שתף קטע נבחר

יום זכויות האדם: מדוע מערבים את העולם?

העולם מציין את יום זכויות האדם הבינלאומי ובארץ שואלים מדוע בוחרים ארגונים ישראליים להפנות כל כך הרבה דיווחים לארגונים בינלאומיים. מנכ"לית רופאים לזכויות אדם: "את הכביסה המלוכלכת אנחנו מעדיפים לכבס בבית, אבל כשאין מכונת כביסה - הולכים למכבסה הציבורית"

"חובתנו להשמיע את קולנו בכל מקום שאפשר. אנחנו מנסים להשפיע על האווירה הפנימית, אך לפעמים אין ברירה אלא להפנות את הנושא לידיעתם של מוסדות האו"ם" - כך אמרה אתמול (יום ב') ל-ynet מנכ"לית האגודה לזכויות האזרח בישראל, עו"ד רחל בנזימן.

 

העולם מציין את יום זכויות האדם הבינלאומי, ובישראל שואלים מדוע בוחרים ארגונים ישראליים להפנות כל כך הרבה דיווחים לארגונים בינלאומיים. לדברי בנזימן, הארגונים הישראלים פועלים להביא את העניין למודעות הציבור ולנסות לטפל בבעיה, ואולם לא פעם נאלצים לפנות למוסדות חיצוניים כדי ללחוץ על ישראל לטפל בהפרות ברמה הנדרשת.


פלסטיניות בגדה. "ישראל צריכה לפעמים דחיפה" (צילום ארכיון: AP) 

 

"המצב בישראל טעון שיפור רב", אומרת בנזימן, ומוסיפה כי החברה הישראלית מייחסת חשיבות רבה לכיבוד זכויות האדם, אך לעיתים מגלה אדישות לפגיעה בזכויותיהם של אזרחים. "אנשים בישראל סבורים שאנחנו מדינה שמכבדת את זכויות האדם, אבל זה לא כך. רבים מאיתנו רואים את ההפרות ולפעמים גם נפגעים מהן, אבל לא מאמינים שיש מה לעשות בנידון".

   

בנזימן מודעת ליחס הבעייתי של מוסדות בינלאומיים לנושאים הנוגעים לישראל. עם זאת, היא סבורה שלעתים אין לארגוני זכויות אדם בישראל ברירה אלא להשתמש בלחץ הבינלאומי כמנוף להשפעה על המדיניות בישראל. "לפעמים התחושה היא שאם לא תהיה דחיפה של גוף בינלאומי, המוסדות בישראל לא יזוזו מהר מדי. גם אנחנו לא תמיד שמחים על העמדות הבינלאומיות, שלפעמים מוטות, וכמובן שאיננו רוצים להשחיר את פניה של המדינה, אבל אנחנו רוצים לקדם את זכויות האדם במדינה".

 

"ישראל מצמצמת את המונח 'אנחנו'"

מנכ"לית "רופאים לזכויות אדם", הדס זיו, טוענת כי מ-2000 ישנה מגמה ברורה של הידרדרות במצב זכויות האדם בארץ. "זו מגמה גוברת והולכת, והיא איננה נוגעת רק לפלסטינים ולמיעוט הערבי בישראל. ישראל נוהגת במדיניות של צמצום המושג 'אנחנו'. בהתחלה היא הוציאה את הפלסטינים מהמעגל, אחר כך את המיעוט הערבי, ולבסוף היא מוציאה גם את מי שעני ולא פרודוקטיבי לחברה, ועולה לה כסף".

 

זיו מציינת כי הארגונים הישראלים מבקשים לנהל את הדיאלוג בנושא בראש ובראשונה מול החברה הישראלית. "בין אם זה דרך הצבא ומשרד הפנים, ובין אם זה דרך התקשורת והחברה הישראלית. אבל כשזה נוגע לאוכלוסיות המקופחות ביותר בישראל, הפלסטינים או הכפרים הבדואים הבלתי-מוכרים, אנו פונים גם לגורמי חוץ. לפעמים היחס בישראל משתנה ברגע שאנחנו מערבים גורמי חוץ. את הכביסה המלוכלכת אנחנו מעדיפים לכבס בבית, אבל כשאין מכונת כביסה - הולכים למכבסה הציבורית".


העניים לא נחשבים. מחאה בתל אביב (צילום: עומרי ברנדייס)

 

זיו שוללת את הטענות כי הציבור הישראלי אדיש להפרות בזכויות האדם. "הציבור לא אשם שהוא עובר מניפולציות. הממשל פועל מול הציבור בשיטת הפרד ומשול - וככה האזרח מרגיש טוב יותר. לרוב, הציבור יעדיף פיתרון כולל, אבל כשמבהירים לו שזה בלתי אפשרי ומציעים לו פתרון נקודתי, הוא מסתפק בפתרון שיתאים לו".

 

הפנייה לגופים בינלאומיים, מסבירה בנזימן, נעשית בשני אופנים: "מדי כמה שנים נדרשות המדינות החברות באו"ם להגיש דו"ח משלהם בעניין זכויות האדם לוועדה מטעם האו"ם. בד בבד עם הגשת הדו"ח הרשמי, מגישים הארגונים שאינם ממשלתיים דו"ח משלהם, המכונה 'דו"ח צללים' ומציג את הנתונים בנושא, שנאספו על ידם".

 

כמו כן, ארגוני זכויות האדם בישראל שותפים ברשתות שונות של ארגוני זכויות אדם בינלאומיות, ונדרשים מדי פעם להציג מידע בנושא על הנעשה בישראל. לעתים מוזמנים אותם נציגים להתייעצויות שונות בפורומים וועדות בינלאומיות, ובהן האיחוד האירופי, הפרלמנט האירופי, גופים סקנדינביים, אמריקנים ואירופים. "אנו מוזמנים להגיע לפורום ולומר מה עמדתנו ואיך אנחנו רואים את המצב", מסבירה בנזימן.

 

"זכויות אדם הינן זכויות אוניברסליות"

אחד הארגונים שבוחר להרים את הכפפה ולהעביר מידע לוועדות האו"ם השונות - ובראשן הוועדה לזכויות האדם - הוא ארגון עדאלה, "המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל". בעדאלה קיימת מחלקה מיוחדת העוסקת בתחום הבינלאומי, ונציגיה משתתפים בישיבות שונות של ועדות האו"ם ומשתתפים בכינוסים בינלאומיים. מעת לעת מגיש הארגון דו"חות העוסקים בהפרת זכויות אדם לגופים הבינלאומיים.

 

כמו-כן מעביר עדאלה ניירות עמדה, ובהם נתונים הנוגעים לנושאים כאלה ואחרים העולים במסגרת הדו"ח. לדוגמה, בפברואר השנה העביר הארגון לוועדת האו"ם לביעור אפליה גזעית נתונים אודות חוק האזרחות והכניסה לישראל, פירוק החומה, חיוב קק"ל לפעול על פי עקרונות שאינם מפלים, תנאי חקירה ומעצר חשודים.

 

אשתקד הועברו נתונים אודות אירועי אוקטובר 2000. "זכויות אדם הינן זכויות אוניברסליות. החובה לכבדן ולנקוט צעדים שיבטיחו את כבודן חלה לא רק על המדינה - אלא גם על הקהילה הבינלאומית", אומרת עו"ד אורנה כהן מעדאלה. "יש לכך חשיבות יתרה כשמדובר בזכויות של מיעוטים קבועים, שאינם יכולים להסתמך על יחסי הכוחות הפוליטיים במדינה בכדי להבטיח את היחס השיוויוני כלפיהם וכיבוד זכויותיהם".


פורסם לראשונה 10/12/2007 22:59

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
פליטים סודנים. חסרי זכויות בישראל
צילום: שרון ברוורמן
פלסטינים במחסום ארז
צילום: איי אף פי
מומלצים