שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    "מי שפיר לכל אישה בהריון במקום כל בדיקות הסקר"

    בעוד משרד הבריאות מסיר המלצתו לבדיקת מי שפיר אצל נשים מעל גיל 35, מכריז פרופ' צבי אפלמן, מנהל המכון הגנטי ב"קפלן" - עדיפה בדיקת מי שפיר לכל אישה בהריון מכל בדיקות הסקר האחרות

    "בדיקת מי שפיר שתבוצע באופן גורף לכל הנשים, במקום בדיקות סקר - יעילה יותר בגילוי של מקרי תסמונת דאון ועשויה להיות זולה יותר למדינה", כך אומר פרופ' צבי אפלמן, מנהל המכון הגנטי בבית החולים "קפלן" ברחובות. בעוד משרד הבריאות מעדכן את המלצותיו לנשים ומגדיר כי אין חובה לבצע את הבדיקה בקרב נשים מעל גיל 35, מציע פרופ' אפלמן למדינה לממן את הבדיקה עבור נשים בכל הגילאים.

     

    פרופ' אפלמן מסביר כי בדיקות הסקר השונות, חלבון עוברי ובדיקת השקיפות העורפית לצד הסקירות המוקדמת והמורחבת, מגלות ביחד מעל 90 אחוז ממקרי תסמונת הדאון, אך לא את כל המקרים.

     

    בהרצאה שנשא פרופ' אפלמן ביום עיון ליועצים גנטיים בקפלן אמר "האם לא כדאי להחליף את כל בדיקות הסקר על ידי בדיקת מי שפיר? רק בדיקת מי שפיר מזהה את כל הבעיות הכרומוזומליות בדיוק מירבי. בשאלה של תסמונת דאון לא היה אף מקרה של טעות. מבחינה כלכלית ייתכן שיהיה חיסכון בהוצאות". עוד ציין "במצב הנתונים העובדתי נראה כי לכל אישה כדאי לעשות מי שפיר ולא להסתמך על בדיקות סטטיסטיות (הכוונה לחלבון עוברי ובדיקות האולטרהסאונד השונות מ.י) שלא יכולות לשלול מומים כרומוזומליים".

     

    מנתונים שהציג פרופ' אפלמן עולה כי בדיקת החלבון העוברי מגלה 60 עד 85 אחוז ממקרי הדאון באוכלוסייה, בדיקת האולטרהסאונד הנקראת שקיפות עורפית מגלה 85 אחוז מהמקרים. בנוסף, אם בסקירה מוקדמת או מאוחרת נמצאים שני סימנים הנחשבים למעלים את הסיכון למום כרומוזומלי, מופנית האישה לבדיקת מי שפיר. כאמור, כל הבדיקות האלו מגלות לדברי פרופ' אפלמן 90 אחוז מהמומים, אך לא את כולם. "השיטה הנוכחית יקרה יותר מאשר לעשות לכל הנשים מי שפיר".

     

    הסיכון להפלה מול הסיכוי ללידת עובר עם מום

    עם זאת, בדיקת מי שפיר טומנת בחובה גם סיכון להפלה. הסיכון הרשמי הוא הפלה אחת למאתיים בדיקות, אך המלצות חדשות של האיגוד האמריקני למיילדות וגינקולוגיה מראות כי הסיכון קטן מ- 1:300 ואפילו קטן מ-1:500.

     

    "אני לא אומר שלא יהיו הפלות כתוצאה מהבדיקה, אבל כאן נכנס השיקול מה יותר משמעותי: ילד עם בעיות כרומוזומליות או הפלה תוך ביצוע הבדיקה. האם מהלך כזה יגביר את מספר ההפלות? יכול להיות שכן אבל גם יימנע את כל הבעיות הכרומוזומליות. אישה צריכה לשים מול עיניה מאזניים וירטואליים ולחשוב מה יותר מפחיד אותה: הפלה בגלל הבדיקה או הולדת ילד עם בעיה כרומוזומלית".

     

    פרופ' יואל זלוטוגורה, ראש המחלקה לגנטיקה במשרד הבריאות ומנהל התוכנית הלאומית לגילוי מומים בעובר, שנכח בהרצאה, מסביר שההצעה לבצע מי שפיר בכל הנשים אינה טובה. "אני מתנגד לבדיקה גורפת. אני חושב שכמו

    כל בדיקה רפואית הבדיקה צריכה להיעשות אם יש לכך סיבות ברורות. אי אפשר להגיד באופן גורף שכולן צריכות לעשות אותה כך או כך".

     

    עוד אמר בדיון פרופ' זלוטוגורה כי בבדיקת מי שפיר עלולות להתקבל תוצאות שמשמעותן לא ברורה והנשים והרופאים יתקשו לקבל החלטה האם להמשיך בהריון. "יש תוצאות שאינן חד משמעיות וזה מכניס את הנשים ללחץ יותר גדול. אם עושים בדיקת מי שפיר לאישה שההסתברות ללידת ילד פגוע אצלה היא נמוכה, עלולה להתקבל תוצאה שאינה חד משמעית ואז לא יודעים איך לנהוג".

     

    על כך השיב פרופ' אפלמן: "אין בדיקה ברפואה שאין בה תוצאות פרובלמטיות. גם באולטרסאונד מתקבלות פעמים רבות תוצאות שלא יודעים מה לעשות איתן".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: איתי גל
    מי שפיר. רצוי ואפילו הכרחי
    צילום: איתי גל
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים