שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם

    "פינוי פיצוי" בשטחים: מוסרי או הרסני?

    בשמאל טוענים כי ראשי המתנחלים מפנים עורף למעוניינים להתפנות כבר עכשיו מביתם, בימין טוענים: החוק גזעני

    להחליף את חוסר הביטחון בוודאות / יריב אופנהיימר

     

    הודעתו של יו"ר מפלגת העבודה ושר הביטחון, אהוד ברק, בדבר תמיכתו בחוק "פינוי פיצוי", עוררה מחדש את הדיון הציבורי בשאלת גורל ההתנחלויות המבודדות שנותרו מחוץ לגדר ההפרדה.

     

    גלי הפיגועים של תחילת שנות ה-2000 והקמתה של הגדר בעקבותיהם, הביאו לכך שכ-65,440 מתנחלים, בכ-74 התנחלויות, מתגוררים כיום בצד המזרחי של הגדר, עמוק בלב הגדה.

     

    בבסיסה של הצעת החוק עומדת חובתה המוסרית של ממשלת ישראל לאפשר למתנחלים שמתגוררים בצדה המזרחי של הגדר לשוב לגבולות הקו הירוק כבר עתה.

     

    אין זה מפתיע כי דווקא מנהיגי המתנחלים, ראשי הרשויות ביהודה ושומרון, שתפקידם לייצג את כלל התושבים בשטחיהן, בוחרים להתנגד באופן גורף ליוזמה המתגבשת ולהפנות עורף לכל אותם מתנחלים שמוכנים לעזוב את בתיהם באופן מיידי.

     

    אין זו הפעם הראשונה בה מפקירים ראשי המתנחלים את ציבור בוחריהם על מנת להשיג רווח פוליטי. ערב ההתנתקות היו אלו ראשי יש"ע וחברי הכנסת מהימין שקראו לתושבי גוש קטיף וצפון השומרון שלא להיכנס למשא ומתן על הפיצויים ולהפסיק כל שיתוף פעולה עם מנהלת סל"ע.

     

    את מחיר ההחרמה והיעדר שיתוף הפעולה עם החלטות הממשלה שילמו המפונים מגוש קטיף, שמצאו עצמם לאחר הפינוי במצוקה כלכלית ונפשית. את חלקה ניתן היה למנוע מבעוד מועד.

     

    כעת, שוב נזעקים ראשי הימין ויוצאים נגד האפשרות כי תינתן לתושבי ההתנחלויות ממזרח לגדר האפשרות להתפנות מרצון תמורת פיצוי ולשוב להתגורר בגבולות הקו הירוק.

     

    זה לא סוד כי לראשי המתנחלים יש סיבה לדאגה. אלפים מתושבי ההתנחלויות אינם מאמינים עוד בחזון ארץ ישראל השלמה ומבינים כי עתיד ההתנחלויות בהן הם מתגוררים כבר הוכרע. בצר להם, נאלצים ראשי המתנחלים לנהל קרב מאסף כנגד המהלך המתגבש וזאת רק על מנת שלא לחשוף את מצוקתם האידיאולוגית.

     

    אם אכן משוכנעים ראשי מועצת יש"ע כי ציבור המתנחלים נחוש ואיתן לתפוס כל גבעה פנויה בשטחים, עליהם להיות הראשונים שתומכים בחוק "פינוי פיצוי" ובכך להוכיח את נחישותם של כלל המתנחלים לאחוז בכל חלקי הגדה.

     

    חקיקת החוק הוא בראש ובראשונה מהלך אנושי, במטרה לפתור בעיה קשה של עשרות אלפי מתנחלים שחיים בחוסר ביטחון, בתחושת ניתוק, ובידיעה כי בעתיד הקרוב יאלצו בלאו הכי להתפנות מבתיהם.

     

    אסור לממשלת ישראל לנהל את המשא ומתן המדיני על גבם של המתנחלים ולהשאירם כבני ערובה מחוץ לגדר. זה הזמן להישיר אליהם מבט, להודות בטעויות ההיסטורית, ולאפשר להם לשוב ולהתגורר בגבולות הקו הירוק כבר עתה.

     

    יריב אופנהיימר, מזכ"ל תנועת "שלום עכשיו"

     

    למאמר באנגלית - לחצו כאן

     

    האם תחילו חוק דומה על ערביי הגליל? / פנחס ולרשטיין

     

    אני שומע את דבריהם של אנשי השמאל המתאמצים להעביר חוק "פינוי פיצוי" חדש, וממש מתרגש. כמה דאגה אנושית עולה מדבריהם, כמה אהבת מתנחלים אופפת אותם פתאום וכמה חרדה לגורלם. תמיד ייחלתי לבואו של יום שבו יישברו המחיצות הפוליטיות נוכח מחוייבויות הומאניטריות שאמורות להיות בקונצנזוס. בכאב ראיתי איך הסבל הנורא שעוברים יום יום עקורי גוש קטיף וצפון השומרון נוגע רק למחנה אחד של המפה הפוליטית. כבר שנתיים וחצי שרובם ללא בית וללא פרנסה מול מדיניות ממשלתית של סחבת, עושק והשפלה, ורק אוהדיהם מימין כואבים את כאבם.

     

    והנה באה הצעת חוק "פינוי פיצוי" ומפילה חומות. אין לי ספק שמי שחש כה מחויב מוסרית לגורלם של אנשים שעלולים למצוא את עצמם יום אחד ללא בית, עמל בימים אלה גם על חוק שיתקן את העוול הנורא שממנו סובלים מגורשי צפון השומרון וגוש קטיף. בהם, דרך אגב, גם אלה שמיהרו לדאוג לעתידם ולחתום בעוד מועד הסכמים עם מינהלת סל"ע, וגם אלה שלבם לא נתן להם לכופף את עקרונותיהם ולשתף פעולה עם איוולת הגירוש תמורת שיפור הפיצוי.

     

    לכן אני מתרגש. ואני בעד. כן, תתפלאו, למה לא. ואם הרעיון כל כך הומאני וכל כך צודק, בואו נחיל אותו גם על ערביי אום אל פאחם וערביי הגליל. אם כבר, בואו נציע גם להם שווי דירה אם יעברו אל אחת מארצות ערב, שבה יוכלו לזקוף מחדש את קומתם הלאומית. למה לא?

     

    או שפתאום החוק הזה נשמע קצת פחות חוק של מוסר וצדק, ויותר חוק פוליטי-גזעני?

     

    אותם יוזמי החוק נהנים לתאר את חרדתם ומצוקתם של מנהיגי יש"ע נוכח מה שהם מכנים "מצוקה אידיאולוגית". נכון, אני חש דאגה, אך לא נוכח מצוקה אידיאולוגית. על כל בית שמתפנה ביהודה ושומרון, יש מיד עשרה קופצים, כי מזה כמה שנים שממשלת ישראל חונקת אותנו ולא מאפשרת לנו לבנות.

     

    כן, אני חש דאגה כשאני רואה את הגדר הקמה בלבה של מולדתי, חוצה את ארץ ישראל לשתיים. אבל בימי חנוכה אלה, כשמחלון ביתי אני משקיף על ההרים שבהם לחמו המכבים נגד היוונים, אני לא יכול שלא להיזכר בדבריו של שמעון בנו של מתתיהו, שאמר לאנטיוכוס דברים שרלוונטיים כל כך לימינו: "לא ארץ נכריה כבשנו, ולא ברכוש זרים משלנו, כי אם את נחלת אבותינו, אשר בעת מן העיתים בלא משפט נכבשה, וכאשר היה לאל ידינו השיבונו את נחלת אבותינו".

     

    יוונים באו והלכו, מתייוונים היו ואבדו, וגם רעיונות הרסניים ומנותקים משורשי העם היהודי עלו ונפלו. ומי שחושב שתמורת חוק פיצוי כזה או אחר הוא יוכל לנתק את הקשר העמוק שיש לעם היהודי עם נחלת אבותיו ההיסטורית, שאליה חזר הביתה אחרי אלפי שנות גלות וגעגועים, הוא אינו אלא שוגה באשליות.

     

    פנחס ולרשטיין, יו"ר מועצת בנימין לשעבר

     

    למאמר באנגלית - לחצו כאן

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: גדי קבלו
    הגדר. מי יהגר מערבה?
    צילום: גדי קבלו
    מומלצים