אנאפוליס: הציפיות בארה"ב בגובה הדשא

לקראת העימות הראשון בין ג'ורג' בוש ואל גור בבחירות של שנת 2000, הדליפו מקורבי בוש שהוא חסר ניסיון בעימותים מול אל גור המשופשף, וכך הורידו היועצים הפוליטיים לרצפה את הציפיות מהופעת בוש. גור נשמע בעימות כמו פרופסור עתיר ידע ובוש - כמו סטודנט לא מבריק במיוחד. אחרי שבוש הצליח בכל זאת להפיק מפיו כמה משפטים שלמים, הוא זכה לתשבחות מהתקשורת האמריקנית והוכרז כמנצח בעימות.

זהו בדיוק הקו בו נוקט בוש לקראת ועידת אנאפוליס. הציפיות הורדו לגובה הדשא של אצטדיון הפוטבול של בסיס הצי הסמוך למקום בו תיערך הוועידה, ושאלת המפתח היא לא אם יושג הסכם שלום ישראלי-פלסטיני, אלא האם הסעודים ישלחו לוועידה את שר החוץ או את השגריר בוושינגטון.

במצב כזה תסמכו על האמריקנים שהם יצליחו לעבור את אנאפוליס בשלום. כדי להתגבר על חוסר היכולת לנהל משא ומתן לשלום, הם הופכים את הוועידה לאירוע גרנדיוזי שיש בו גם את מועצת הביטחון של האו"ם עם המזכ"ל באן קי-מון, גם את שמונה המדינות המתועשות - הג'י 8 עם יפן, גרמניה וכל שאר המדינות העשירות וגם את הליגה הערבית. כך הופכת הוועידה להפקה עם זיקוקים וקונפטי כמו שרק האמריקנים יודעים להפיק.

למראה הצילומים, הטקסים והנאומים, גם הספקנים ביותר יתפתו לרגע להאמין שאולי בכל זאת ייצא משהו מהאנאפוליס הזאת. רק חבל שבעל הטור תומאס פרידמן מ"ניו יורק טיימס" מנסה לקלקל את החגיגה וכותב שמזכירת המדינה האמריקנית, קונדוליזה רייס, צריכה עכשיו להיות עכשיו בבגדד ולא באנאפוליס ולשנס את כל כישוריה הדיפלומטים, לנסות לנצל את ההצלחה הצבאית האמריקנית בעיראק, כדי למסמר פתרון פוליטי.

למה לא עיראק?

"אני צופה במזכירת המדינה קונדוליזה רייס עושה נסיעות חוזרות לישראל בניסיון לתווך בסוג של עסקה בין הישראלים והפלסטינים, בעוד עיראק נותרה בלי פתרון פוליטי, נותנת לי את התחושה שביתי עולה באש, ומכבי האש החליטו לעצור בדרך להוריד שני חתולים מהעץ", כתב פרידמן.

פרידמן, בעל טור מבריק, מכיר אותנו היטב כעיתונאי, כאבא יהודי שמביא את בנו לכותל בבר-מצווה וגם בעל עמדות יוניות בנושא ההסדר עם המדינות השכנות. אילו חשב שיש סיכוי לאנאפוליס, לא היה כותב את הטור. "אם אתה הנשיא בוש וכל המורשת שלך תלויה בתוצאות המלחמה בעיראק, האם אינך שולח את הדיפלומט הבכיר שלך לבגדד לנסות לעבוד עם העיראקים ושכניהם על הסדר פוליטי?", שאל פרידמן.

פתרון פוליטי בעיראק חשוב גם לישראל יותר מהכינוס חסר התוחלת באנאפוליס, אם לקחת בחשבון כיצד רוגע בעיראק ישקיט גם את הצונאמי הפוליטי בארה"ב ויאפשר לממשל בוש להתרכז בפתרון איום הגרעין האיראני.

ועוד הערה: הפלסטינים מגיעים לוועידה עם פרצופים מאוכזבים, אבל רשמו לעצמכם שהוועידה שבאמת חשובה להם תהיה בפריז בחודש הבא ולא זו בשבוע הבא באנאפוליס. בוועידת פריז יישבו המדינות התורמות והן יזרימו לרשות מאות מיליוני דולרים. באנאפוליס, לא תקום המדינה הפלסטינית, אבל בלי אנאפוליס אין פריז.