השר עזרא מתנגד להרחבת ג'יסר: שיבנו לגובה

התנגדותם של תושבי מעגן מיכאל להתרחבות הכפר ג'יסר א-זרקא על חשבון בריכות הדגים של הקיבוץ - שחלקם מוגדרות כשמורת טבע - זכתה היום (ד') לחיזוק מצידו של השר להגנת הסביבה גדעון עזרא. בסיור בשמורת נחל תנינים אמר עזרא כי לא ייתכן שהכפר יתרחב לאזור שבו קיימים חוף-ים ובריכות דגים המשמשות כאזור צפרות, קינון ודייג.

ההצעה להרחיב את הכפר על שטח השמורה הועלתה לפני מספר חודשים בוועדת הפנים ואיכות הסביבה. "לא ייתכן שאזור כה יפה ונכס לאומי שמור יהפוך לאזור נדל"ני או כפתרון לבעיית ישוב זה או אחר", הצהיר השר. עזרא ציין כי הוא מכיר במצוקתם של תושבי הכפר, אך הדגיש כי אינו תומך בפתרון הבעיה בשטח המיועד. "על אזור זה להישאר כפי שהינו ועל מדינת ישראל לסייע בשימורו", אמר, והוסיף כי יתכן שיש לשקול פיתרון של בנייה לגובה.

"לסייע בשימור השטח". שמורת נחל תנינים (צילום: לע"מ)  

ג'יסר א-זרקא, "הגשר הכחול" בעברית, הוא היישוב הערבי היחידי בישראל הצמוד לחוף-ים. כיום מונה הכפר למעלה מ-12 אלף תושבים והתחזיות הן כי עד לשנת 2020 יגיע מניינם לכ-20 נפש. עם זאת, נכון להיום כלל לא ברור היכן ישוכנו תושביו העתידיים של הכפר. העובדה כי הכפר תחום בין הים ממערב, קיבוץ מעגן מיכאל מצפון וקיסריה מדרום - מקשה מאוד על אפשרויות ההתרחבות שלו.

"מרכז צפרות חשוב"  

האזור המיועד להרחבה, המשתרע על שטח של כאלף דונם, ממוקם צפונית לנחל תנינים וכולל בתוכו גם חלק משטח בריכות הדגים של מעגן מיכאל. בדומה לשמורת החולה, גם בבריכות הדגים של מעגן מיכאל ניתן למצוא חסידות רבות, שקנאים, שחפים וברכיות. תושבי הקיבוץ ושוחרי צפרות אומרים כי אם יחליפו בתים את בריכות הדגים תהיה בכך פגיעה קשה בציפורים הנודדות העוברות באזור.

"זהו אזור חשוב מאוד מבחינת נדידת הציפורי - המגיעות מאירופה ועוברות כאן בדרכן דרומה", אמר אייל אלקלעי, מרכז המשק במעגן מיכאל.  ד"ר יוסי לשם, ראש מרכז הצפרות הישראלי, ציין גם הוא בפני השר כי אזור זה חייב להישאר בטיפולו של הקיבוץ, שכן הוא משמש מעבר וחניה חשובה בתקופת הנדידה לעופות רבים ונדירים. לדבריו, בשל חשיבות האזור, מתעתדים להיבנות בו שלושה מרכזי מחקר לצפרות.

על חשיבות האזור מבחינה אקולוגית מדבר גם אלי אמיתי, מנכ"ל רשות שמורות הטבע והגנים. במהלך הסיור הבהיר אמיתי כי הרשות "תתנגד לכל בניה בשטח השמורה ובריכות הדגים של מעגן מיכאל". באופן לא מפתיע טענותיו דומות לטענות עמיתיו: מדובר באזור חשוב לצפרות ודגה, והמדינה חייבת למצוא פתרונות אחרים לבעיית הדיור של השכנים הערבים.   

אלקלעי מודה כי חששם של תושבי הקיבוץ מקורו גם בסוגיית הפרנסה. "אנו ישוב חקלאי מצליח, המונה כיום למעלה מ- 1,600 נפשות ונמצא במגמת קליטת עליה וחזרת בנים", הוא מדגיש בגאווה.

 לדבריו, גם בקיבוץ מתמודדים עם מצוקת שטחי מגורים ופרנסה ורבים מתושביו עוסקים בענפי החקלאות והדיג. "ענפי המים שלנו הם הגדולים ביותר בתחום, בעיקר בכל הקשור לגידול דגיגים ודגי נוי שהולכים חלקם לייצוא", הוא מבהיר. 

"אני לא רואה בסוגיה הזו מאבק בינינו לבין תושבי ג'יסר א-זרקא", מוסיף אלקלעי. "גם לנו וגם להם מגיע לחיות וצריך למצוא פתרון יחד". בשבועות האחרונים ניסה לטענתו ליצור קשר עם ראש המועצה המקומית ג'יסר א-זרקא, מוראד עמאש, על מנת לגבש פתרון משותף, אולם טרם נענה.

בשיחה עם ynet נשמע עמאש מופתע מן הדברים. "הפלאפון שלי זמין ולא יצרו איתי קשר", אמר. "בנוסף, לא נאמר לנו שום דבר על עמדתו של השר עזרא ויש לי הרבה מה לומר בסוגיה".