שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    למה לגברים יש פחות טסטוסטרון מבעבר?

    איפה הגברים של פעם? לחוקרים כבר אין ספק: רמת הטסטוסטרון בקרב גברים ברחבי העולם הולכת ויורדת, ואיתה גם רמת הפוריות. השאלה שמעלה ספקות היא למה, אבל העדויות נגד החשוד המרכזי - הכימיקלים - הולכות ומצטברות

    את הטור דה פראנס של קיץ 2007 רוכב האופניים פטריק סינקוויץ לא ישכח כל־כך מהר. לאחר שבאחד מקטעי המסלול התנגש בצופה מבוגר, וכתוצאה מכך נחבל קשות בפניו ונאלץ לעבור ניתוח מסובך, הוא התבשר כי בבדיקת סמים שעבר חודש קודם לכן נמצאו בדמו רמות גבוהות של טסטוסטרון – עבירה שהעונש עליה קשה ביותר: השעיה בת שנתיים מתחרויות וקנס בגובה משכורת שנתית. התופעה של שימוש בטסטוסטרון בקרב ספורטאים המבקשים לבנות שרירים ולהגיע להישגים ספורטיביים טובים יותר הולכת ותופסת תאוצה בעולם. במקביל עושים יותר ויותר גברים בני דור הבייבי־בום שימוש בעייתי לא פחות בהורמון כתכשיר אנטי־אייג'ינג, והעובדה שאין שום הוכחה ליעילות הטסטוסטרון למטרה זו, לא ממש מפריעה להם להשלות את עצמם שמדובר במעיין הנעורים הגברי. התוצאה: בארצות הברית לבדה ניתנו השנה יותר מ־2.5 מיליון מרשמי טסטוסטרון, כמות שעזרה לחברות התרופות לגלגל יותר מ־500 מיליון דולר – כפול מהסכום שנרשם לפני חמש שנים.

     

    אבל בעוד שהרופאים ואגודות הספורט מודאגים מעודף הטסטוסטרון בשוק, מפנים כיום מדענים את תשומת הלב לחשש מסוג אחר – נראה כי הורמון הגבריות הולך ופוחת מגופם של הגברים ברחבי העולם. באוגוסט שעבר פרסמו חוקרים מהמכון להזדקנות הגבר במסצ'וסטס מחקר שבו בחנו שינויים פיזיולוגיים והתנהגותיים של 1,532 גברים שנולדו בשנים 1916־1945. המחקר כשלעצמו לא היה מעניין כל־כך, לולא ממצא אחד בולט ומוזר: רמות הטסטוסטרון בקרב הגברים שהיו בני 60 בשנת 2003 היו נמוכות בכ־15% לעומת הרמות אצל גברים שהיו בני 60 בשנת 1988, כלומר 15 שנה לפני כן. צוות החוקרים ההמום, בראשותו של ד"ר תומס טרביסון, לא הצליח להבין מהו המקור לממצא החריג. "זה נראה כאילו גיל 60 הוא ה־70 החדש", השיב ד"ר טרביסון לעיתונות כשנשאל לפשר הממצאים. האם ייתכן שאנו נמצאים בעיצומו של שינוי סביבתי כלשהו המשפיע על כל הגברים ברחבי העולם בו זמנית?


    הכימיקלים לא עושים טוב להורמונים (צילום: Ablestock) 

     

    עדויות לשינוי ביולוגי

    החוקרים ממסצ'וסטס לא מיהרו לקפוץ למסקנה הזאת. למעשה, כשקיבלו לידיהם את ניתוח הממצאים לפני כשנה וחצי, הם חשבו שחל שיבוש כלשהו במחקר שלהם. זאת למרות שפרוטוקול המחקר כלל שימוש באותה מעבדה, באותם כלים ובאותו מנתח סטטיסטי לאורך כל השנים. אלא שאז, באותו קיץ,

     השתתף ד"ר טרביסון בכנס של האגודה לאנדוקרינולוגיה בארצות הברית. הוא לא האמין למשמע אוזניו כשחוקר פיני בשם ד"ר אנתי פרנטופה מאוניברסיטת טורקו בפינלנד הציג ממצאים דומים מאוד לאלה שלו. יתרה מכך, הממצאים מפינלנד הצביעו על כך שהירידה ברמות הטסטוסטרון אינה נחלתם של בני ה־60 בלבד. לפי המחקר, גברים שנולדו ב־1970 היו בעלי רמות טסטוסטרון נמוכות ב־20% בגיל 35, לעומת הרמות שהיו לגברים שנולדו בדור של אבותיהם כשהיו בני 35. הממצא הזה, סיפר ד"ר טרביסון, שכנע אותו שלא מדובר בטעות מדידה אלא בשינוי ביולוגי ממשי.

     

    פרופ' רפאל לובושיצקי, מנהל המכון האנדוקרינולוגי בבית החולים העמק בעפולה, החוקר אף הוא את נושא הטסטוסטרון, סבור גם הוא שמדובר בשינוי ביולוגי, וטוען שמחקרים אלה תואמים את ממצאי המחקר שהוא ערך במחלקה שלו לפני כמה שנים. "במחקר, שפורסם בכתב העת לאנדוקרינולוגיה ב־2003, בדקנו את רמות הטסטוסטרון וכן את רמות ההורמונים בבלוטת יותרת המוח שגורמים לאשכים להפריש טסטוסטרון", הוא מסביר. "השווינו בין רמות ההורמונים אצל קבוצת גברים בני 40־53, לעומת קבוצת ביקורת של גברים בני 22־25. להפתעתנו, מצאנו שהצעירים הפרישו רמות גדולות יותר של טסטוסטרון באופן מובהק בהשוואה למבוגרים יותר, וגם ההפרשה הייתה נמרצת יותר אצלם. הממצא הפתיע אותנו משום שהירידה המשמעותית ברמות הטסטוסטרון אמורה להתחיל רק בסביבות גיל 50, כך שלא היו אמורים להיות הבדלים בולטים בין שתי הקבוצות, וההבדל שנמצא בהחלט מצביע על כך שבשנים האחרונות קורה משהו שגורם לירידה ברמות הטסטוסטרון של גברים".

     

    הורמון הולך ונעלם

    אז האם באמת 60 הוא ה־70 החדש של הגברים? ואולי בכלל 35 הוא ה־45 החדש? לפני שאתם נלחצים ורצים לבדוק את רמות הטסטוסטרון שלכם, כדאי שתעצרו. ירידה של 15% ואפילו 20% ברמות הטסטוסטרון עדיין משאירה אתכם בטווח הנורמה, עם די והותר מההורמון כדי שטיפה מהגבריות שלכם לא תיפגע. שני מחקרים, גם אם הם מצוינים, עדיין אינם מספיקים כדי להכריז על

     מצב חירום. עם זאת, הממצאים ממסצ'וסטס ומפינלנד בהחלט מצביעים על בעיה, שלדברי החוקרים אם לא נתחיל להתייחס אליה - עלולה להחריף בהמשך.

     

    אבל לפני שנמשיך לבדוק מה גורם לתופעה ומה אפשר לעשות כדי לנסות לעצור אותה, הנה כמה עובדות בסיסיות על ההורמון הגברי הזה: לא לחינם כששחקני כדורגל בונים חומה מול בעיטת עונשין הם בוחרים לגונן בכפות ידיהם

     דווקא על האשכים שלהם. הטסטוסטרון, שנוצר ברובו באשכים, הוא למעשה מה שהופך אתכם לגברים. הפרשת ההורמון ברגע הקריטי מעבירה את העובר המתפתח, שבשלב הראשון הוא חסר מין, לעולם הגבריות ומטביעה במוחו מאפיינים זכריים. פרץ של טסטוסטרון בגיל ההתבגרות הוא שמאיץ את הפיכת הנער לגבר ואחראי למראה הגברי, להופעת שיער על הפנים והגוף, לעיבוי הקול ולהתפתחות מסת השרירים והעצם. בהמשך החיים הפרשת ההורמון הזה משחקת תפקיד חשוב בשמירה על מסת השריר, צפיפות העצם, החדות המנטלית והדחף המיני. ובקיצור: כל מה שגורם לגבר להרגיש גבר. הטסטוסטרון משחק גם תפקיד חשוב בפוריות, שכן הוא מסייע בתהליך יצירת הזרע באשכים. יתרה מזו, מחסור בטסטוסטרון עלול אפילו לקצר את תוחלת החיים. מחקר אמריקאי שפורסם ביוני השנה מצא שרמות נמוכות של טסטוסטרון מגדילות את הסיכון לתמותה עד פי שלושה!

     

    ויש עוד: למרות השם התוקפני שיצא לו, אין הוכחות מוצקות לכך שהטסטוסטרון אכן גורם לאגרסיביות או לאלימות. ההפך הוא הנכון - מחקרים מצאו קשר בין רמות הטסטוסטרון ובין ביטחון עצמי והצלחה חברתית. נראה שלא סתם משתמשים בביטוי "יש לו ביצים" כדי להתפעל מתכונות כמו אומץ וביטחון עצמי. ייצור הטסטוסטרון בגופנו גובר כשאנו עומדים בפני אתגר כדי להכין אותנו לקראתו. הוא גובר גם לאחר ניצחון וגורר עמו עלייה בביטחון העצמי, מה שמוביל לניצחונות נוספים – השפעה המוכרת היטב בשם "אפקט המנצח". עם כאלה השפעות, מי ירצה פחות מהורמון שכזה?

     

    ירידה ברמה

    אלא שלמרבה הצער, זה כנראה בדיוק מה שקורה. לגברים כיום יש פחות ופחות טסטוסטרון, ושאלת השאלות היא כמובן מדוע. בניסיון להשיב על השאלה הזאת העלו החוקרים ממסצ'וסטס כמה חשודים.

     

    חשוד מס' 1: השמנה. הסבר אפשרי אחד לירידה מתמקד בחשוד המוכר לכולנו כגורם לבעיות בריאות רבות – ההשמנה. אין ספק שהגברים כיום שמנים יותר מאשר לפני 15־20 שנה. במחקר ממסצ'וסטס, גברים שהיו בני 60 ב־1988 היו כבר אז בעלי עודף משקל משמעותי (25 BMI). אבל ב־2003 הגברים היו שמנים ממש (30 BMI). והשמנה, יגידו לכם כל המומחים, היא מנבא חזק מאוד לירידה ברמות הטסטוסטרון. למעשה, אם ה־BMI שלכם יעלה ב־10%, תוכלו לצפות שרמות הטסטוסטרון שלכם יירדו בערך באותו שיעור.

     

    חשוד מס' 2: תרופות. נטילת תרופות מרובה ידועה אף היא כגורם המפחית את רמות הטסטוסטרון. במחקר במסצ'וסטס נטלו רבע מהמשתתפים שש תרופות או יותר בו זמנית – עובדה שנבעה בחלקה מכך שקבוצת המחקר הייתה מבוגרת. אבל בעוד שב־1988 38% מהגברים לא נטלו תרופות, ב־2003 לא נמצא אפילו גבר אחד שלא נטל תרופות כלל.

     

    חשוד מס' 3: עישון. גם החשוד הזה מוכר היטב כגורם העלול להביא לירידה ברמת הטסטוסטרון.


    גם אצל גברים בריאים נמצאה ירידה בטסטוסטרון (צילום: ויז'ואל/פוטוס)

     

    שלושת הגורמים מספקים אמנם הסבר מסוים לתופעה, ובכל זאת, גם כשמצרפים את כולם יחד, הם אינם מספקים הסבר לירידה הדרמטית. במטרה לנטרל את השפעות שלושת הגורמים בדקו ד"ר טרביסון ואנשי צוותו 500 משתתפים שאינם מעשנים, לא סובלים מהשמנת יתר ולא נוטלים תרופות רבות. הממצאים היו חד־משמעיים: גם בקרב הגברים הבריאים נמצאה ירידה ברמות הטסטוסטרון. המשמעות של הממצאים האלה הייתה ברורה – אי אפשר לתלות את האשמה בהשמנה, בתרופות או בעישון. ושוב נותרנו ללא תשובה לחידת הגורם לתופעה.

     

    זרע תחת מתקפה

    אז זהו, שלא בדיוק. המדענים טוענים שהתשובה לחידה המסתורית נמצאת ממש מתחת לאף שלנו, תרתי משמע – מזהמים סביבתיים שנמצאים באוויר שאנו נושמים, במי השתייה שלנו ובמזון שאנו אוכלים, וגורמים לשיבושים

     במערכת ההורמונלית וכתוצאה מכך לירידה ברמות הטסטוסטרון. מדובר בכימיקלים הנפוצים מאוד בשימוש בחומרי הדברה ובתעשיית הפלסטיק למשל.  כימיקלים אחרים נפלטים לאוויר כזיהום סביבתי מתעשיות וחודרים לשרשרת המזון ולמים. מה שמחזק את החשד הזה הן תופעות נוספות, שצועדות יד ביד עם הירידה בטסטוסטרון ומדאיגות לא פחות ממנה – גידול משמעותי שחל בעשורים האחרונים בשיעור בעיות פוריות בקרב גברים ברחבי העולם, ובהן ירידה בספירת הזרע ובאיכותו, עלייה בשכיחות בעיות מולדות או מתפתחות באיבר המין אצל בנים, עלייה בשכיחות מיני סרטן הרגישים להורמונים ועלייה בשכיחות ההתבגרות המינית המוקדמת.

     

    במשך כמה שנים ניסו דניאל ורותי, בעל ואשה בשנות ה־30 לחייהם, להביא ילד לעולם. כשלא הצליחו, למרות תהליך טיפול ובדיקות ממושך, הם החליטו להחליף גינקולוג והגיעו למרפאתו של ד"ר אריה יגודה, מומחה לפריון. "במסגרת האבחון שערכתי להם שאלתי את דניאל היכן הוא עובד", מספר ד"ר יגודה. "הוא ענה שעד לאחרונה עבד במפעל לכימיקלים, ושכתוצאה מהחשיפה לכספית במסגרת עבודתו לקה בהרעלת כספית ולכן התפטר. התשובה שלו הדליקה אצלי נורה אדומה. שלחתי אותו לבדיקות של איכות הזרע והתברר שאכן זו הייתה הבעיה. החשיפה לכספית פגמה באיכות הזרע ובעקבות זאת לא הצליחו בני הזוג להרות".

     

    המקרה של דניאל הוא רק דוגמה קטנה. התמונה המלאה נחשפת במחקרים, המצביעים על כך ששיעורי הפוריות יורדים בכל רחבי העולם המערבי. כך למשל, החוקרת הפינית שונה סווין ערכה סקירת מחקרים שבה ניתחה 62

     מחקרים מ־61 מדינות שבוצעו בשנים 1934־1996. הממצאים הצביעו על ירידה מתמשכת וחובקת עולם בצפיפות הזרע. בארצות הברית, לדוגמה, נמצאה ירידה של כ־1.5% בשנה, ובאירופה ובאוסטרליה נמצאה ירידה של כ־3% בשנה. בישראל, אגב, נמצאה בסקירה הזאת ירידה של 34% בשנים 1984־2003. כלומר ירידה של כ־1.78% בממוצע לשנה. מחקרים נוספים מצביעים גם הם על ירידה משמעותית בריכוז תאי הזרע, בתנועתיות הזרע ובאיכותו. כך למשל, במחקר שנערך בבית החולים ביקור חולים בירושלים מצאה ד"ר מרים אלמגור, מנהלת אגף המעבדות בבית החולים, שאיכות הזרע של הגברים בירושלים פחתה בעשור האחרון בשיעור של כ־30%. המחקר, שנערך בשנים 1990־2000, כלל 2,683 משתתפים שהגיעו למרפאת הפוריות בבית החולים. "הנתונים הסטטיסטיים האלה באים לידי ביטוי לא רק במחקרים אלא גם במרפאה", מחזק ד"ר יגודה. "כמי שעוסק בתחום יום־יום, אני יכול לומר שבשנים האחרונות אנחנו רואים יותר ויותר גברים שהזרע שלהם לא תקין - הן מבחינת איכות והן מבחינת כמות".

     

    אשכים תחת חשיפה

    אלא שלמרות הנתונים ותחושות הרופאים, קשה מאוד להוכיח חד־משמעית שהכימיקלים המזהמים את סביבתנו הם אכן הגורמים לשיבושים ההורמונליים. "עיקר המידע בנושא מגיע ממחקרים שנערכו בבעלי חיים", מסביר פרופ' צבי

     צדיק, מנהל היחידה האנדוקרינית לילדים ומתבגרים בבית החולים קפלן. "במקומות רבים בעולם נצפו שיבושים בהתפתחות המינית של בעלי חיים. עובדה זו הטרידה מדענים רבים, ומחקרים בחיות מעבדה אכן הוכיחו שיש כימיקלים שמשבשים את המערכת ההורמונלית". כך למשל, במחקר שפורסם לאחרונה חשפו החוקרים עכברים לחומר כימי בשם פרמטרין, מרכיב שכיח בקוטלי חרקים הנפוצים בחקלאות ובשימוש ביתי. כעבור שישה שבועות רמת הטסטוסטרון בדמם ירדה ב־90% והרמה באשכים ירדה ב־75%.

     

    "מאחר שהוכח שהתופעות האלה מתרחשות בחיות, ולבני אדם יש מערכות מקבילות, לכאורה המשוואה פשוטה", מחדד פרופ' צדיק את התמונה. "הבעיה היא שמאחר שאי אפשר לבצע מחקרים כאלה בבני אדם, קשה מאוד להוכיח חד־משמעית את אותו קשר בבני אדם".

     

    במילים אחרות, חשוד דווקא יש, אך הוא ימשיך להסתובב חופשי כל עוד לא תוכח אשמתו. ואת זו כאמור קשה להוכיח. לכן, מנסים החוקרים בעיקר להצביע על קשרים מטרידים. ואלה מתרבים במהירות. הנה כמה מהם: בבדיקות השתן של 90% מהגברים האמריקאים נמצא כלורפיריפוס – כימיקל המשמש בתכשירים קוטלי חרקים לחקלאות ובבית, ובבדיקות של 75% מהגברים האמריקאים נמצאו רמות הניתנות לזיהוי של קרבניל – כימיקל אחר המשמש בקוטלי חרקים. מחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטת הרווארד הראה שרמות הטסטוסטרון בדמם של גברים שבשתן שלהם נמצאו הרמות הגבוהות ביותר של כלורפיריפוס היו נמוכות ב־20% לעומת הגברים שאצלם נמצאו הרמות הנמוכות ביותר של ההורמון.

     

    עלייתו של האסטרוגן

    אז מדוע בעצם פוגעים החומרים האלה דווקא בגברים? התשובה טמונה בהורמון אחר, נקבי למדי – האסטרוגן. חלק מהכימיקלים הם חומרים דמויי אסטרוגן שפיתחה התעשייה במסגרת המאמץ למצוא תחליפים סינתטיים

     לאסטרוגנים הטבעיים שניתנים לנשים בגיל המעבר. "כשאנו קולטים בגופנו עודפי אסטרוגן, המאזן העדין של הורמוני המין משתבש", מסביר פרופ' לובושיצקי. "העלייה ברמות האסטרוגן גורמת לדיכוי הפרשת הורמונים מבלוטת יותרת המוח. כתוצאה מכך, האשכים, שמופעלים על־ידי הורמוני בלוטת יותרת המוח, מפרישים פחות טסטוסטרון".

     

    אחד הכימיקלים דמויי האסטרוגן הוא ביספינול A, שזכה לא מכבר לכותרות בתקשורת לאחר שנמצא בחלק מהבקבוקים להאכלת תינוקות. הוא פותח ב־1936 במסגרת מאמץ למציאת תרופה אסטרוגנית סינתטית יעילה, וב־1957 הוכנס כמרכיב לייצור פלסטיק. אלא שמחקרים מצאו ששינויים בתנאים כימיים־פיזיקליים, כמו למשל חימום, התיישנות החומר ופגיעה בשלמותו, גורמים לשחרורו לסביבה ולפעילותו המשבשת הורמונים. בחיות מעבדה הודגם שחשיפת עוברי חולדות לביספינול גורמת לשינויים במטען הגנטי, להפרעה בחלוקת התא ולירידת רמות הטסטוסטרון. החומר אמנם הוצא ממרבית בקבוקי התינוקות, אך הוא עדיין נמצא בבקבוקי פלסטיק למשקאות קלים, בעטיפות מזון, בדבקים לטיפולי שיניים ועוד.

     

    כשהעמיקו חוקרי סביבה לבחון את הרכבי הכימיקלים המזהמים, התברר שגם בחומרי הדברה ובחומרים תעשייתיים נוספים יש כימיקלים הדומים במבנה הכימי שלהם לאסטרוגן. לדוגמה: הדיוקסין – קבוצת חומרים רעילה המהווה תוצר לוואי של תעשיות שבהן שורפים תרכובות כלור. גם הפטלטים, חומרים בעלי תכונת ריכוך השכיחים באינספור מוצרים יומיומיים, החל בתכשירי קוסמטיקה ושמפו וכלה במוצרי פלסטיק, פועלים במנגנון דומה. מחקרים בחיות הראו כי הפטלטים יכולים לגרום בין היתר לנזקים למערכות הרבייה ולהתפתחות סרטן האשכים.

     

    הקשרים המטרידים האלה מחזירים אותנו לשנת 1962. בשנה זו פרסמה חוקרת סביבה בשם רחל קרסון את ספרה השערורייתי Silent Spring, שעסק במדיניות האמריקאית בעניין חומרי הדברה. בספר היא תיארה כיצד חומרים

     דמויי אסטרוגן המצויים ב־די.די.טי גרמו לקליפות הביצים של נשרים וציפורים גדולות אחרות להיות דקות ושבירות עד כדי כך שהן לא החזיקו מעמד, ואוכלוסיות שלמות של ציפורים אלה הצטמצמו.

     

    ומה קורה היום? נראה שהעולם ממשיך לשתוק. למרות המידע הקיים ממשיכות התעשיות לשפוך תרכובות דמויות אסטרוגן וכימיקלים נוספים לסביבה. ומה עם המשך המחקר? אתם שואלים. נראה שתצטרכו לשכוח מזה, לפחות בעשורים הקרובים. "הבעיה היא שחומרים אלה משמשים כיום בתעשיות רבות, ואי אפשר להוציא אותם משימוש או אפילו להצביע עליהם חד־משמעית כ'אשמים' ללא הוכחות מוצקות", אומר פרופ' צדיק, "והוכחות כאלה עדיין לא קיימות. אמנם מנסים לחקור את הנושא, אבל נכון להיום החקר אינו יעיל".

     

    מדוע בעצם, הרי מדובר בנושא שעלולות להיות לו השלכות על המשך הקיום שלנו?

    "למרבה הצער, אין מי שירצה לטרוח במחקרים כאלה משום שאי אפשר להשיג מימון עבורם. מי ירצה לתת כסף למחקר על הביספינול למשל? ברור שלתעשיות אין אינטרס לחקור ולארגוני הבריאות ולמשרדים הממשלתיים יש כנראה סדרי עדיפויות אחרים. המשמעות עבור הצאצאים שלנו בעייתית ביותר. עד שלא ימשיכו לחקור, אי אפשר לדעת אם התופעה של ירידת הטסטוסטרון או בעיות הפוריות ימשיכו או ייעצרו, ואיש אינו יודע מהן ההשלכות לעתיד".


     

    בחן את עצמך: האם הגיע הזמן לבדיקת טסטוסטרון?

    10% מהגברים מעל גיל 50 סובלים מחוסר בטסטוסטרון. אם אתה חושד שזה המצב אצלך, רצוי שתיבדק. מדובר בבדיקת דם פשוטה הכלולה בסל הבריאות. היא מתמקדת רק בטסטוסטרון הכללי ולכן נותנת רק מושג כללי, אבל אם נמצא שהיא גבולית מבצעים בדיקה ספציפית יותר - לטסטוסטרון החופשי. אם יימצא שהרמות אכן נמוכות, שקול עם הרופא שלך נטילת טסטוסטרון חלופי (כדורים, זריקות, מדבקות או ג'ל).

     

    איך תדע אם באמת כדאי שתיבדק?

    התסמין החשוב ביותר הוא כמובן ירידה בחשק ובתפקוד המיני, אבל שים לב גם לתסמינים הבאים:

     

    • האם אתה חש ירידה בזקפה הספונטנית?

     

    • האם שמת לב להתפתחות שדיים?

     

    • האם חלה אצלך ירידה לא מוסברת במסת השריר ובכוח?

     

    • האם אתה מתעייף בקלות רבה יותר מבעבר?

     

    • האם אתה מרגיש ירידה בתפקוד הקוגניטיבי?

     

    • האם יש לך פחות חשק להתאמן?

     

    • האם אתם חש שאיבדת חלק מההתלהבות ומשמחת החיים ללא סיבה מוצדקת?

     


     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    המין החזק. הולך ונחלש?
    צילום: ויז'ואל פוטוס
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים