שתף קטע נבחר

מנכ"ל ביטוח לאומי: מגדלים פה דור שלישי לעוני

מי לא זוכה לטעום מפירות הצמיחה, עד כמה הממשלה הזאת "חברתית" ואיך כל זה קשור למשבר החינוך ולאחוזי ההשתמטות מצה"ל? בראיון פרידה מפרט ד"ר יגאל בן-שלום את השלכות הקיצוץ בקצבאות, ומחפש דרכי קיצור לתור האינסופי בסניפים

רוח אופטימית במיוחד נושבת בארץ בפרוס השנה האזרחית החדשה: הבורסה דוהרת, המשק צומח, השקל חזק והקניונים מלאים. אבל כמה מאיתנו באמת שותפים לחגיגה - והאם לעולם חוסן? יגאל בן-שלום, המנכ"ל היוצא של המוסד לביטוח לאומי, מתקשה להצטרף לצהלות.   

 

"ילד שגדל אצל הורים שלא יכולים ולא מסוגלים לאפשר קיום בכבוד, זה בהחלט ישפיע על החינוך שלו", אומר ד"ר בן-שלום בראיון פרידה מיוחד ל-ynet, אחרי ארבע שנים בתפקיד. "יש קשר ישיר בין הפגיעה באוכלוסיות החלשות לבין מגמת הירידה בתחום החינוך והמוטיבציה לגיוס. כשמקצצים בקצבאות לשכבות החלשות, לילדים אין הזדמנות שווה. הילדים יהיו דור שני ושלישי לעוני". לפיכך, הוא קורא להשקיע מיליארדים בתשתיות חברתיות, כדי לסגור פערים ולהעניק הזדמנות שווה לשכבות הנמוכות.  

 

למנכ"ל היוצא יש ביקורת קשה על מהלכים שפגעו בחלשים: "הממשלה הזו מכריזה שהיא חברתית, אך אינני יכול לומר כי התוצאות הן חברתיות. אסור לשכוח את המאזן - צעדים גדולים פגעו בשכבות החלשות, אך צעדי השיקום קטנים. לא ייתכן להשקיע במקום אחד על חשבון משהו אחר. בחלוקת ההכנסות במדינה, כאשר יש שיקולים של ביטחון, חינוך ותשתיות - אי אפשר לשים את הרווחה במקום אחרון ברשימה". 

 

מעט אור מוצא בן-שלום בגניזת התוכנית - לפחות לבינתיים - להמשיך בקיצוץ בקצבאות. "לא ייתכן שבתקופה של צמיחה כלכלית, ימשיכו לפגוע באמצעות הקיצוצים בשכבות החלשות. אני מאוד שמח שהכנסת לא אישרה את זה", הוא אומר.

 

"באופן כללי, המדינה לא נדיבה מבחינת הקצבאות יחסית למדינות אירופיות, ועוד יותר החמירה כאשר צמצמה בשלושים אחוז את קצבאות הבטחת ההכנסה וקצבאות האבטלה. מכך נובע הצורך שלנו לאבחן את אותם אנשים שבאמת מגיע להם קצבאות ולהגדיל אותן. צריך גם לסמן את אותם אנשים שלא מגיע להם, על-ידי זה שהם יוצאים לשוק העבודה או מפסיקים להם את הקצבה לאחר החקירות שאנחנו עושים. אני גם מקווה שיעבור חוק שייאפשר לאמהות חד-הוריות לצאת ללימודים בלי שיאבדו את הקצבאות שלהן".  

 

"צריך לפתח את השירותים באינטרנט" 

אחרי ארבע שנים על כס המנכ"ל, בן-שלום מודע לכך שתדמיתו של המוסד לביטוח לאומי בעייתית מאוד בעיני הציבור. התורים הארוכים ומשך הזמן הממושך של המתנה לתשובות הפכו לשם דבר. "לדעתי, קהל המבוטחים אמור ליהנות ממענה האנושי חמישה ימים בשבוע. משרד האוצר צריך להבין שאנו זקוקים לעוד תקציבים בכדי להגדיל כוח אדם ולתת לציבור מענה טוב יותר".

 

הוא מאמין כי הכנסת טכנולוגיות חדשות כמו שירות עצמי באינטרנט, עמדות שירות והנפקת דו"חות המצביעים על יעילות צוות עובדים שפיתח, משפרים בהרבה את רמת השירות הניתן לציבור. "הצלחנו להוכיח שאנו יכולים להיות מערכת מאוד יעילה. כך למשל, כאשר נכנסתי לתפקידי, זמן ההמתנה לתשובה היה כ-40 יום, והיום 10 ימים, אך המערכת צריכה לעבור מהפכה ולעבוד עם טכנולוגיות חדשות. אי אפשר לבוא ולהילחם בשנות האלפיים עם טכנולוגיות של שנות ה-70".

  

עם כניסתו לתפקיד, מינה בן-שלום צוות מקצועי שבחן את אופן התנהלות המוסד. המסקנה הייתה ברורה: היעילות תגדל, אם יקבלו עצמאות מוחלטת ממשרד האוצר. "הגיע הזמן, אחרי שביטוח לאומי קיים כבר כמעט 55 שנים, לקיים דיון ציבורי נרחב בכדי לשנות את התלות שיש היום במשרד האוצר, שמתבטאת בכך שדמי ביטוח לאומי נחשבים עדיין בעיני האוצר לחלק מהכנסות של המדינה, במקום לייעד אותם לטובת המבוטחים". דיון בנושא הזה יתקיים בוועדת השרים לנושאים חברתיים בראשותו של השר יצחק הרצוג.

 

בנימה אישית יותר, הוא נזכר כיצד במהלך תקופת כהונתו כמנהל המוסד לביטוח לאומי, התקשרו אליו לא אחת בשעות הלילה: "פעם התקשר מישהו ואיים שיתאבד. אני מכיר את אותו מטופל ויודע שזה סתם אמירות, אבל אשתי לא ישנה כל הלילה. יש לי בת חיילת שחוזרת הביתה פעם בשבועיים, וביום שישי בבוקר המבוטחים מתקשרים והיא מדברת איתם ורושמת עבורי את פרטיהם". למנכ"לית הבאה, אסתר דומיניסיני, הוא מציע ליישם את הרפורמות בתחום הניהולי והטכנולוגי ולייעל את השירות לציבור. "זה דבר שיש לטפל בו באופן ייסודי ומעמיק יחד עם ועד העובדים".  

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
ד"ר יגאל בן-שלום
צילום: גיל יוחנן
צילום: מאיר פרטוש
מה יהיה עם התורים הארוכים?
צילום: מאיר פרטוש
מומלצים