לא רואים רחוק, ההליך אינו שקוף

דודו כהן, הממונה על מחוז דרום במשרד הפנים, הוא אדם רהוט. אבל בהופעתו האחרונה בפני ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת הוא התקשה למצוא מילים כדי להתייחס להליך התכנוני של עיר הבה"דים ליד רמת חובב. הסיבה: ההליך התכנוני הזה נעשה בחשאי וחלה עליו חובת סודיות. כך אישר הצבא את הקמתו של בסיס צבאי נרחב שאין בו בעצם כל מימד סודי באמת.

הבסיס ישכן אלפי חיילים ללא התחשבות בשיקולים הסביבתיים ובאילוצי השטח הבעייתיים של המקום. החשאיות וההִתעלמות מקיומם של שיקולים כאלה, התאפשרו בזכות הוראותיו מרחיקות הלכת של חוק התכנון והבנייה, והפּרקטיקות המוסדיות שבאמצעותן הוא יושם.

דוגמא נוספת לאותה בעייתיות קיימת גם בחיפה; מדובר באחת הערים היפות בישראל, ומורד המושבה הגרמנית ממקדש הבהאיים לנמל הוא מהמרהיבים באזור. המורד יכול היה להיות יפה הרבה יותר אם היה מסתיים במפגש עם הים ולא במחסני הנמל. בשנים האחרונות מקודמת תוכנית להעתקת המחסנים ולפתיחת המורד אל הים, כדי לפתח במקום אזור תיירות ונופש. סיפור אופטימי? לא עוד! לאחרונה התברר לתושבי חיפה שהם יצטרכו להיפרד מחלום המזח הרומנטי הפתוח לאוהבים ולמהרהרים, כי צה"ל מתכוון להקים במקום מבני צבא סגורים ועצומי ממדים לשימושו של חיל הים.

התושבים גילו מאוחר מדי כי התוכנית אושרה בהליכים סגורים של מערכת הביטחון, והרחבת הנמל לצרכי הצבא הופכת עובדה מוגמרת בלי שהיתה למי מהם האפשרות להביע דעה על כך. בתהליך קבלת ההחלטות לא נלקחו בחשבון שיקולים כמו טובת העיר, טובת תושביה או טובתם של המבקרים בבתי הקפה ובמסעדות של שדרות בן גוריון. גם לא נבחנו חלופות אפשריות. בנוסף, המתכננים הצבאיים לא התחשבו בשיקולים הסביבתיים ולא נתנו משקל אמיתי לפגיעה הצפויה בסביבה. לא נעשה בשום שלב של התוכנית ניסיון לאמוד את המשמעות הכלכלית של הרחבת הנמל דווקא במקום זה, על חשבון פתיחת האיזור לצרכי העיר.

ביסודם של המחדלים נמצאת המתכונת המיוחדת: הפרוייקט החדש תוכנן ושורטט ללא שום מנגנון ציבורי של שיתוף אזרחים. הוא נערך בסודיות ונידון אך ורק בתוך מסדרונות משרד הביטחון ונספחיו.

כך קרה בעבר בחוף עתלית, עם הקמת הבסיס הצבאי של חיל הים. גם שם לא הובאו בחשבון כלל האספקטים הסביבתיים, והעובדה שהבסיס פוגע קשות במערכת הטבע והנוף בחוף.

הצעת חוק חדשה שהנחתי על שולחן הכנסת עקב מקרים כאלה, קוראת להגביל את מערכת הביטחון בהקמת מתקנים ביטחוניים בהליך מזורז וחשאי, לחייבה להתחשב בגורמים סביבתיים ובריאותיים ולשתף את הציבור בדיונים. את ההצעה גיבשו ד"ר אורן פרז ועו"ד אתי רוזנבלום מהקליניקה לצדק סביבתי באוניברסיטת בר אילן, בסיכומו של מחקר מקיף שפירסמו בנושא.

הגיע הזמן שגם לנו יהיה חוק מתקדם שיאזן כראוי בין דמוקרטיה וסביבה לבין שיקולי ביטחון: נשמור כסודי את מה שהכרחי, ונהפוך לשקוף את מה שאפשרי.