שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    בר רפאלי לא מסכנת את הנהגים

    מחקר שהגיע לידי ynet מגלה כי שלטים אלקטרוניים גורמים להסחת דעת מסוכנת של הנהגים; שלטים "רגילים" דווקא בטוחים. עמותת פעולה ירוקה: מומחי התחבורה מכופפים את המציאות כדי להתאים אותה לבעלי ההון

    האם שלטי הפרסום המוצבים ליד כבישים מהווים סכנה בטיחותית? מחקר חדש של ד"ר משה בקר קובע כי מסכי וידאו המקרינים פרסומות מהווים סכנה חמורה, ויש להסירם מכל דרך בה מותרת נסיעה במהירות של יותר מ-20 קמ"ש. גם שלטים מתחלפים, מהבהבים או מסנוורים, עשויים להסיח את דעת הנהגים ולהוות סכנה, ולכן יש להימנע מהצבתם ליד דרכים מהירות, צמתים, מחלפים ואף בדרכים עירוניות שבהן מותרת נהיגה במהירות של יותר מ-50 קמ"ש.

     

     

    שלטים גדולים, בעלי מסרים פשוטים, גורמים להסחת דעת זניחה יחסית, ולכן הסכנה הטמונה בהם פחותה. עם זאת, בקר ממליץ כי גם במקרה של שלטים גדולים ופשוטים, יש לבחון את תנאי הצבתם, ולדאוג כי יוצבו במרחק של 250 מטר אחד מהאחר, וכן במרחק של בין 150 מטר ל-250 מטר מצמתים ומחלפים.


    מה קורה כשמסתכלים עליהם - במקום על הכביש?

     

    ראוי לציין כי המחקר של בקר, ממומחי התחבורה הוותיקים בישראל, הוזמן על-ידי חברת ברעם, העוסקת בהשכרת שטחי פרסום, בין השאר על-גבי שלטי חוצות.
    "זוהי מכירת ערכים ציבוריים לטובת בעלי אינטרסים", אומר ל-ynet אבי לוי, מנכ"ל עמותת פעולה ירוקה, שהובילה מאבק משפטי להסרת שלטי החוצות מנתיבי איילון. "באים מומחי תחבורה ומכופפים את המציאות כדי להתאים לדרישות בעלי הון. אנחנו דוחים מכל וכל את מסקנות המחקר".

     

    "מטרתם של שלטי פרסום היא למשוך תשומת לב", אומר ל-ynet ח"כ דב חנין, יו"ר השדולה הסביבתית-חברתית בכנסת, "כשהם מצליחים - זה בדיוק מה שהם עושים. וזו תשומת לב שנגרעת מהכביש, ולכן יש בהם סכנה".

     

    הכל התחיל באיילון 

    עיתוי פרסום המחקר אינו מקרי: מחר (ב') בחצות תסתיים ארכה שנתן בית המשפט המחוזי בתל-אביב להסרת השלטים בנתיבי איילון, וזאת בעקבות עתירה של עמותת "פעולה ירוקה". מחר גם תדון ועדת הכלכלה בכנסת בהצעת חוק של ח"כ יורם מרציאנו, המבקש לאשר את המשך הצבת השלטים.

     

    סלע המחלוקת בנושא השילוט בנתיבי איילון הוא הפרשנות לחוק הדרכים (שילוט), שהותקן במקור בשנת 1966. בית המשפט המחוזי, שהורה לפני כשנה על הסרת השילוט, קיבל למעשה את הגישה הטוענת כי נתיבי איילון הם כביש בינעירוני לכל דבר, ולכן הצבת שלטים לאורכם מנוגדת לחוק. מנגד, טוענות החברות המשכירות שטחי פרסום, כי מדובר בחוק מיושן, שאינו יכול להתמודד עם אופיים האמיתי של נתיבי איילון, שמהווים למעשה כביש בינעירוני העובר בתוך שטח עירוני.

     

    השפעה בלתי נסבלת 

    בשיחה עם ynet, מסביר בקר כי מאחר שאין כיום מחקרים הקושרים באופן ישיר בין תאונות דרכים להשפעת שלטי חוצות, המחקר החדש מתבסס על אומדן מידת ההפרעה שכל סוג פרסום גורם לנהג. עבור כל סוג שילוט, נבדקה ההשפעה על הנהג בשני מאפיינים: זמן התגובה להבחנה ראשונה, וזמן התגובה להבחנה חוזרת. לאחר מכן, נותחה ההשפעה של שלטי הפרסום בשלושה היבטים: השפעה על זמן התגובה של הנהג, השפעה על הסחת הדעת, והשפעה על הראות.


    שלטים אלקטרוניים: הסחת דעת חמורה (צילום: צביקה טישלר)

     

    המסקנות של בקר חד-משמעיות: ההשפעה של שלטים אלקטרוניים על הנהגים מוגדרת "בלתי נסבלת", ולכן יש לראות בהם סיכון חמור, ואין לאשר את הצבתם בכל דרך בה מותרת נהיגה במהירות העולה על 20 קמ"ש. ההשפעה של שלטים מהבהבים או מתחלפים מוגדרת "חמורה", ולכן אין להציבם ליד דרכים מהירות באזורים עירוניים, או ליד צמתים עירוניים בכבישים ראשיים. בנוסף, בקר קובע כי שלטים אלה מהווים סיכון גם בדרכים ראשיות בשטחים עירוניות בהן מותרת נסיעה במהירות של יותר מ-50 קמ"ש.

     

    ההשפעה של שלטים גדולים עם מסר פשוט מוגדרת "שולית". עם זאת, בקר מציין כי ההשפעה היא שולית רק במקרים בהם המסר אכן פשוט: כלומר, כזה המכיל תמונה אחת, מספר מינימאלי של מילים, וללא מספר טלפון.

     

    מה אומרים הנהגים? 

    במסגרת המחקר, נערך סקר עמדות בקרב מדגם מייצב של 481 נהגים המתגוררים בגוש דן. נתוני הסקר, שנערכו באמצעות מכון דחף, מגלים מציאות רבת-סתירות: מצד אחד, 33% אומרים כי הם "בדרך כלל" מעיפים מבט בשלטים המוצבים לצד דרכים מהירות, ו-29% אומרים שהם עושים זאת "לפעמים". מאידך, 68% טוענים כי השלטים לא משפיעים על הריכוז בנהיגה. בסקר מצוין כי 29% מהנשאלים אמרו שהשילוט פוגע בריכוז בזמן הנהיגה.

     

    לגבי השלטים בנתיבי איילון, 48% מהנשאלים אמרו כי השילוט אינו מפריע כלל, ו-22% אמרו כי הם מתעלמים ממנו. רק 25% אמרו כי השילוט מפריע להם. עוד עולה מהסקר כי מרבית הנהגים סבורים שטלפון נייד מהווה סכנה גדולה הרבה יותר משילוט: 57% מהנשאלים אמרו כי טלפון נייד מסוכן יותר, ורק 15% אמרו כי השילוט מסוכן יותר.

     

    כמה מהנתונים המעניינים ביותר מתייחסים לעמדות הנשאלים בנוגע למדיניות שיש לנקוט לגבי הצבת השילוט: 26% ענו כי לדעתם כי להסיר את כל שלטי הפרסום מנתיבי איילון, ו-33% אמרו כי יש להוריד רק את השלטים המפריעים לנהיגה. 80% מהנשאלים סבורים כי יש להסדיר את נושא הצבת השלטים על-ידי גורם מוסמך במשרד התחבורה, בעוד 68% אמרו שיש לעשות זאת במסגרת חקיקה שאוסרת או מגבילה את הצבת השלטים.

     

    זוהי גם דעתו של ד"ר בקר: "הנושא הזה מחייב הגדרה נהירה ותקנות ברורות. לא יכול להיות שזה יהיה פרוץ. צריך לקבוע קריטריונים ברורים, שייקבעו איך ואיפה אפשר להציב שלטים".

     

    כמו דואר זבל 

    "הסיסמה הזו - ששילוט עם מסר פשוט אינו מסיח את הדעת - כוללנית מדי", אומר ח"כ חנין. "לפעמים יש שלטים שיש בהם רק תמונה ולוגו, אבל אם הם אפקטיביים - הם מושכים תשומת לב. לפעמים, המסר הפשוט, תמונה אחת של דוגמנית, הם שמושכים את העין".

     

    חנין מתנגד בתוקף להצעת החוק של ח"כ יורם מרציאנו, שתעלה מחר לדיון בוועדת הכלכלה. "השאלה עכשיו היא האם אנחנו מאפשרים להעביר חוק, שיתיר הצבת הרבה יותר שלטי חוצות. האם זה נכון להתיר הצבת שלטי חוצות במקומות שכיום החוק אינו מאפשר לעשות כך, וזאת לפני שנעשה מחקר בטיחותי מקיף? הרי הגורמים המקצועיים במשרד התחבורה מטילים ספקות בבטיחות של שילוט חוצות, וגם הגורמים המקצועיים בשמטרה לא מרוצים מהחוק".

     

    "השילוט משתלט על המרחב הציבורי, כופה על הציבור לצפות בפרסומות ומסכן את הנהגים", טוען אבי לוי מפעולה ירוקה. "מה הציבור מרוויח מזה? רק חברות מסחריות מרוויחות משלטי חוצות, והרשויות המקומיות העשירות ממילא. יש במחקר הזה מגמה ברורה של מכירת ערכים ציבוריים לטובת בעלי אינטרסים".

     

    לוי סבור כי יש שלטי הפרסום צריכים לקבל מעמד דומה לזה של דואר זבל: "שילוט החוצות אינו שונה במהותו מדואר זבל, אשר עליו הטילה לאחרונה ועדת הכלכלה מגבלות קשות. אנחנו מקווים שחברי הוועדה לא יתנו את ידם לזיהום הנוף ולהפקרות הנהגים".

     

    גם המשטרה משתמשת

    מחברת רפיד, העוסקת בפרסום חוצות ובין השאר מציעה שטחי פרסום על-גבי מסכים אלקטרוניים, נמסר בתגובה כי בחברה לא התקבלה תלונה בדבר סכנה בטיחותית כלשהי. יוגב תלמי, סמנכ"ל שיווק ומכירות בחברה, מציין כי מאז החלה החברה להשתמש במסכים אלקטרוניים, לפני יותר משבע שנים, לא הגיעו לידיה תלונות או עדויות בדבר תאונות שנגרמו בגלל המסכים.

     

    "מעולם לא נתקלנו בתלונה או בדיווח על תאונה, ומעולם גם לא קיבלנו פנייה מהמשטרה או מגורם מקצועי אחר. למעשה, המשטרה אף השתמשה במדיה לצורך פרסום".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ארז ארליכמן
    ד"ר משה בקר: שלטים פשוטים מסוכנים פחות
    צילום: ארז ארליכמן
    ח"כ דב חנין: מטרת השלטים למשוך תשומת לב
    ynet רכב בפייסבוק
    לוח winwin
    מומלצים