שתף קטע נבחר

צילום: דלית שחם

המוזיקנטים של עדה ובני מוזיקנט

לעדה ובני מוזיקנט אוסף של 110 מוזיקנטים מכל רחבי העולם. ולא - אין להם כל רצון ליצור קשר או להחליף עם אספנים אחרים. כי אחרי הכל, מדובר בשם המשפחה שלהם...

טובים השניים מן האחד, אומר הפתגם הידוע. וכשהאוסף קרוי על שם המשפחה שלך זה בכלל מרגש. וכך בדיוק מתרחש עם האוסף של עדה ובני מוזיקנט.

 

 

עדה ובני מוזיקנט הפכו את שם משפחתם לאוסף, ובביתם 110 ("בדיוק ספרתי") דמויות של נגנים מכל העולם. "אני זו שמחפשת ומחליטה מה לרכוש, ובני הוא הרשות המבצעת", צוחקת עדה (55). "הוא גם סוחב וטורח אבל זו בסופו של דבר עבודה משותפת ואנחנו חולקים את ההנאה מהאוסף יחד".

 

"זה לא תמיד נכון, כי בנסיעה האחרונה שלי לירושלים תפסתי יוזמה ורכשתי שני נגנים ללא אישור", מתגאה בני (57) ומביט לעבר עדה בהתרסה כשהוא יושב בכורסתו בדירה המטופחת העמוסה לעייפה בנגנים דוממים.

 

לדירה התקבצו נגנים מכל העולם, כשהכלים הפופולאריים ביותר הם כינור, אקורדיון וחצוצרות. יש מוקיונים, חיות, וכמובן "כליזמרים" - כשעל כל התזמורת מנצח נגן סקסופון שבלחיצת כפתור מתחיל להתנועע ולהשמיע נעימה.

 

"האוסף הוא שלנו ואנחנו נהנים ממנו מאוד ולא נכנסים בכלל לעולם הזה של החלפות וקשר עם אספנים אחרים", מודה עדה. "האמת שבכלל לא חשבנו על זה וכשאתה מציין את זה זה נשמע מעניין אף על פי שלא נראה לי שאני אתחיל להתעסק עם זה. אני אוהבת לאסוף ולא שוברת את הראש מה יש לי ומה אין לי".

 

האווירה בבית כה מיוחדת שניתן להרגיש את הזוגיות באוויר: זה מתבטא בצורה שהשניים נוגעים ומדברים על האוסף, בדמויות שהם אוהבים, ואפילו בהסכמה המוחלטת על המיקום והסדר של כל דמות.

 

אבל כשהצבנו את ציוד הצילום ראיתי דמות מכוערת מביטה אלי בעצב מאחורי הכורסא. "ומה זה"?, שאלתי כשהנפתי את הדמות וראיתי שחצי ממנה חסר. "זו דמות שחבר הביא", צוחקת עדה, "והיא מוסתרת בגלל שאנחנו ממש לא סובלים אותה. כשהחבר בא לביקור אנחנו מציבים אותה בגאון בארון ונחרדים מהמראה שלה".

 

יש לכם אוסף מעניין ואתם רוצים לפרסם אותו? שילחו מייל עם הפרטים שלכם לאי מייל: money@y-i.co.il  - ואם המערכת תמצא בכך עניין, ניצור עימכם קשר.

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
עדה, בני והאוסף
צילום: יהונתן צור
מומלצים