חפציבה: הרוכשים יידרשו להוסיף עוד 2% ממחיר הדירה שקנו
בדו"ח מקיף שמסר המנהל המיוחד של חפציבה לבית המשפט הוא קובע כי קריסת הקבוצה נבעה מכשל ניהולי ועסקי ממושך המלווה בעבירות פליליות לכאורה שביצעו מנהלי חפציבה ובראשם בועז יונה. מולכו מציע כי אם לא יימצא משקיע שירכוש את הפעילות, יממנו הבנקים את השלמת הפרויקטים והרוכשים יידרשו להוסיף עוד 2% למחיר הדירה שרכשו
קריסת קבוצת חברות חפציבה נבעה מכשל ניהולי ועסקי לאורך תקופה ארוכה. חלק מהמעשים שבוצעו בחברה מהווים לכאורה עבירות פליליות חמורות ושיטתיות. כך קובעים המנהל המיוחד של קבוצת חפציבה, עו"ד יצחק מולכו, וכונס הנכסים עו"ד שלמה שחר בדו"ח מקיף אותו הגישו לבית המשפט המחוזי בירושלים.
קבוצת החברות של חפציבה נוהלה בניסיון ליצור התרחבות עסקית גדולה במקביל לקשיים תזרימיים גוברים והולכים, שנבעו בין היתר
מיכולת ניהול לקויה ומהיעדר הון עצמי, וניסיון לטשטש את הקשיים התזרימיים.
בשלב מסוים, שהחל ככל הנראה בשלהי שנת 2006 קובע מולכו, החמיר המצב והחברות החלו למכור דירות בפרויקטים מבלי שדיווחו על המכירות לבנקים ומבלי שהפקידו את כספי הרוכשים בחשבונות הליווי בבנקים.
בפעולות אלו לקחה חלק קבוצה גדולה של עובדים בקבוצה, עליה ניצח המנכ"ל בועז יונה.
הכספים שהגיעו לקבוצת החברות במסגרת זו שימשו ל"סתימת חורים" בפרויקטים שנמצאו בקשיים, ואולי גם למטרות אחרות הקשורות בקשיי המזומנים הכרוניים, ואולי אף הגיעו לכיסי בעליהן. מולכו מעריך כי 400-450 מיליון שקל לפחות, שהגיעו לקבוצה מידי הרוכשים, הם כספים שבגינם לא העניקה חפציבה ערבויות חוק מכר, מה שיוצר את אוכלוסית הרוכשים החלשה ביותר.
את האחריות למעשים מייחס מולכו במפורש למנהלי החברות ובראשם למנכ"ל העצור באיטליה, בועז יונה.
נוסף על ניהול החברות הכושל, בחודשים שקדמו לקריסה משך יונה עשרות מליוני שקלים מהחברות הציבוריות שבשליטתו. גורל כספים אלה אומר מולכו, עדיין אינו ידוע וקיים חשש כבד כי הם הוברחו ושימשו שלא למטרות עסקיות או לגיטימיות.
הרוכשים יוסיפו כ-2%, הבנקים יישאו במרבית העלויות
במסגרת מתווה הפתרון הכללי אותו מציע המנהל המיוחד הוא מתייחס לאפשרות שיימצא משקיע חיצוני אשר יהיה מעוניין לרכוש את כל פעילות החברות שקרסו ולהשלים את הבנייה. בעניין זה מתנהלים מגעים מול המנהל המיוחד אולם טרם הוגשו הצעות רכש קונקרטיות. ריבוי הפרויקטים ומורכבותם מעלה את החשש אצל המנהל המיוחד שפתרון זה לא יצלח ועל כן הוא מציע דרך פעולה נוספת.
במסגרת הפתרון השני ואם לא תתגבש מכירה של כלל נכסי הקבוצה, מציע מולכו מתווה במסגרתו ישלימו הבנקים את הפרויקטים אותם ליוו וימסרו את הדירות לדיירים על חשבונם.
בנוסף יפרישו הבנקים סכום מסויים עבור כל דירה אותה ישלימו. הסכום שינוע לפי הערכות בשוק בטווח שבין 5,000-10,000 דולר (לפי מידת ההפסד של הבנק) יועבר לקרן מיוחדת שתפצה את הרוכשים שלא יהיה ניתן להשלים את דירותיהם (למשל רוכשי דירות בפרויקטים בהם לא החלה הבנייה והחברה אף לא השלימה את הליכי רכישת הקרקע).
הרוכשים ידרשו לשלם את יתרת התשלומים שטרם העבירו עבור הדירות אותן רכשו ובנוסף לשאת בעלות נוספת של כ-2% על מחיר הרכישה המקורי. בתמורה יוסרו על השעבודים מהדירה ויוסדר רישום הזכויות.
במקרה בו הדירה נרכשה במחיר נמוך משמעותית ממחיר השוק העלויות בהן יתבקשו הרוכשים לשאת יהיו גבוהות יותר וייתכן שתיערך התאמה של מחיר הדירה.
במקביל, במקום בו נתגלו כשלים בדרך ההתנהלות הבנקאית, יעניקו הבנקים ערבויות מכר לרוכשים בפיקוח המפקח על הבנקים. לשם גיבוש סופי של המתווה מבקש המנהל המיוחד מבית המשפט חודשיים נוספים של הקפאת הליכים.
פרשת חפציבה, קובע מולכו המחישה עד כמה רעוע הפיקוח על רכישת דירה בישראל. על מנת להתמודד עם הכשלים מציע מולכו לקדם חקיקה שתחייב את הבנקים ותאפשר לרוכשי הדירות לדווח למפקח על הבנקים ולרשם הקבלנים במשרד הבינוי והשיכון על כשלים בהתנהלותם של קבלנים בפרויקט בניה ועל פעילות הבנקים המלווים.
לפנייה לכתב/ת 
