שתף קטע נבחר

את הבנים שלי לא תקחו לעזה

בקיץ הקרוב שני הבנים שלי מתגייסים, ואותם לא תקבלו למלחמת ה"אין ברירה" בעזה, שתפרוץ אם לא תמצאו אלטרנטיבה

למרות פעמוני אנאפוליס, עולה ריח של עזה באוויר. ריח מלחמה. כולם מדברים על זה בכל מקום וכל הזמן. דיבורים של "בסוף לא תהיה ברירה", שמועות על כמויות הנשק העצומות המצטברות שם ("אם עד עליית החמאס הבריחו שלושים אלף ווט-אבר בחודש, עכשיו מבריחים מאה אלף"), ידיעות מפי מי שעשו שם מילואים וראו במו עיניהם את בית הקברות לכובשים שהנייה דיבר עליו בשבוע שעבר. בקיצור - זה רק עניין של זמן (או של חקירות חדשות בענייני אולמרט) עד שהצבא ירצה להעמיס את הבנים שלי על משאיות בדרך לג'יהנום.

 

ממש לפני שזה קורה, כשעדיין יש לכם זמן לחשוב על אלטרנטיבות (ואני לא מעיזה להציע שלום חס וחלילה, רק מלחמה אחרת), זאת ההזדמנות שלי להתייצב ולומר בקול גדול, בביטחון ובאמונה: "היה לא תהיה!". את הבנים שלי למלחמה בעזה אתם לא מקבלים. אם כולכם (מראש הממשלה, דרך השרים, עבור בחברי כנסת ועד רמטכ"לים ואלופים) תחזירו את הבנים שלכם מארצות הים, שם הם יושבים לבטח, אתם יכולים להשתמש בהם למלחמה שלכם.

 

כן, אני יודעת שבשדרות כבר אי אפשר יותר. כן, אני יודעת שב"עוטף עזה" החיים בלתי נסבלים. כן, אני יודעת שחיילים בצבא לא בוחרים את המשימות, ואני יודעת שזה המחיר של הדמוקרטיה. אלא מה, אני בכל זאת לא נותנת לכם את הבנים שלי למלחמה שאתם ואני יודעים שבשום אופן אין מצב ואין סיכוי ואין שמץ אפשרות שננצח אותה. לתת לכם את הבנים שלי זה לא מחיר הדמוקרטיה וזה לא למען שדרות או אשקלון, לתת לכם את הבנים שלי זה מחיר האימפוטנציה שלכם.

 

אם לא הכנתם אלטרנטיבות אפשריות למלחמה ברחובות של עזה, כנראה שלא איכפת לכם מהבנים שלי או מוועדת החקירה שתקום אחר-כך, ואתם יודעים שתצליחו לצאת גם ממנה בלי מסקנות אישיות וממילא יש סיכוי שכבר לא תהיו בתפקיד כשמישהו יקום ויגיד לכם ישירות "בני מוות אתם" על ששלחתם את בנינו למות כי לא היה לכם כוח לחשוב על רעיון יותר טוב.

 

אמהות כבר לא עובדות פה על אוטומט. אנחנו מבינות יפה מאוד שהחמאס יחליט בזמנו החופשי מתי מתאים לו להזמין אותנו למלכודת עזה. הוא יגביר את קצב שיגור הקסאמים וכמותם, הוא ירחיק את הטווח, יוסיף קטיושות ומי יודע מה עוד, הצעקה כאן תתגבר, ואתם תמשכו כתפיים, תעפעפו ותגידו "הגיעו מים עד נפש" ו"ואין ברירה".

 

אז זהו, שיש ברירה. יש יותר מברירה אחת. זה התפקיד שלכם למצוא אותה. בקיץ הקרוב שני הבנים שלי מתגייסים. אותם אתם לא מקבלים למלחמת האין ברירה שלכם.

 

למאמר באנגלית - לחצו כאן

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים