השביט הולמס נראה בימים אלה בשמי ישראל

בימים אלה נראה אורח לא-צפוי בשמי הערב. זהו שביט הקרוי שביט-הולמס (Holmes). השביט מצוי בשמים מזה חודשים רבים, אלא שעד אתמול נדרשו טלסקופים גדולים במיוחד כדי לראותו וההתעניינות בו לא חרגה מעבר להתעניינות הרגילה בעשרות שביטים כמוהו שמתגלים מדי שנה ואינם מגיעים לתודעה הקולקטיבית.

שביטים הם גופי קרח, גז ואבק, שמקורם בקצה מערכת השמש והם בין גרמי השמים המרשימים ביותר - הופעת שביט בשמים, כאשר זנבו משתרך לעתים על כל רוחבה של כיפת השמים – היא מראה מלא הוד והדר שבימים עברו הטיל מורא על בני האדם. השביטים מורכבים משלושה חלקים

עיקריים: גרעין, הילה וזנב. השביטים מבלים את רוב זמנם במרחקים גדולים מהשמש וזאת בשל מסלולם המוארך. הגרעין מורכב בעיקר מקרח, גזים ואבק. עם התקרבותו אל השמש, השביט מפתח בהדרגה הילה (coma). הילה נוצרת כתוצאה מהשתחררות גז ואבק מהגרעין המתחמם. כאשר השביט מוסיף להתקרב לשמש, הקרינה המגיעה מהשמש דוחפת את הגז והאבק שבהילה והשביט מפתח זנב שמגיע לגודלו המקסימלי סמוך לפריהליון – הנקודה הקרובה ביותר לשמש במסלולו.

אין יודעים בוודאות אך סביר להניח שהסיבה היא התפרצותו של כיס גז. שביט הולמס היה בנקודה בקרובה ביותר לשמש במסלולו לפני כחצי שנה, בחודש מאי. כאשר השביט מתקרב לשמש הוא מתחמם וזו הסיבה להילה ולזנב המרהיבים.

אולם, כאן לא נגמר הסיפור. גל החום שנוצר כתוצאה מחימום פני השביט על ידי השמש ממשיך לחדור פנימה גם אחרי שהשביט מתרחק מהשמש. בדרך כלל, גל החום ממשיך להזין את פעילות השביט לתקופת מה לאחר הפריהליון עד שהפעילות כמעט גוועת כשהוא מתרחק. עם זאת, ייתכן מצב שבו גל החום מגיע לכיס גדול מאוד של גז, שכלוא בתוך הקרח. כאשר הגז מתחמם ומגדיל את נפחו, במקרים מסוימים הוא עשוי לפוצץ את השביט.

תופעה דומה נצפתה בשביט האלי לאחר מעברו האחרון סמוך לשמש בשנת 1986. פיצוץ כזה יכול לקרוע את השביט לגזרים או לקרוע ממנו נתחים קטנים, תלוי במיקום כיס הגז בשביט, בגודלו ובמאפייניו הפיזיקליים של השביט. בניסויים במעבדה לחקר שביטים בחוג לגיאופיזיקה ומדעים פלנטריים באוניברסיטת תל-אביב, שנעשתה בידי צוות בראשות הפרופ' עקיבא בר-נון ובהשתתפות דר' דיאנה לאופר ועבדכם הנאמן, נצפתה התנהגות דומה של

דוגמת קרח שחוממה ובה היה כיס של גז.

אנו לא יודעים ולכן חשוב לצפות בשביט. כבר עתה נוצרה סביב השביט הילה גדולה וסמיכה שכנראה תלך ותגדל. יתכן שנוכל להבחין בימים הבאים בחלק או בחלקים של השביט שנקרעו ממנו. יצירת זנב גם היא אפשרית אך בימים אלה השביט רחוק מאוד מהשמש בכדי ליצור זנב (הוא מרוחק מהשמש פי 2.5 ממרחקו של כדור הארץ). גם משך הזמן שבו נראה את התופעה בעין או מבעד לטלסקופ אינה ידועה.

במפה המצורפת אפשר לראות את מיקומו של כוכב השביט ביחס לאופק המזרחי מדי יום ביומו בשעה 8 בערב, החל מ- 26 באוקטובר ועד 27

באוקטובר. המפה היא לכיוון מזרח כאשר כיוון דרום הוא בצד ימין. השביט נראה כמו כוכב בהיר ומבט במשקפת שדה או בטלסקופ קטן יגלה שמדובר בכדור עגול וערפילי. מעל האופק המזרחי נראה בימים אלה בשעה 8 בערב כוכב זוהר מאוד. זהו קאפלה בקבוצת עגלון (ראו במפה) שבולט בצבעו הצהבהב. זהו הכוכב הבולט ביותר בכיוון מזרח בשעות אלה (עד זריחתו של מאדים בשעה 10 בלילה). דרומית (מימין) לקאפלה, נראה צביר כוכבי הכימה (הפליאדות). השביט מצוי 20 מעלות מעל הקפאלה, בכיוון מאונך לאופק, לכיוון הכוכב אלפא בפרסאוס שתואר במאמר החודש. הוא יוצר עם קפאלה וצביר הכימה מעין משולש שווה-שוקיים שקודקודו בפליאדות.

ממש לא. השביט רחוק מאוד – כ-200 מיליון ק"מ, גודלו כמה ק"מ בסך הכל ומדובר בסך הכל באירוע שמימי מרהיב.