מנובמבר: נתק כלכלי בין ישראל לרשות הפלסטינית

נתק כלכלי כמעט מוחלט בין ישראל לרשות הפלסטינית צפוי מתחילת נובמבר. החל מ-1 בנובמבר תיפסק לחלוטין סליקת הכספים שבין הבנקים הישראלים לבין הבנקים ברצועת עזה ובגדה. זאת, בעקבות הפעילות הנמרצת של הרשות להלבנת הון להילחם בהעברות הכספים לארגוני טרור.

הפעילות הזו גררה החלטות של בנק לאומי, הפועלים ודיסקונט, לנתק מגע מהבנקים בעזה עם עליית שלטון החמאס. הבנקים חוששים מתביעות של נפגעי פעולות האיבה נגדם ולכן הפסיקו העברת כספים לשטחים. דיסקונט אחראי לסליקה של כ-90% מהשקלים המובאים לסליקה בישראל מהרשות הפלסטינית. ניתוק המגע בין הבנקים בארץ לרשות מונעת מהבנקים הישראלים לסלוק את השקלים המתקבלים כתוצאה מהפעילות העסקית בין הרשות הפלסטינית וישראל. ההערכות הן שהפעילות הפיננסית והקשרים המסחריים ברשות הפלשתינית מהווים 12%-10%מהיקף ההפעילות העיסקית בישראל.

הפסקת הסליקה של שקלים שמקורם בשטחי הרשות מהווה פגיעה משמעותית במשק הישראלי ופגיעה אנושה בכלכלה הפלשתינית, שכן מעתה לא ניתן יהיה לעשות שימוש במיליארדי שקלים המצויים בידי פלסטינים מהרצועה והגדה.

המשמעות הכלכלית של הפסקת הסליקה חורגת מפעילות עיסקית רגילה והופכת לבעלת משמעות פוליטית ביצירת נתק כלכלי מוחלט בין ישראל לרשות הפלסטינית, בצורה חסרת תקדים. "מדובר בעונש החמור ביותר שהוטל בישראל על הרשות הפלסטינית, שכן גם בימים הקשים ביותר של האינתיפאדה עדיין ניתן היה לסלוק את כספי הפלסטינים", אמר גורם המקורב לנושא.

השאלה הגדולה היא אם מדובר בהחלטה מודעת של לשכת ראש הממשלה. גורמים בבנק ישראל אמרו אתמול כי הנושא מצוי בטיפול ובדיונים מול משרד ראש הממשלה כדי לקבל החלטה עקרונית אם מתנתקים אכן מעזה לחלוטין, משום שכל עוד הכלכלה הפלסטינית מחוברת בעטינים לישראל, על ישראל לספק שירותים פיננסיים לרשות הפלסטינית. "במידה שמחליטים לנתק את הקשר הזה צריך גם לקבל החלטה שהשקל איננו המטבע הרשמי ברשות, ולא כולם סבורים שהדבר כדאי", אמר גורם בבנק ישראל.

ידוע כי אבו-מאזן מנהל מגעים בנושא עם משרד ראש הממשלה כדי למנוע את הנתק. בבנק ישראל פועלים לדחיית ההתנתקות הכלכלית, לפחות בחודש, עד לקבלת החלטה בממשלה.