ממתי יהודי קונה עץ אשוח לחג המולד?

מעולם לא נמכרו בישראל כל כך הרבה עצי אשוח לקראת חג המולד. פעם, לא מזמן, הם היו נמכרים רק בוואדי ניסנאס בחיפה, באבו גוש ובמזרח ירושלים, באזורים בהם התגורר המיעוט הישראלי הנוצרי. היום אפשר למצוא אותם בשוק הכרמל בתל אביב, בחנויות השופרסל בראשון לציון וברשתות השיווק בנצרת עלית ובנתניה. הקונים כבר אינם אזרחיה הנוצריים של מדינת ישראל אלא בעיקר ישראלים שעלו לכאן מחבר העמים וממזרח אירופה, מכוח חוק השבות, החוגגים כאן בראש חוצות את יום הולדתו המושיע הנוצרי.

איני יהודי דתי ואיני חי לפי ההלכה. אני יהודי ציוני החי בישראל מתוך הכרה ואהבה של התרבות היהודית. לדידי יהדות אינה דת, או לא בעיקר דת, אלא תרבות ולאום. אני דובר את שפת התנ"ך, אני חי בארץ בה שאפו יהודים לחיות זה מאות בשנים, בעצמאות מדינית. אני חלק מן המפעל הציוני, תנועת החילון הגדולה של העם היהודי, שהשיבה אותו לארצו ולמולדתו ההיסטורית בתוקף זכותו הטבעית וההיסטורית לחיות כעם ככל העמים. המסמך המכונן שלי הוא מגילת העצמאות, מורשתי התרבותית היא התנ"ך ולא התלמוד הבבלי.

החגים שאני חוגג כאן הם החגים היהודים הדתיים, אך אני חוגג אותם שלא לפי ההלכה הדתית אלא לפי תפיסתי אותם כאדם חופשי במדינתו הריבונית. אלא שגם אני ושכמותי, איננו רואים בחג המולד חג ישראלי. ליתר דיוק, איני רואה באלה החוגגים את החג הזה ככאלה הזכאים לבוא ולחיות עימנו על בסיס חוק השבות שמטרתו: קיבוץ גלויות של העם היהודי חזרה למולדתו.

חוק השבות כנוסחו כיום הוא תמונת ראי של חוקי נירנברג שחוקקו הנאצים נגד היהודים. כל מי שנחשב ליהודי על פי חוקי הגזע האריים, נחשב בישראל גם כן ל"יהודי" הזכאי לשבות. מתוך התרסה נגד הנאצים הארורים ומתוך רצון אמיתי וכן להוכיח קבל עם ועולם כי העם היהודי חי וקיים אף על פי כן ולמרות השואה האיומה שעברה עליו, קבענו לעצמנו כחוק ההתאזרחות העיקרי של המדינה את החוק שיישמו בגולה צוררינו הארורים ביותר. מכוח חוק זה, זכאי אדם להיות אזרח ישראלי בהעדר כל זיקה לעם היהודי ולמורשתו הציונית. די בכך שמי מהוריו, או למצער, סבו או סבתו היו יהודים כדי שיוכל להתאזרח כאן.

לא האמנו בחלומותינו הוורודים ביותר, כי יגיעו לישראל אנשים שיבקשו להתאזרח בה לא משום שהם נרדפים על דתם או אמונתם היהודית, אלא משום שישראל היא מקום שטוב לחיות בו. מה לעשות? הצלחנו. ישראל, על אף כל הסכנות הביטחוניות והסכסוכים החברתיים, הפכה למקום ראוי בסטנדרטים בינלאומיים. היפלא איפוא שיש אנשים המבקשים לבוא ולחיות כאן עמנו כאזרחים ואף לקבל בגין "עלייתם" לכאורה סיוע ועזרה כשאין בינם ובין התרבות והמורשת היהודית ציונית ולא כלום?

כשלעצמי איני סבור שהמבחן לאזרחות מכוח חוק השבות הוא המבחן הדתי. לא ההלכה היא שצריכה לקבוע מי רשאי להתאזרח בישראל ומי לא. אבל ברור לי דבר אחד. אדם הרואה עצמו כנוצרי, המקיים פולחן נוצרי ושאין לו כל זיקה או קשר תרבותי לתרבות היהודית ולהוויה הישראלית, מה לו ולנו? האמנם אנו מבקשים להעלות לישראל אנשים המבקרים בכנסיה דרך קבע? האמנם מבקשים אנו להפוך את חג המולד לחג ישראלי?

אחד מידידי הוא עולה מרוסיה. אביו היה ציוני "סירובניק" ובמשפחתו חגגו כל השנים את החגים היהודיים, גם כשהדבר היה כרוך בסיכון נפשות של ממש. הוא עלה לארץ לפני כעשרים שנים והעברית שגורה בפיו כבקי וכמקובל. שאלתי לדעתו. הוא הביט בי ואמר: "אילו הייתי רוצה לחגוג את חג המולד, הייתי נשאר במוסקבה. שם החג יפה הרבה יותר..."