שתף קטע נבחר

טייק איט איזי: קרית שמונה של שרצקי כובשת את הליגה

הקבוצה הצפונית הפכה להפתעת העונה עד עכשיו, הרבה בזכות הבוס הצנוע, המאמן החכם והאיצטדיון הביתי. בחוץ היא לא הרשימה, בקרית אליעזר הערב זה יכול להשתנות

עולה חדשה, שמעולם לא שיחקה בליגת העל, מצליחה למצוא את עצמה בצמרת הטבלה, משחקת כדורגל מתוכנן ומאורגן ונראית כאילו היא נמצאת במקומה הטבעי. מה זה אומר על הליגה שלנו? לא בהכרח דברים טובים, אבל מה שהפועל עירוני קרית שמונה עשתה בחודשים האחרונים שינה לפתע את מפת הכדורגל הישראלי.

 

קרית שמונה עולה לרוב לכותרות רק בהקשר הביטחוני. אבל בניגוד לכל מה שראיתם, קראתם או שמעתם על העיר הצפונית, בכתבה שלפניכם דווקא לא נדבר על קטיושות, אלא בעיקר על כדורגל. אחרי הכל, קרית שמונה הפכה לפתע לכח משמעותי שמנצח את מכבי תל אביב וגורם לרוני לוי לרעוד.

 

"אין מה לעשות בעיר"

קרית שמונה אינה עיר רגילה, גם אם מוציאים מהמשוואה את ההתייחסות לגבול עם לבנון. מדובר באחת מהערים הקשות ביותר למחייה. מעבר לנתוני אבטלה שמציבים אותה בצמרת הערים הבעייתיות במגזר היהודי, מדובר בעיר שסובלת מבריחת צעירים דרומה.


ימים של מלחמה. קרית שמונה, בקיץ שעבר (צילום: ניב קלדרון)

 

"אין לנו מה לעשות בעיר", אמר לי השבוע תושב העיר, נער בן 15 שמחפש תעסוקה. "חלק מהחברים שלי עושים דברים שאסור לעשות בגלל השיעמום. אם זה סמים, אם אלימות. ראש העיר חיים ברביבאי לא עושה כלום בנדון והדבר היחיד שמחזיק אותנו איכשהו זו קבוצת הכדורגל".

 

אולי בגלל זה נלחם הבעלים איזי שירצקי להשגת אישור מתאים, כדי שהקבוצה תוכל לארח את משחקיה במגרשה הביתי. הרי האיצטדיון העירוני לא בדיוק עומד בדרישות ההתאחדות, אבל הוא בהחלט מספק לקבוצה הרבה תמיכה. לראיה: תשע מתוך שער הנקודות של הקבוצה הושגו בקרית שמונה. הקהל? הוא ממלא את כל 2,200 המקומות מדי שבועיים ומשתמש בכדורגל להסחת צרות התושבים. שלא לדבר על הרגשת השייכות למרכז הארץ.

 

איזי ריידר

על ההצלחה מנצח שרצקי, שרכש את המועדון מליגה א' בתחילת המילניום והשקיע בו מאז עשרות מיליוני שקלים. שרצקי אינו מקומי, והוא מתייחס להשקעה במועדון כאל פרוייקט שמטרתו לעזור לתושבי העיר. מחוץ לכדורגל, תורם בעליה של חברת 'איתוראן' לא מעט כסף למטרות חינוכיות אחרות באזור.


קרית שמונה חוגגת באיצטדיון העירוני. ביתה הוא מבצרה (אביהו שפירא)

 

שרצקי הוא ללא ספק יקיר העיר. באחד ממשחקי הקבוצה בעונה שעברה, כשכבר היה ברור שקרית שמונה נמצאת בדרכה הבטוחה לליגת העל, החל הכרוז במגרש הביתי לשבח את הבוס וביקש מהקהל להצטרף אליו. בצעד נדיר קפץ שרצקי ממקומו וביקש ממנו בכעס להפסיק עם זה.

 

בניגוד ליענקל'ה שחר ואחרים, שרצקי גם מקפיד על הופעה חיצונית פשוטה. הוא אוהב להתחבר אל התושבים ולא מפחד לדבר עם האוהדים לפני ואחרי משחקים. ולמרות הצניעות, חושב לציין כי מדובר באדם שדואג תמיד להזכיר את פועלו ובכך גם לקדם את הקבוצה כמה שניתן, על ידי הודעות לתקשורת ושלל ראיונות במידת הצורך. לדעתו, הקבוצה אינה מקבלת חשיפה ראויה והוא עושה הכל על מנת שזה ישתנה.

 

אף אחד לא רוצה לבוא

כדי להבין עד כמה ההישג של שרצקי והמאמן שלו רן בן שמעון גדול, צריך להתחיל מהקיץ הלא פשוט שעבר על המועדון. הפסדים במשחקי אימון ובגביע הטוטו הלחיצו את המערכת, כמו גם מחנה אימון בינוני. איליה יבוריאן עזב לטובת בני סכנין וכל הנסיונות להבאת שחקני חיזוק לחלק הקדמי של אנשי הצוות המקצועי עלו בתוהו.


שביט אלימלך ורן בן שמעון. שיתוף פעולה מצוין (צילום: אביהו שפירא)

 

לטענת אנשי הקבוצה, אלן מסודי אמר 'לא' משום שהעיר רחוקה ממוקדי הבילוי. סעיד מקאסי חשש מהמצב הביטחוני ולמעשה הפר הסכם עימו, אחרי שאנשי הרצליה הפחידו אותו. אבל השחקן שאיכזב את המקומיים יותר מכולם היה דווקא שלו מנשה, שאפילו לא הצליח למצוא תירוץ לסירובו.

 

ובל זאת, בן שמעון הצליח למצוא כמה יהלומים מתוצרת אפריקה, והוסיף להם את שביט אלימלך ועבאס סואן המנוסים, כמו גם את יובל אבידור המצויין. ירו בלו הצעיר מזכיר לרבים את איגביני יעקובו, עמנואל אמנגואה כבר הוכיח מה הוא שווה כששיחק בעונה שעברה באשקלון, פיטר אפרוקויה וג'ואל צ'רסאווה נמצאים בתהליך התאקלמות מוצלח. האחרון אגב, שיחק החודש במדי נבחרת גאנה ונראה מבטיח במיוחד.

 

הגנה בצורה

אם מישהו מחפש את הנוסחא להצלחת הקבוצה עד כה, סביר להניח שמבחינה מקצועית מדובר בחוליית ההגנה. בן שמעון שמר על התלכיד שהצליח בעונה שעברה, עם מנהיגים כמו יוסי דורה וגיא צרפתי, אבל מי שעושים בשקט יחסי את העבודה, מבלי שיזכו להכרה הראויה, הם דווקא שחקני ההגנה.


סואן, צרפתי ובכר, באימון קרית שמונה (צילום: אביהו שפירא)

 

ברק בכר, יניב לביא, סלאח חסארמה ועמיר נוסבאום פשוט עושים את העבודה. ספק אם תראו אחד מהם בנבחרת של דרור קשטן בקרוב, אבל מספיק לזכור כיצד בכר, למשל, גרם לבן שמעון להבין שרכישת תומר חליבה בקיץ היתה מוטעית. הרביעיה האחורית מכירה מצוין האחד את השני, ונהנית גם מהעובדה שמאמנם היה בלם לא רע בעברו.

 

בכלל, בן שמעון משליט בקרית שמונה משחק מסודר, לא בהכרח הגנתי, אבל בהחלט מבוקר. אלימלך מנצח על ההגנה מאחור וסואן תומך בה מקדימה, כשהרעיון הוא התבססות על התקפות מתפרצות מהירות.

 

מחפשים את הצעד הנוסף

אז נכון, קרית שמונה מצליחה בינתיים, אך כדי שתבטיח לעצמה עוד עונה בליגת העל היא חייבת להתחיל לקחת נקודות גם בחוץ. בעבר הרי ראינו קבוצות שמצטיינות במבצרן, כדוגמת לוד, יהוד, בית שאן או אפילו בני סכנין, אבל כל אלה לא החזיקו מעמד לאורך זמן.


בן שמעון. זקוק לניצחון חוץ, ישיג אותו בקרית אליעזר? (צילום: אפי שריר)

 

האיצטדיון בקרית שמונה הוא אולי הכי ביתי בליגה, אבל העבודות על התאורה לא יסתיימו עד אמצע נובמבר כפי שהובטח, שלא לדבר על היציעים החדשים שתוכננו להיבנות. בינתיים ההתאחדות לא הפעילה עונשים כנגד הקבוצה, אך דברים יכולים להשתנות.

 

מבחינת קרית שמונה, ניצחון חוץ חייב להגיע לפני שיהיה מאוחר, בעיקר כדי שהקבוצה לא תמצא את עצמה משוועת לאחד כזה במחזורי הסיום, כשחרב הירידה מונחת על צווארה. הזדמנות טובה תגיע כבר השבת, בקרית אליעזר, מול מכבי חיפה של רוני לוי, שניצחה בשני המחזורים האחרונים, אך לא בדיוק הרשימה.

 

בהרבה מובנים, חיפה היא סוג של אחות גדולה. עד לא מזמן היא היתה בוודאי הקבוצה האהודה ביותר על תושבי העיר וניצחון עליה בחוץ יהווה הישג סמלי לא קטן, עם הרבה משמעויות מוראליות.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: שלום בר טל
איזי שרצקי
צילום: שלום בר טל
מומלצים