מקלחת של צוננין
לקוח של מכון הכושר שייפ נכנס למקלחת בצמוד לשעת הסגירה, והאור כבה לפני שהוא סיים. כשביקש להדליק כדי שיוכל להתלבש ולהתארגן זכה לשטיפה ולשלל נזיפות מצידה של מנהלת המשמרת
ביום חמישי שעבר ביקר ח' במכון הכושר שייפ ברעננה, שם הוא מנוי זה כחצי שנה. לקראת סגירת המכון (בשעה 23:00) נכנס למקלחת, ובעוד מתקלח כבה האור. הוא יצא מהמקלחת וביקש ממנהלת המשמרת שתדליק את האור על מנת שיוכל להתלבש כראוי ולצאת, אחרת יצטנן בשל הקור ששרר בחוץ. המקלחת שקיבל ממנה היתה מסוג אחר לגמרי: "אתה חוצפן ילדותי, עובר כל גבול, אני אדאג שיבטלו לך את המנוי", הטיחה בו, "אני לא אשאר פה בגללך דקה אחת מיותרת, לא משלמים לי שעות נוספות בשביל שאחכה לך".
ח' השיב כי הוא מבין שאיחר, הוא מתנצל על כך, אך ביקש כי תאפשר לו להתלבש. המקלחת נמשכה: "ממש לא מעניין אותי. אם אתה לא יוצא עכשיו אני סוגרת אותך בפנים. לא מעניין אותי כלום, תצא כמו שאתה ומייד, אין לי ביטוח עליך. החברה מחייבת אותי לסגור אותך בפנים".
בלית ברירה התלבש ח' במהירות באופן חלקי, ויצא עירום למחצה. והמקלחת נמשכה: עוד הוא עושה את דרכו החוצה, בגדיו וציודו בידיו והוא אינו לבוש כראוי, המשיכה מנהלת המשמרת לעלוב בו ולנזוף בו. כששאל ח' המושפל והפגוע מדוע היא עושה זאת, היא פשוט המשיכה בשלה. ח' מספר, כי לכל מה שהתרחש הייתה עדה ראייה.
ח' מודה כי הוא מודע לשעת הסגירה ומכיר את כללי המכון, אך באותו יום לא ענד שעון, לא שם לב לכך שהשעה כבר 23:00, וחשב שיש לו עוד 5 דקות לסיום.
ח' התקשר להנהלת המועדון, השייך לרשת הולמס פלייס, והשאיר הודעה באמצעות שירות לקבלת הודעות שמפעילה הרשת. איש מהרשת לא חזר אליו.
באחד הימים לאחר מכן הגיע ח' למכון על מנת להתאמן, וביקש מפקיד הקבלה שיקבע לו פגישה מסודרת על מנת לשטוח את תלונתו. נאמר לו כי סגנית המנהלת נמצאת, והיא תקבל אותו. כאשר זו קיבלה אותו, היא עשתה זאת בדלפק הקבלה, מקום שבו מטבע הדברים נכחו כל העת עוד אנשים. ח' ביקש ממנה איפוא להיכנס לחדר סגור, על מנת שיוכלו לדבר בפרטיות. אך היא סירבה. ח' הושפל איפוא פעם נוספת, הפעם עקב הצורך לשטוח תלונה מביכה מעין זו באוזני כל.
סגנית המנהלת שאלה אותו באותה שיחה פומבית האם "יוכל לשכוח מהכל" אם היא "תטפל" במנהלת המשמרת. ח' ענה שאינו יכול לשכוח את ההשפלה, ודרש כי תיקבע לו פגישה עם מנהלת הסניף על מנת לבטל את המנוי. היא שאלה האם יעזור שהיא תתנצל בשם שייפ, והוסיפה שמנהלת המשמרת הייתה לחוצה לחזור הביתה באותו יום, ו"זה קורה לפעמים".
עד לרגע כתיבת שורות אלו לא חזר איש בכיר יותר ברשת שייפ או הולמס פלייס לח'. למותר לציין כי תחושת ההשפלה והעלבון אינה מרפה ממנו. עובדה, הוא פנה לעזרת ynet.
נדלג על הטפת המוסר בעניין שירות לצרכן, גם כזה שחורג מן הכללים בכמה דקות, ונגיע היישר למצב המשפטי.
ניתוח התנהגותה של מנהלת המשמרת מלמד לכאורה על איום בכליאתו של ח' אם לא ייצא מן המקלחת ברגע שנצטווה לעשות כן. אילו עשתה זאת בפועל, הייתה מסתכנת בעבירה של כליאת שווא, עבירה שהעונש המרבי בגינה הוא שלוש שנות מאסר. כיוון שלא מימשה זאת, נראה כי מה שעשתה קרוב יותר לעבירת סחיטה באיומים: "המאיים על אדם בכתב, בעל פה או בהתנהגות, בפגיעה שלא כדין בגופו או בגוף אדם אחר, בחירותם, ברכושם, בפרנסתם, בשמם הטוב או בצנעת הפרט שלהם, או מאיים על אדם לפרסם או להימנע מפרסם דבר הנוגע לו או לאדם אחר, או מטיל אימה על אדם בדרך אחרת, הכל כדי להניע את האדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו, דינו - מאסר שבע שנים".
נכון, נראה קצת מופרז להגיע בתוך רגע מניהול משמרת במכון כושר ועד עבריינות, אבל לשון החוק לפניכם.
את עלבונו יוכל ח' לתבוע גם בתביעה אזרחית, בגין פגיעה בכבודו ובשמו הטוב. כבר היו מקרים מעין אלו, ומעניין מה יאמר בית משפט על התנהגות מעין זו של עובד מכון כושר.
לא התקבלה תגובת שייפ.
הכותבת היא עו"ד המתמחה בנושאי צרכנות
מומלצים
