חיבור מבפנים
"אני מודה לאלוהים שנתן לי את ההזדמנות לעבוד עם פולי ומצטער כל כך שהוא לא יהיה אתנו יותר". עודד דוידוף, במאי "הכל דבש", נפרד
אני זוכר את הפעם הראשונה שהחלטנו (יעל ואני) להקריא לפולי את התסריטים. זה לא היה קל. עבדנו אצל פולי בבית כשהמשפחה מסביבנו, שוש, איתמר ואריאל. אנחנו עבדנו כשברקע הבית ממשיך לחיות. התלבטנו עם איזה תסריט להתחיל והחלטנו ללכת על הקיצוני ביותר. אזרנו אומץ וצירפנו אותו אלינו, יעל התחילה לקרוא.
"פנים. מועדון. לילה.
מוזיקה ברקע. מסיבה של משרד פרסום. CU של רון חרמון. מולו עומדת יעל.
רון: "קבלי ויז'ואל: את על ארבע, רגלייך פשוקות, פטמותייך זקורות, אני מכין את שני האגודלים שלי (מדגים), פותח לך את השפתיים, וניגש לדובדבן הקטן, לגולה המתוקה, ומתרכז רק בו. בתנועות ספירליות, לאט לאט. מדי פעם אני נותן שם טמפו מהיר יותר אבל אני לא זז מהדובדבן. ואז אני מטפל בך כמו שאני מטפל בך. ואת גונחת לעברי, מתחננת 'כן, כן, אני עומדת לגמור, אני גומרת..."
פולי קטע את יעל באמצע המשפט: "את לא נורמלית אני לא עושה את זה", זרק את התסריט על השולחן והלך למטבח. שוש סיננה: "גועל נפש", ואני חשבתי שהלך על הסדרה.
פולי ויעל. התרגש מהיכולת של הבת שלו (צילום: שרון בק)
הוא חזר עם קפה מהמטבח והמשכנו להקריא, בסצנה האחרונה כבר היו לו דמעות בעיניים וכולנו הרגשנו יחד איתו שיש לנו סדרה, וסדרה טובה.
נדמה לי שהוא התרגש מהיכולת של הילדה שלו לכתוב סיפור שהוא מצחיק ועצוב, בוטה ומרגש, וגם מהתפקיד שהוא הולך לעשות. הוא הרגיש בפנים שזה טוב. ולהרגיש הוא ידע. משם הוא עבד ומשם זה יצא לו כל כך טוב. משם אני התחברתי אליו מאז שהייתי ילד.
במהלך הצילומים שהיו רק לפני שנה הוא צחק ובכה, צעק, רץ והתאהב כמו ילד, התעצבן והתרגש כמו נער. עבד יותר מ-12 שעות ביום ואף פעם לא כעס או רטן או התפנק או ביקש בקשה מיוחדת. עוד טייק ועוד טייק ופולי נהנה כמו ילד, מוסיף עומק ונשמה לתסריט, חדות ודיוק לבימוי ומרכז סביבו את הציר הרגשי של הסדרה, בעודו משרה את שלוותו על כל אנשי הצוות שמסביבו.
כל פעם שהצטלם זה היה מרגש. הסצנה קבלה רובד נוסף וחיים אחרים. ירון שרף הצלם של הסדרה אמר לי בצילומים: "פולי, אפשר לצלם CU (קלוז אפ) שלו במשך שעה וחצי, הוא לא צריך לעשות כלום ויש לך פיצ'ר".
אני מודה לאלוהים שנתן לי את ההזדמנות לעבוד עם פולי ומצטער כל כך שהוא לא יהיה אתנו יותר. מה שבטוח זה שהנשמה שלו תישאר אתנו ותמיד אזכור את רגעי האושר וההשראה שהוא הותיר בי.
לפנייה לכתב/ת 
הכל דבש. היה טוב
צילום: יווני המנחם
דוידוף. יזכור את רגעי האושר
מומלצים
