שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    "המילה מוות בהקשר הזה, פשוט לא מסתדרת"

    אלפים הגיעו לתיאטרון הקאמרי לחלוק כבוד אחרון לישראל (פולי) פוליאקוב. אלכס אנסקי הנחה את הטקס ובין הדוברים היו נשיא המדינה, ראש העירייה, חברים וקולגות. שני חבריו ל"גשש החיוור" שרו את "פנס בודד" אל מול שלושה מיקרופונים, שאחד מהם נותר יתום

    ארונו של ישראל (פולי) פוליאקוב, שהלך אתמול לעולמו, הונח הבוקר (ד') על במת תיאטרון הקאמרי בתל אביב. משעות הבוקר המוקדמות חיכו ההמונים להיכנס לאולם על מנת לחלוק כבוד אחרון לשחקן ולקומיקאי. לצד הקהל הרחב שהגיע מכל קצות הארץ, הגיעו לתיאטרון בני משפחתו, קולגות וחברים. פולי הובא למנוחות בשעה 14:30 בקיבוץ עינת.

     

     

     

    אלכס אנסקי פתח את הטקס כשמאחוריו מונח הארון ומשמרות הכבוד של האמנים התחלפו לצידי הארון. אנסקי הקריא מכתב של ראש הממשלה אהוד אולמרט שביקש להביע צער עמוק על לכתו של פוליאקוב. "הוא חלק מהזכרונות של כל מי שגדל בישראל. ב-40 השנים האחרונות הוא מלווה את חיינו באופן שקשה לתאר כיצד היו נראים בלעדיו".


    יעל ושוש פוליאקוב בטקס האשכבה (צילומים: ירון ברנר)

     

    אחריו עלה ראש העירייה רון חולדאי שאמר: "פולי היה שחקן ענק, אמן בעל שיעור קומה ייחודי ומי שהעשיר את חיי כולנו בתובנות וביטויים, שקשה לתאר את חיינו כאן בלעדיהם. פולי כאיש משפחה וחבר ביטא את תמצית טוב הלב, הנאמנות ואצילות הנפש. תודה לך על שעברת בימינו. תודה על שהעשרת את חיינו. תודה שהשרת עלינו מטובך ועל השיעור שלימדת אותנו בענווה ובאהבת אדם".

     

    רבקה מיכאלי, חברה טובה וקולגה, בחרה להיפרד ממנו בשירה של רחל "מתי". "הם בלבד נותרו לי, רק בהם בלבד

    לא ינעץ המוות סכינו החד".

     

    שר התרבות ראלב מג'אדלה אמר: "בשתי ידיו וביחד עם חבריו הניח פולי אבני יסוד חשובות של התרבות הישראלית כולה. הומור וסאטירה הם עניין רציני, ובהופעותיו היתה מן הרצינות המבדרת. הוא לא רק מלח הארץ אלא הפלפל שפילפל את חיינו".

     

    "זכרך יהיה ברוך, אתה הבנת את זה ברוך?"

    שוש עטרי, ששיחקה עם פולי ב"הכל דבש", אמרה בטקס: "קטונתי מלשאת מילים. הייתי איתו בשנה האחרונה לחייו ומעולם לא פגשתי איש כמו פולי. אם היו עוד אנשים כמותו, העולם הזה היה מלא תקווה. הוא דאג לכולם, היו לו כדורים בשביל כולנו. לא מצאתי מומחה גדול ממנו לכדורים. ואני חייבת לומר שהמילה מוות בהקשר הזה, פשוט לא מסתדרת איתו. כשהיית בבית החולים אמרתי לו: 'פולי, יעלי, כתבה לנו כמה סצינות מיטה'. והוא אמר: 'לא כאן, חכי קצת, עכשיו כבר לא תהייה לנו את הסצינה הזו'. זכרך יהיה ברוך, אתה הבנת את זה ברוך?"


    לוי ובנאי. נותרו לבד

     

    בין הדוברים היה גם יצחק בן נר שאמר: "נדמה לי, וכולנו חכמים יותר בדיעבד, שניתן היה לראות בפניו הטובות, היגעות והעצובות של פולי בסדרה 'הכל דבש' את הכרת הסוף שלו. על 'הכל דבש', שנכרתה באיבה וזועקת כעת להמשך, כתבו את כל הסופרלטיבים שמגיעים לה. בין הפקות הטלוויזיה הירודות היא היתה הפתעה יחידה במינה, ופולי שהיה נפלא ומודאג ופתטי ונוגע ללב, הוכיח שבתפקיד עצמו, בסדרה האישית והיחודית הזו, הוא פשוט שחקן דגול.

     

    "חשבתי שהוא יהיה מובך מלשחק דמותו כפי שהיא משתקפת בעיני בתו. המבוכה האישית, התרשמתי, התאימה לסדרה. ובדמותו של פולי הסדרתי נחרתה הכרת הסוף, אולי כי משהו מת בו כבר לפני שנים כשהגשש החיוור הגיעו לתחנה האחרונה שלהם. שלושה שהם אחד, אחד שהם שלושה, שהיו מופת והביאו את הפן האחר, המדויק והמשעשע של הישראלי. הגשש החיוור הלך לעולמו בעודו בשיאו והיה למיתוס. הותיר אותנו עם בדרנות נמוכה שמדדה בעקבות מציאות קשה, שנראת מגוכחת יותר מכל החיקויים שלה. פני הדור כפני הגשש. דור שלם רודף חיוך ומחפש בעברו את עתידו, ואינו מוצא.

     

    "יגאל שילון הגזים הפעם"

    כשנשיא המדינה שמעון פרס עלה לבמה עלו ביחד איתו, ונעמדו משני צידי הארון, שייקה לוי וגברי בנאי. בנאומו אמר הנשיא: "פולי הנפלא, שראשו חכם וקולו כובש לב, בעל כושר ההנהגה החבוי, עם היכולת ליצור אימפרוביזציה שכבודה במקומה מונח, היווה בשפת הגששים "הצנטרוּם שבָפּיילה" ובתפיסתנו, נושא כותונת של פסים. דורות על דורות זכו בו. השתכרו מקסמו. לא עייפו לרגע ונותר בהם הצימאון לעוד ועוד. לעוד פעם, לטעמו של פעם.


    מיקרופון אחד שנשאר לבד

     

    "לא באתי, פולי, רק לספוד אותך. באתי, הפעם, באמת כנשיא שנשלח על ידי עמו להודות לך. לך ולחבריך על תרומה שתרמת לעם, תרומה שלא תשכח ואני חש שיש לי ייפוי כוח מקיר לקיר, לבכות את הליכתך מאיתנו ולשבח את הליכותיך מעמנו.

     

    "אני יודע שיותר קל לשבח אמן מאשר להבין אותו, כי אמן מיטיב כל הזמן עם זולתו. אין לו רישיון להיאנח גם בצר לו.

    אנו יודעים, פולי, שגיליתָ כל הזדמנות טובה והחבאת כל כאב לא מוזמן.

     

    "היום, העם שידע את תרומתך, מרכין את ראשו ביגון ובתודה על הדמות שטיפחת עבורנו, ועל הדמות הטובה שהיית בעצמך".


    אלפים באו לנחם

     

    עם סיום דברי הנשיא, נגשו שייקה וגברי לשלושה מקרופונים שניצבו על הבמה, כשהאמצעי בינהם נותר יותם. שייקה הסתכל על הארון שמאחוריו ואמר: "אני מסתכל על הארון ואומר לעצמי: 'יגאל שילון הגזים הפעם'". השניים שרו את "פנס בודד" ובאולם לא נותרה עין אחת יבשה.

     

    פוליאקוב נפטר אתמול בבית החולים בילינסון בפתח-תקווה, בעקבות מחלה קשה, והוא בן 66. פוליאקוב הותיר אחריו אישה ושלושה ילדים, איתמר, אריאל והשחקנית והתסריטאית יעל פוליאקוב.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    בנאי ליד הארון
    צילום: ירון ברנר
    ארונו של פולי
    צילום: ירון ברנר
    לאתר ההטבות
    מומלצים