מדריך: כך תשמרו על הפרטיות באינטרנט ובסלולר

אם תאושר הצעת החוק נתוני התקשורת בקריאה שניה ושלישית, משטרת ישראל תהנה מגישה למאגר מידע מקיף של אזרחי ישראל, הכולל פרטים כמו עם מי דיברנו בסלולר ובקווי (כולל SMS), וגם פרטי איכון מאנטנות סלולריות אשר יאפשרו למשטרה לדעת היכן אנחנו נמצאים בכל רגע נתון.

המשטרה תוכל אף לגשת לנתונים על גלישה באינטרנט, ללא צו בית משפט, במקרי חירום. על אף ההגבלות והפיקוח על השימוש בנתונים האלה, המתנגדים לחוק חוששים כי מהר מאוד ידלפו לידיים לא רצויות, ויקשה למנוע שימוש לא נאות בהם על ידי

אנשים בעלי עניין.

לכאורה, אם לא עשינו שום דבר רע, אין לנו מה להסתיר או ממה לפחד. עם זאת, גם אנשים טובים ושומרי חוק זכאים להסתיר דברים בשם הפרטיות.

הפרטיות שלנו מוגדרת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. הניסיון העגום מורה כי רמת הפיקוח על מאגרי מידע בישראל עלובה ביותר. מאגר שמות התושבים של מדינת ישראל, כולל תאריכי לידה, תאריכי פטירה, שמות ההורים, ומספרי טלפון (גם אם הם חסויים), מסתובב חופשי ברשת.

הפרטיות בכלל, ואנונימיות ברשת בפרט הן אשליה שהתפוצצה כבר מזמן, ועם קצת מאמץ אפשר להתחקות אחרי כולנו ולשים יד על מידע אישי רגיש בדרכים מפוקפקות - הכל תלוי במידת ההשקעה וכמה רוצים למצוא אותנו. עם זאת, יש כמה אמצעי זהירות שניתן לנקוט בשביל להפחית את היכולת של גורמים מפוקפקים לעקוב אחרי צעד שאנחנו עושים.

טלפון סלולרי - לקנות במזומן, ומשולם מראש

עם כניסת ניידות המספרים בשבועות הקרובים, הטלפון הסלולרי שלנו ילווה אותנו לנצח, וישאיר אחריו שובל של תיעוד שיחות, הודעות SMS, ובאילו נקודות בארץ היינו על פי חיבור לאנטנה סלולרית. הפרטים הללו מקושרים לכרטיס האשראי או מספר החשבון שסיפקנו לספקית הסלולר וכך באופן ישיר אלינו.

הפתרון: טלפונים משולמים מראש. חברות הסלולר מציעות טלפונים פשוטים בתוכניות בהם קונים כרטיסי חיוג. על הכל אפשר לשלם במזומן, ולא חייבים לספק פרטים אישיים, גם אם הנציג מבקש מאוד יפה. כך, הטלפון לא רשום על שמו של אף אחד.

החסרונות: תעריפי השיחה וה-SMS יקרים יותר מאשר בתוכניות סלולריות רגילות. נוסף על כך, אם תבצעו שיחות

למספרים קבועים לאורך זמן ואותם אנשים יתקשרו אליכם, אפשר להרכיב פרופיל אישי שלכם - אם כי המשימה תהיה קשה יותר.

להשאיר את הטלפון בבית

לפי המתכונת המוצעת של הצעת החוק החדשה, המשטרה תחזיק במאגר שיאפשר לה לדעת איפה אתם נמצאים בכל רגע נתון, על ידי קבלת נתוני איכון מאנטנות סלולריות. כמובן, שהמעקב הזה אפקטיבי רק כל עוד הסלולרי עליכם. אז במקרים שאתם לא רוצים שה"אח הגדול" ידע היכן אתם נמצאים – פשוט השאירו את הסלולרי בבית, או במקום העבודה.

החסרונות: נכון, זה קצת מוציא את העוקץ מהעובדה שיש לכם מכשיר טלפון נייד. אבל הפתרון הזה, שרואים לא פעם בסרטים עם מתקני מעקב שהגיבור או האיש הרע מנתקים ומצמידים למכונית אחרת או פשוט משליכים לאסלה - באמת עובד.

גלישה באינטרנט - לא רק מהבית

בעלי אתרים מהארץ ומחו"ל, בין אם זה אתר מעריצים שהוקם בשתי דקות, ובין אם אתר גדול ומורכב, יכולים לנהל תיעוד מדוקדק של כתובות ה-IP של כל מי שגולש אליהן - לא רק אם פרסמתם הודעה או תגובה - מספיק שצפיתם בעמוד הראשי של האתר. עד עכשיו שני בתי משפט מחוזיים מנעו מסירת פרטים של גולשים על פי IP, אך בתביעות אזרחיות בלבד. במקרים אחרים הפרטים כן נמסרים, ואם ייכנס לתוקפו החוק החדש - יהיה קל יותר להשיג אותם.

אנחנו לא מציעים לבטל את מנוי האינטרנט בבית - זה לא מציאותי. אבל אם אתם חרדים לפרטיות או לא מתלהבים שידעו לאן גלשתם עם החשבון שעל שמכם, אפשר לגלוש בבתי קפה, מסעדות, רשתות מזון מהיר, קניונים, פארקים, מכללות תחנות דלק ונקודות חמות רבות נוספות המפוזרות ברחבי האיזורים המיושבים בארץ. לאיתור נקודות חמות.

החסרונות: אמנם לא יזהו אתכם לפי IP, אבל בגילשה במקומות ציבוריים מדובר ברשתות לא מוצפנות, על פי רוב, והמידע שאתם מעבירים עליו, כמו סיסמאות לאימייל, לא מוגן באופן מלא, ולכן רצוי להיזהר. גלישה בנקודות ציבוריות היא איטית יותר בגלישה מהבית ולא תוכלו להפעיל תוכנות שיתוף הקבצים, אם זו הכוונה שלכם.

גלישה אנונימית

בנוסח האחרון של הצעת חוק נתוני תקשורת, לא מופיעות כתובות אתרים אליהם גלשתם כחלק מהנתונים שהמשטרה יכולה לקבל. אבל זה לא אומר שהספקיות לא אוספות את הנתונים האלה עליכם.

מה הפתרון? גלישה אנונימית דרך שרת proxy (שליח) צד שלישי. השרת מסווה את כתובת ה-IP שלכם ומציג בעצם את הכתובת שלו או כתובת אקראית, כך שהאתרים שאליהם אתם מתחברים לא יכולים לאסוף עליכם מידע. מצד שני, השירות הזה מקדד את כתובות האתרים אליהם אתם

גולשים ומצפין אותן - כך שאף אחד, כולל ספקית האינטרנט שלכם, לא יודע לאן גלשתם (חוץ מהשירות עצמו, כמובן).

השימוש בשירותים האלה הוא די פשוט: נכנסים לאתר שכזה (תיכף נמליץ לכם על שניים כאלה), מקלידים את כתובת האתר אליו אתם רוצים לגלוש – וזהו.

הגלישה שלכם בטוחה ומוסתרת. בונוס נחמד של שירותים כאלה הוא היכולת לגלוש לאתרים שמזהים את כתובת ה-IP שלכם וסגורים לישראלים, כמו למשל, אתרים המיועדים לתושבי ארצות הברית בלבד. שני שירותים טובים וחינמיים הם proxify ו-the cloak. שניהם מסווים את כתובת ה-IP שלכם ומקדדים את כתובות האתרים שלכם אם תבחרו בכך.

החסרונות: בשירותים כאלה הגלישה בדרך כלל איטית יותר, ושימוש מלא באתר בדרך כלל, בלתי אפשרי בפעולות הדורשות זיהוי (כמו כניסה עם שם משתמש).

שולחן נקי - למחוק נתונים אחרי גלישה

אם אתם לא רוצים שמי שמשתמש במחשב מלבדכם, יוכל לראות לאיזה אתרים גלשתם, או לחליפין, אתם לא מעוניינים שאתרים יוכלו לשתול נתוני מעקב במחשב שלכם - דאגו למחוק את כל הנתונים האלה בתום הגלישה. ל-Internet Explorer 7 תוכלו למצוא הסבר כאן. ואילו ב-firefox, פשוט לחצו על המקשים Ctrl, Shift ו-Del יחדיו, סמנו את כל המידע שממנו תרצו להיפטר - ואשרו. ב-Firefox ניתן גם להגדיר שהדפדפן יבצע זאת באופן אוטומטי בעת סגירת החלון.

החסרונות: בעיקר נוחות גלישה. הנתונים שנשמרים במחשב כוללים גם את הזיהוי שלנו בפני האתרים, העדפות ונתוני רקע אחרים. כך שתצטרכו כל פעם להזדהות או להקליד כתובת של אתר מחדש. זהו מחיר פעוט לשלם תמורת פרטיות.

שירותי מייל - לא אצל הספקית

יש מספיק סיבות טובות לא להשתמש בתיבת האינטרנט של הספקית - הן כובלות אותנו להיות מנויים שלהן (או לעדכן את כולם על החלפת הכתובת), התיבות קטנות לרוב, מהתיבות של שירותי הרשת - ובדיקת הדואר באמצעות הדפדפן כשאנחנו מחוץ לבית עדיין לא נוחה. הוסיפו על כך את העובדה שכתובת המייל האישית שלכם מקושרת לחשבון אצל הספקית וישירות אליכם.

אפשרות אחת היא לעבור לדוא"ל מבוסס רשת, ב-Hotmail, gmail, yahoo או חברות רבות אחרות המציעות מייל כזה. ברובן תוכלו לפתוח חשבון בלי לתת יותר מדי פרטים אישיים, ולגשת לתיבות האלה מהרשת, כך שההודעות יישמרו רק בשרתים בחו"ל.

החסרונות: במקרים נדירים של פריצה למייל או תקלה, יהיה קשה מאוד עד בלתי אפשרי להשיג עזרה או תמיכה משירות הלקוחות של חברה בחו"ל. בדרך כלל יהיה קשה להשיג מידע מהחברות הללו, במיוחד אם אין להן נציגות מקומית שצריכה להיענות לדרישות השלטונות אך זה בהחלט אפשרי.

רק לאחרונה הושג הסדר בין יאהו למשפחתו של העיתונאי הסיני שי טאו, לאחר שהמשפחה האשימה את ענקית האינטרנט בסיוע למשטר הסיני באיתורו באמצעות מסירת מידע על הפעילות שלו באתר.

מייל מתכלה - להחליף כתובות

גם דוא"ל מבוסס רשת מספק לנמען ההודעה וגורמים נוספים נתונים מזהים כמו כתובת IP. על מנת לא לחשוף את זהותכם, אפשר לשלוח מייל חד פעמי באמצעות שירותים כמו GetOneMail, dodgit, mailinator ושירותים נוספים. תוכלו בכל פעם להשתמש בכתובת חדשה ולנטוש את התיבה הזמנית שפתחתם. עוד על תיבות חד פעמיות.

החסרונות: כדאי מאוד שלא להשתמש בשירותים הללו למיילים פרטיים הכוללים פרטים שאתם לא רוצים שיסתובבו. בגלל אופי השירות - תיבה חד פעמית אינה מאובטחת לרוב או מוגנת כמו תיבת מייל רגילה.

לשמור על מסמכים - מעבד תמלילים נייד

יש לכם זיכרון USB נייד או disk on key בלשון העם? יופי. מעכשיו לא תצטרכו להאדים עד שורשי השיער שלכם, אם המשתמש הבא אחריכם במעבדת המחשבים יגלה שגלשתם לאתר פורנו, או שכתבתם מכתב אהבה לוהט לחברה, והשארתם אותו בטעות על שולחן העבודה.

התקינו על הזיכרון הנייד דפדפן ותוכנת עיבוד תמלילים ניידים וכך תוכלו להמנע מהמבוכה ולדעת שכל המידע הרגיש שלכם, נשאר אתכם. לא יודעים מה זה יישום נייד? קראו את המדריך שלנו לנושא או לחליפין, חפשו זיכרון נייד הנושא את הסימול U3 – זה אומר שהוא כולל כבר מערכת הפעלה עם יישומים מוכנים, אפשר להוריד אליו יישומים נוספים וגם להצפין את המידע שלכם באמצעות סיסמה.

החסרונות: את הזיכרון הנייד הזה - כדאי לתפור ישר לעצמות. אם תאבדו אותו, המוצא הישר או פחות מכך, יהיה שותף בלתי רצוי לכל סודותיכם הכמוסים. מומלץ להוסיף הגנת סיסמה והצפנה לאותו זיכרון USB נייד בעל המידע הרגיש.