מתנה היא חלק מעסקה

בסוף חודש אפריל 2006 רכשה ל' מחברת סביב העולם, תמורת 800 דולר, חבילה שכללה טיסה לניו יורק וחזרה, וכן טיול מניו יורק לפילדלפיה שמארגנת חברת המטייל. המרכיבים הללו פורטו באישור ההזמנה, ובין השאר צוין שם, כי הטיול מאושר. אישור זה, יש לציין, לא נמסר לידיה של ל' באותו שלב.

כך או אחרת, ל' טסה לניו יורק, ושם פנתה למשרדי המטייל. אז הוברר לה, כי שמה אינו נמצא ברשימת המשתתפים בטיול האמור. בלית ברירה מצאה עצמה ל' מטלפנת בימים שלאחר מכן שוב ושוב לחברת סביב העולם בתל אביב, על מנת לפתור את הבעיה. אלא שעל אף כל ההבטחות, דבר לא קרה, ול' לא יצאה לטיול. הוצע לה אמנם טיול חלופי, אך הוא התקיים בתאריכים שבהם היא כבר היתה אמורה לחזור לישראל.

עם שובה ארצה פנתה ל' לחברת סביב העולם וביקשה החזר בגין אי-קיום ההתחייבות כלפיה, וכן פיצוי בשל הטרחה ועוגמת הנפש שנגרמו לה עקב השתלשלות הדברים. את פנייתה של ל' היפנתה חברת סביב העולם לחברת איירתור, שכן היא זו שהייתה אמורה לספק את הטיול.

במכתב התשובה הודתה איירתור כי אכן שמה של ל' לא הופיע ברשימת הטיול שהוזמן, "אך בכל מקרה הטיול לפילדלפיה לא יצא אל הפועל בשל מיעוט משתתפים". באיירתור לא הסתפקו בכך וכתבו, כי היות שהטיול היה "בגדר מתנה מחברת אל על ללא כל עלות מצד הלקוחה לא ברור מדוע מבקשת הלקוחה פיצוי עבור ביטול הטיול".

בעקבות זאת פנתה ל' לרשות ההסתדרות לצרכנות. בשמה פנה לסביב העולם עו"ד וגיף אליאב מהמחלקה המשפטית, ובין היתר חלק במכתבו על עמדתה של איירתור: "יודגש כי 'מתנה' כגון טיול מהווה חלק אינטגרלי של העסקה וניתנה לצרכן רק בעת ביצוע העסקה. ...היות והפונה לא קיבלה חלק מהתמורה לכספה ששולם, יש להשיב לה את התשלום היחסי בגין הטיול הנ"ל".

סביב העולם העבירה את מכתבו של עו"ד אליאב לאיירתור, אך זו האחרונה התעקשה בתשובתה הנוספת על כך של' לא שילמה עבור הטיול, ולכן גם עמדה בסירובה להחזיר לה את כספה בגין אי-ביצועו.

כעת הבינו ברשות ההסתדרות לצרכנות כי בלי תביעה לא יימצא פתרון לבעיה, וסייעו לל' בניסוח תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב. הסכום שתבעה ל' בגין כל הפרשה היה 1,200 שקלים.

עם הגיע כתב ההגנה מטעם סביב העולם לידיה של ל' התבררה עובדת קיומו של אישור ההזמנה (voucher) שאיירתור הנפיקה בשעתה – אך הוא לא נמסר לל'. על אישור זה גם התבססה טענתה של סביב העולם, כי איירתור, כמארגנת של הטיול, היא האחראית לכל מה שקרה.

בעת הדיון בבית המשפט המשיכה נציגת איירתור להתנער מאחריות. יחד עם הודתה, שאינה יכולה להוכיח כי חברת אייתור העבירה את פרטיה של ל' לחברת המטייל על מנת שתכליל אותה ברשימת המטיילים באותו טיול.

בסופו של דבר, ובעקבות המלצת השופט עידו דרויאן, גובשה בין הצדדים פשרה, שבמסגרתה תשלם איירתור, הגם שלא הודתה בדבר, 1,000 שקלים לל'. להסכם פשרה זה ניתן תוקף של פסק דין.

לסיפור הזה היה סוף די טוב. ל' קיבלה החזר בגין החלק הלא-מנוצל בהזמנה, ויש לקוות שמשהו בתחושת הצדק שלה תוקן מעט.

אך מעבר לכך, הסיפור של ל' – ובמיוחד עמדתה של חברת איירתור – מעלים סוגיה אשר עשויה להתעורר בחיי הצרכנים גם בהקשרים אחרים: מה מעמדם המשפטי של מוצר או שירות המוגדרים כמתנה – במסגרת עסקה שעבורה משלם הצרכן? נכון כתב עו"ד אליאב מרשות ההסתדרות לצרכנות, כי אין מדובר כאן במתנה, אלא פשוט בחלק מהעסקה, ובצדק הוסיף באותו מכתב: "אין זה משנה כיצד העוסק מגדיר את החלקים השונים של העסקה. מחיר אשר משולם בגין העסקה כולל בתוכו תשלום בגין כל מרכיביה".

במשפט של ל' נגד איירתור לא נדרש השופט לדון בסוגיה זו, אך המלצתו כי העניין יסתיים בפשרה מלמדת משהו על עמדתו. צרכנים שיידרשו בעתיד להתמודד עם בעיה דומה יוכלו להסתייע בניתוח המשפטי שצוטט כאן, ויש לקוות כי שופטים נוספים יאמצו אותו.