פוטנציאל הנפץ של שביתת המורים
לממשלה יש יתרון מובהק על המורים - שתמיד יחזרו ללמד באותה מערכת חינוך ממלכתית. אך עליה להבין כי להזנחת החינוך יהיו השפעות הרסניות
אם יש משהו שניתן ללמוד לאחר קרוב ל-50 ימי שביתה בבתי הספר התיכוניים, הוא שלממשלת ישראל יש הרבה יותר כוח מאשר לארגון המורים העל-יסודיים. במבט רחב, גלובלי, כוחם של מרבית ארגוני העובדים, חזקים לכאורה, תש כנגד עוצמת מעסיקים אשר לרוב יכולים לפנות למועסקים חליפיים.
ההיסטוריה מלמדת אותנו כי גם איגודים חזקים מאד כמו פועלי המכרות, המספנות והדפוס בבריטניה או עובדי תעשיות הרכב בארצות הברית לא יכלו לאורך זמן אל מול מעסיקים חזקים. באופן דומה, מעמדם, וכפועל יוצא שכרם של מורים במדינת ישראל, כמו גם במקומות רבים אחרים בעולם, נמוך יחסית בשל העובדה הפשוטה שהם תלויים במעסיק יחיד בעל כוח מיקוח רב. ממשלת ישראל מבינה כי הסכסוך בינה לבין ארגון מורים חריף ככל שיהיה הינו סכסוך לא סימטרי בו למורים לא קיימת אפשרות אחרת מאשר לחזור וללמד במערכת חינוך אחת, ממלכתית.
ימים יגידו אם שביתת המורים הנוכחית מהווה את תחילת סופה של מערכת החינוך כפי שהכרנו אותה עד עתה. כוחות השוק, או אם תרצו סבלנותם הפוקעת של הורים רבים תביא מהר מכפי שהיה ניתן לשער להקמת בתי ספר פרטיים-חליפיים אשר יהוו חולייה נוספת בתהליך הפרטתם של רבים מהשירותים הציבוריים במדינת ישראל.
התהליך, שהחל צובר תאוצה בשנים האחרונות ונתן פתרון למגוון מגזרים ייחודים כמו גם כאלה שביקשו חינוך אלטרנטיבי או אליטיסטי, יגיע חיש מהר אל מרכז הקונצנזוס. הורים רבים, המשלמים לדאבונם אלפים רבים עבור החינוך הפרטי של ילדם בגנים לא יהססו לשלם חודש בחודשו עבור חינוך פרטי דומה בבתי ספר פרטיים, רק על מנת להמשיך ולשלם עשרות אלפים עבור חינוך אוניברסיטאי אחר כך.
על ממשלת ישראל להבין כי חיזוק מעמדו של החינוך הציבורי בישראל בכלל ומעמדו של המורה בפרט הוא כורח לאומי ולהזנחתו תהיינה השפעות ארוכות טווח על החברה הישראלית בכללותה. הפערים החברתיים הקיימים ממילא לאחר 60 שנות קיום של המדינה יהיו חיש ומהר כעין וכאפס לעומת הפעריים בעתיד, כאשר מערכת החינוך הציבורית תקרוס. את אלה המבקשים הקדמה לסרט אפנה אל עבר ההשכלה הגבוהה אשר מהווה דוגמא מצויינת למציאות בה כוחות השוק ורגולציה נוחה יחסית אפשרו הקמת מוסדות חינוך אקדמיים פרטיים ברמה גבוהה, ובהם ריכוז מכריע של תלמידים שבכיסם מצויה הפרוטה.
לוי אשכול, אחד מראשי הממשלה היותר מוצלחים שהיו המדינת ישראל הסביר פעם: "אני מתפשר ומתפשר עד שאני משיג את מה שאני רוצה". על ראש הממשלה הנוכחי אהוד אולמרט, כמו גם ראשי האוצר האמונים על שמירת הקופה הציבורית, להבין כי התמונה הגדולה יותר במקרה של סכסוך העבודה אינה מאפשרת משא ומתן רגיל אל מול ארגון
עובדים המבקש לשפר את תנאי העסקתו. לשביתת המורים הנוכחית פוטנציאל נפיץ ברמה שעלולה לזעזע את אמות סיפי המערכת המרכזית ביותר של המדינה.
דרק בוק (שם אמיתי!) טען פעם כי אלה שחושבים שהשכלה הוא דבר יקר לא מבינים עד כמה יקרה יותר העדרה. באופן דומה, מי שיכניע לבסוף את ארגון המורים מכיוון שכוחו רב יותר יאלץ מהר מכפי שציפה לשלם, ובמזומן, עבור תוצר מערכת חינוך ציבורית עלובה שיהווה את עמוד השדרה הרופס של הדור הבא.
ד"ר יאיר גלילי הוא סוציולוג המלמד המכללה למדעי הספורט במכון וינגייט
לפנייה לכתב/ת 
