איך שומר רודריגו גונזלס על קצב, כושר וגזרה נכונה
תזונה מסודרת, הקפדה על שעות שינה ואורח חיים בריא דחפו את רודריגו גונזלס בן ה-27 אל גמר התכנית "רוקדים עם כוכבים". "תרקדו. באמצעות הריקוד תגלו שאפשר לתקשר עם אנשים ולבטא הכל: משמחה ועד כאב"
מסמן מטרות
"אני מאמין שכל אחד בחיים יכול להציב לעצמו מטרות ולכבוש אותן. כולם למשל, היו בטוחים שאני רקדן מקצועי עד שראו אותי על הבמה והבינו שאין כל קשר ביני ובין ריקוד. אין לי חוש קצב ומלבד אהבה למוזיקה אני לא רקדן. לקראת התוכנית 'רוקדים עם כוכבים' החלטתי להציב לעצמי מטרה - ללמוד לרקוד ולהגיע לגמר ועשיתי את זה".
רבותיי, מהפך!
"התוכנית 'רוקדים עם כוכבים' שינתה את חיי. אמנם בשלושת השבועות הראשונים המשכתי בחיי הרגילים: תזונה לא מסודרת, בילויים, אלכוהול, מסיבות ושעות שינה מועטות. אבל מהר מאוד התפרקתי לחלוטין, היו לי דלקות שרירים, חולשה ועייפות
שמנעו ממני להתקדם. לא החזקתי מעמד באימונים והבנתי שאם לא אשנה את אורח חיי, המטרה שלי תתרחק ממני. לכן החלטתי לעשות מהפך באורח חיי, הגעתי לאימונים עם אוכל בריא מוכן מהבית, ובזמן שכולם בלסו המבורגרים וצ'יפס אני לעסתי ירקות וקינואה שבישלתי. בנוסף הקפדתי לקחת תוספי תזונה. חוץ מזה, התחלתי לישון יותר ולשמור על שגרת אימונים מסודרת".
קשה באימונים
"החזרות לריקודים היו מתישות. עשר שעות ביום הייתי צריך להתאמן. פיתחתי לא מעט דלקות שרירים ועד היום אני סובל מדלקת במפשעה. אני יכול לגלות היום שבכל פעם שעליתי לרחבת הריקודים נזקקתי לזריקות כדי להפיג את הכאבים. לכן היום כשאני מתאמן במכון כושר, מה שקורה לפחות ארבע פעמים בשבוע עם מאמן אישי, או משחק כדורגל או רץ עשרה ק"מ. זה נראה לי בדיחה לעומת האימונים על רחבת הריקודים".
מסתכל קדימה
"אני מסתכל על השנה האחרונה בגאווה כי הצלחתי לצאת ממקום מאוד אפל של מלחמת לבנון השנייה ולהתקדם הלאה. המלחמה השאירה בי צלקת קשה ביותר ולמזלי אני שייך לסוג האנשים שמוחקים דברים שאינם רוצים לזכור. כך גם לגבי הילדות שלא הייתה לי בוונצואלה. הוריי נאלצו אז לנדוד ממקום למקום מכיוון שהתנגדו למשטר, ועד שעלינו ארצה היינו בסכנת חיים ממשית".
לפנייה לכתב/ת 
