היא לא באנשי הביצוע בשטח? אולי הבעיה מתחילה בבעלים, ובאנשים הלא מתאימים שהוא בוחר לתפקידי המפתח במועדון?

הלו, תתאמו גרסאות. שטרית בפוזה אופיינית מהעבר (צילום: ראובן שוורץ)

3. תת-רמה. בוקר טוב שחקני מכבי תל אביב. בעיקר חבר'ה צעירים, חבר'ה ותיקים, תיירים מצרפת ושחקני ספסל מובהקים. חצי סגל פצוע, מושבת או מורחק ואתם במעין פסטיבל שנטיפי. כזאת אדישות לא נראתה שנים במדים הצהובים. אפילו ינשופי תל אביב המיתולוגיים היו טורפים אתכם על המגרש. שנים רבות לא היו רבים כל כך, לא ראויים ללבוש את המדים של מכבי תל אביב. קריאת השכמה – בחודש הקרוב מצפה למכבי רצף קטלני – מכבי נתניה, בית"ר ירושלים ולקינוח קרב תחתית מול הקבוצה משלב הבתים, זאת מהצד השני של תל אביב.

4. לפרק ולבנות מחדש. איגוד השופטים פשט את הרגל. יכולים לזרוק את צבי רוזן, להביא אדם נטול הבנה בשיפוט וכדורגל כמו בן ציון סלמן, דבר לא ישתנה. אינטריגות, מחנות, פוליטיקה והרבה גועל נפש. יש לפרק לאלתר את הארגון הזה, לבנות אותו בצורה מקצוענית עם ספונסרים וניהול חדשני, ולהעלות את רמת השופטים בליגה. כדי ששי שטרית והקוון לא יצטרכו להתפתל במונית בחזרה מקריית שמונה.

לא חסר שם אבוקסיס? הספסל של הפועל ת"א (צילום: אלי אלגרט)

5. שלב הבתים של התחתית. תירוצים יש לגיא לוזון למכביר. הרבה פצועים ובלה בלה בלה. גם למכבי יש הרבה פצועים בעמדות מפתח. זה עדיין לא מסביר חולשה בלתי מוסברת של הגנה, קישור והתקפה. בליגה, פרט למשחק מול בית"ר, הפועל נראית רע מאוד, לא מתואמת ונטולת מנהיג. גיא לוזון חייב למצוא את המנהיג החדש אחרי אבוקסיס. מבאדיר כבר לא תבוא הישועה. כל שנותר לו לקוות זה לחזרתו המהירה של ברוך דגו, ולקוות שהוא גם יחזור לכושרו הטוב מפתיחת העונה.

6. יענקל'ה וג'ובאני, נכס אמיתי. זוכרים מתי יעקב שחר קרע לשחקנים שלו את הצורה באסיפת קבוצה? נכון, בדיוק לפני שהחל הרצף הטוב של שני נצחונות ויכולת לא רעה. הלו, לוני, שמת לב איך מתנהל בעלים אמיתי שאיכפת לו מהקבוצה? תלמד. נכס נוסף של הירוקים הוא ג'ובאני רוסו. אני מודה, לא האמנתי שהוא יצליח לעמוד על המגרש כל כך הרבה דקות, אבל כנראה שאצל ג'ובאני, כמו בגולני, הכל בראש. נחישות, כוח רצון, וטכניקה נהדרת. אפילו הקופים הירוקים כבר נרגעו וקיבלו אותו בקריאות קצובות.

יענקל'ה העיר אותם וגם לג'ובאני לא חסר (צילום: אלי אלגרט)

7. חיוך ששווה מיליונים. אין לי יותר מדי מה לכתוב על בית"ר ירושלים שמשחקת מושלם. כולם כבר יודעים מי תהיה אלופה, וזה בהחלט הישג מדהים. רציתי להתעכב שוב, בפעם המי יודע כמה, בברק יצחקי. תקחו לכם 90 דקות במשחק הבא של בית"ר, ותסתכלו עליו. הבחור לא מפסיק לחייך, ליהנות מהמשחק, להרגיש את הכדור, לפלרטט עם הקהל, ולשדר לכולם מסר ברור – כדורגל זה פאן, לא חיים ומוות. בשביל זה הקהל מגיע למגרש. ובשביל פינאלה, הוא מבשל שער נפלא עם העקב לאבירם ברוכיאן. איזה כיף שהוא איתנו, בריא ושלם. רק שימשיך כך.

8. נשאר בשכונה בחור ישן. ניצן שירזי יגיע רחוק. בינתיים הוא נשאר קרוב ללב בבני יהודה, ובתקציב לא גבוה במיוחד החזיר אותה למקורות – שמחת חיים, מוטיבציה, מתובלים בשחקנים איכותיים כמו הודז'יץ', דוארטה, בלדוט ואחרים. בינתיים זה הספיק לניצחון ביתי מרשים על המרענן הרשמי מסכנין. בינתיים זה נראה מצוין, עכשיו חובת ההוכחה על שירזי וחניכיו. אם יצליחו להתמיד ביכולת הזאת, אלה יהיו חדשות נהדרות לליגת העל.

חבר'ה, אל תדברו... דרור קשטן (צילום: אלי אלגרט)

9. קשטן מצא את נקודת התורפה. ניחשתם נכון, התקשורת אשמה במצב הנבחרת. מאמננו הלאומי החליט לאסור על השחקנים להתראיין לפני קרואטיה. עידן טל פטפט קצת יותר מדי עם ה'סאן' לפני המשחק מול אנגליה, וטראח – אין ראיונות לפני המשחק מול קרואטיה. עכשיו אפשר להיות רגועים, קשטן מצא את הנוסחה להדהים את הנבחרת של ביליץ' ולנצח אותה בזאגרב. שקט, מתאמנים.

10. די למשחקי כבוד מטופשים. ומי לא זומן שוב? מיכאל. זנדברג מיכאל. לקשטן יש כנראה סגל מפואר והמון שחקנים שיכולים לחטוף כדורים, לפרוץ באגף, להגביה ולמסור בצורה מדויקת ולאיים על השער. בטח כל אלה הם הסיבה לכך שזנדברג שנמצא בכושר מצוין לא זומן הפעם לנבחרת. אבי לוזון, המדור שוב קורא לך לחשוב מחדש אם צריך לתת לקשטן קדנציה נוספת.