אור ירוק מבג"ץ לוינוגרד - למרות "פער מעורר שאלות"

שופטי בג"ץ דחו הבוקר (יום ג') את עתירת הסניגוריה הצבאית נגד ועדת וינוגרד, שבה נדרשו חברי הוועדה לשגר מכתבי אזהרה בטרם פרסום הדו"ח הסופי. בד בבד נדחתה עתירת התנועה לאיכות השלטון, שתבעה כי הדו"ח הסופי יכלול גם מסקנות והמלצות אישיות.  

"בשלב זה של ההליכים - ובטרם פרסום הדו"ח הסופי - אין בידיו של בית-משפט זה להכריע, האמנם יכלול הדו"ח האמור לכלול פגיעות מן הסוג המקים זכות טיעון בפני הוועדה, אף בהיעדרן של מסקנות והמלצות אישיות", נימקה נשיאת בית-המשפט העליון, השופטת דורית בייניש, שישבה בראש הרכב השופטים. "משכך", הוסיפה, "לא נמצאה לנו עילה לחייב את הוועדה במסירת הודעות מתאימות לנפגעים אפשריים, כמבוקש בעתירה".

בהחלטתה כתבה בייניש: "מקריאת החומר בעתירות שבפנינו עולה כי עמדתה הנוכחית של הוועדה אינה תואמת את עמדתה בעבר, כפי שבוטאה בדו"ח החלקי שהגישה לממשלה, ואף בהליכים קודמים בפני בית-משפט זה. פער זה מעורר שאלות. אף-על-פי-כן, לא השתכנענו כי בשלב שבו נתונים הליכי עבודת הוועדה נמצאה עילה להתערבותו של בית-משפט זה, ולפיכך באנו למסקנה כי דין העתירות להידחות".

בתוך כך דחו שופטי בג"ץ את העתירות לחייב את הוועדה למסור המלצות אישיות. בפסק הדין - שכתבו בייניש והשופטים עדנה ארבל וחנן מלצר - נכתב כי: "השאלה האם הדו"ח הסופי יכלול מסקנות והמלצות אישיות, או שמא תסתפק הוועדה בקביעת מסקנות והמלצות ברמה המערכתית, נתונה באחריותה ובשיקול-דעתה הרחב של ועדת וינוגרד, בהתאם למלותיו הברורות של כתב-המינוי שלה".

חרף דחיית העתירות, כתבה בייניש כי עדיין לא הוכרעה באופן סופי שאלת מכתבי האזהרה, ומתי מחויבת ועדה לשלוח מכתבים כאלה. נשיאת העליון הוסיפה וכתבה בעניין: "ברמה העיונית ניתן לסבור כי בנסיבות מסוימות, גם קביעת ממצאים ומסקנות ברמה המערכתית עשויה להיות כרוכה בפגיעה אישית, שלפי טיבהּ ועוצמתה מקימה זכות טיעון בפני הוועדה".

בסנגוריה הצבאית מרוצים מהחלטת בג"ץ. אף על פי שהעתירה נדחתה, אומרים בסנגוריה כי המטרה הושגה - לא יהיו המלצות או ממצאים אישיים. "בית-המשפט כתב כי על הוועדה לראות לנגד עיניה את העיקרון המנחה, שלפיו אם מישהו עשוי להיפגע תינתן לו זכות הטיעון, ואף הותיר את הפתח לעתירות עתידיות אם יהיו נפגעים עתידיים", אמרו בסניגוריה.

"הוועדה מתכחשת להתחייבויות שלה"

את העתירה הראשונה הגישה הסניגורית הצבאית הראשית, אלוף-משנה אורנה דוד. היא לא הסתפקה בהבהרות הוועדה, לפיהן לא צפויות מסקנות אישיות בדו"ח. "ועדת וינוגרד מתכחשת להתחייבויות הברורות והחד-משמעיות שנטלה על עצמה כלפי בית המשפט לשלוח הודעות מתאימות למי שעשוי להיפגע מהדו"ח הסופי", טענה אל"מ דוד.

חברי הוועדה הגיבו בחריפות: "הפעם, קשה לנהוג בכבוד כלפי העותרת", כתבו

לבג"ץ. "דומה בעינינו כי הסניגוריה הצבאית חצתה את כל גבולות הטעם הטוב". לשיטתם, העתירה כשלעצמה "מהווה פגיעה בשמו הטוב של מי שעשוי לקבל הודעות אזהרה".

על מערך שיקוליה, פירטה ועדת וינוגרד בבג"ץ: "כדי לזרז ככל הניתן הפקת מסקנות ולקחים ממלחמת לבנון השנייה, הוחלט לחלק את העבודה לשניים - הדו"ח הראשון עסק בתקופה הקודמת למלחמה, והדו"ח הסופי יעסוק בתקופה העוקבת לתקופה שנדונה בדו"ח הראשון ... חברי הוועדה הגיעו לכלל מסקנה כי בשים לב לרוחב היריעה אותה נתבקשה לבדוק ובשים לב לעובדות שנגלו בפניה, הדרך הראויה ביותר לוועדה לפעול על פיה הינה שלא לכלול עניינים אישיים - לרבות ממצאים, מסקנות והמלצות אישיות - בדו"ח הסופי".