שתף קטע נבחר

הכלבה עלמה נעלמה, ונועה הקטנה חולת געגועים

בקיץ שעבר הרגה קטיושה את הכלבה יעלי, אהובת נפשה של נועה בת החמש ממטולה. לאחר מספר חודשים קיבלה נועה כלבה חדשה - עלמה - והשתיים נקשרו בעבותות. אבל לפני שבועיים נעלמה עלמה, ונועה "התפרקה לגמרי". אביה מעריך שעובר אורח סבר שהכלבה נטושה ואימץ אותה, ומבטיח לעשות הכל כדי לאחד את בתו וכלבתה האהובה. ונועה - היא לא מאבדת תקווה: "כשעלמה תחזור, אני אגיד לה שהתגעגעתי אליה"

נועה בת החמש וחצי ממטולה מתקשה לישון כבר שבועיים. הגעגועים לכלבת הפקינז האהובה שלהם עלמה, מקשים עליה ועל הוריה לחזור לשיגרה היומית. והשגרה עבור נועה פירושה עלמה: הוריה של נועה גרושים, והיא מתגוררת לסירוגין עם אימה ואביה. עלמה היא הדבר הקבוע והיציב היחידי כמעט בחייה, ולפני שבועיים מישהו לקח אותה.

 

היעלמה של עלמה הייתה קשה עבור נועה, שמתקשה לשכוח איך כלבתה הקודמת מתה בקיץ שעבר מהדף של קטיושה. זה קרה ביום השלישי של מלחמת לבנון השניה. הכלבה יעלי, שהצטרפה לחיק המשפחה בתחילת 2006, יצאה להתאוורר יחד עם בני הבית בהפוגה בין ההפגזות והתרחקה מעט מהבית. קטיושה שנפלה לפתע פגעה באזור בו שהתה הכלבה, במרחק של כ-150 מטר מבני המשפחה ההמומים.

 

"הרעש וההדף היו חזקים ואנחנו רצנו חזרה למקלט", סיפר אביה של נועה, אהוד. "היה לי ברור שמשהו רע קרה לכלבה. כשיצאתי החוצה ראיתי שלא נשאר מה לקבור. נועה נכנסה ללחץ ודאגה לה. ניסינו להסביר לה את משמעות המלחמה ושחיילים ואנשים משלמים את המחיר, ולפעמים יש חוסר מזל גם לבעלי חיים".

 

בביתה של נועה יש עוד כלבה ובעלי חיים נוספים, אך תהליך ההתמודדות של נועה עם אובדן הכלבה לא היה קל להורים הגרושים. "בתחילה היא לא רצתה כלב והאמינה כי היא צריכה להיות ילדה טובה ולהתפלל לאלוהים כדי שיחזיר לה את יעלי", סיפר אהוד. בסופו של דבר, בדצמבר האחרון הצליחו ההורים לשכנע את נועה לאמץ כלבה חדשה, והביאו לה את עלמה, כלבת פקינז בת חודשיים וחצי.

 

 

 

השתיים התחברו במהירות זו לזו. "הן ישנו יחד במיטה, נועה האכילה, התקלחה איתה והברישה אותה. הורים רבים חוששים שאם הם מאמצים כלב עול הטיפול יפול עליהם לאחר שבועיים, אבל נועה נולדה לתוך סביבה עם בעלי חיים וגילתה אחריות יוצאת דופן לילדה בגילה", אמר אהוד.

 

עלמה הלכה לטייל ולא חזרה

בשבת ב-13 לחודש, בשעות הצהריים בילתה נועה בבית אמה עם חברים, ועלמה הכלבה טיילה בחצר. ההורים מספרים שאחד החברים, שהיה מלווה באביו, קרא לכלבה. "היא הכירה אותם והיא גם רגילה לטייל באזור מדי יום, ולכן מיד הצטרפה אליהם", הסביר אהוד. "הם הגיעו למצפה דדו, שנמצא כ-300 מטר מהבית, אבל השאירו אותה שם ולא קראו לה לבוא עימם בחזרה".

 

לאחר כחצי שעה הבחינו בני המשפחה בחסרונה של עלמה והחלו בחיפושים. חברים קרובים הגיעו לעזור ומשלחת חיפושים שמנתה עשרה איש החלה לסרוק את האזור עד שעות הלילה המאוחרות. הכלבה לא נמצאה.

 

"קשה לי להאמין שהיא הלכה לאיבוד במצפה. להערכתי, מבקרים מבחוץ שהגיעו למקום שיערו שהיא כלבה נטושה ולקחו אותה עימם", אומר אהוד. "לצערי, היא לא היתה עם קולר או שבב, כך שיש סיכוי גדול שמי שרצה להצילה, חשב שהוא עושה מעשה טוב, אך מדובר בטעות מרה וכואבת".

 

"הילדה התפרקה לגמרי"

נועה התקשתה לקבל את אבדן כלבתה בפעם השניה. "היא התפרקה לגמרי ולקחה את כל כובד האשמה על עצמה, בכך שלא שמה לב שהשער נותר פתוח, ושיחקה עם החברה בבית ולא הבחינה שעלמה נעדרת. לדברי ההורים, המועקה ניכרת בהתנהגותה של הילדה. "היא עייפה וחסרת תיאבון, היא סובלת מסחרחורות ואפילו קשיים בנשימה שהצריכו טיפול במשאף, בנוסף לחרדות ולחלומות שלא נותנים לה מנוחה". 

 

מאז המקרה, נועה מתקשה להירדם בלילות. "היא מתעקשת לקחת אותנו מדי לילה לרחוב, כדי לשים לעלמה חטיפים טעימים במקומות שהיא נהגה לבלות בהם", מספרים ההורים בכאב. "לא משנה לה אם כלבים אחרים יאכלו אותם. זה עוזר לה לשמור על התקווה שעלמה תחזור יום אחד".

 

את עיקר מרצו משקיע אהוד בהצפת פורומים באינטרנט בהודעות כדי לאתר את עלמה. פניות שלו הגיעו לרבבות אוהבי חיות בארץ. לאחרונה הוא יצר קשר גם עמותת "תנו לחיות לחיות" בתקווה שיסייעו לו לפרסם את הסיפור ולאתר את האנשים שלקחו את עלמה. "אני מוכן לרכוש עבור אותה משפחה שלקחה את עלמה כלב חדש, רק שיחזירו אותה אלינו בריאה ושלמה", הוא אומר. "ילדה בגילה לא צריכה להתמודד בתקופה כה קצרה עם עצב כה גדול".

 

"כשעלמה תחזור, אגיד לה שהתגעגעתי"

לנועה עצמה התמונה ברורה לגמרי: "כל הטעות של לברוח מהבית היא בתוך המוח של עלמה. היא עלתה במדרגות ורצה אחרי החברים שלי למצפה. אני חושבת שבתוך המוח שלה היא מתגעגעת אלי ולא מפסיקה ליילל בגלל שאני לא איתה", היא אומרת.

 

היא מספרת שחברים שלה בגן אמרו לה שאולי פועלים סינים או תאילנדים אכלו לה את הכלבה, אך היא מסרבת אפילו לחשוב על כך. "היא יותר מדי חמודה בשביל שיאכלו אותה, ואני לא חושבת שיש סינים או תאילנדים רעים", היא אומרת. "אני מחכה לה בבית ורוצה לשחק איתה כמו קודם. מי שלקח אותה הוא לא בסדר, ואם הוא לא יחזיר אותה מהר אני ואבא נבוא לקחת אותה ביחד". בינתיים, נועה לא מאבדת את התקווה. "מתי שעלמה תחזור אני אגיד לה שהתגעגעתי אליה, ואז אני אוכל לישון בשקט איתה במיטה".

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
נועה ועלמה בימים יפים יותר
יעלי, הכלבה שנהרגה מקטיושה במלחמת לבנון
מומלצים