שתף קטע נבחר

עושים שוק: כל פורצלן מלמיליאן

כשהמחירים בלונדון מטפסים לשמיים, הישראלים יוצאים לחפש ענתיקות בזול. מסע בין שווקים למכירות חיסול ביתיות

רוב הישראלים המטיילים כבר יודעים שבלונדון אין מציאות. אפילו המקומיים מתלוננים שהעיר הפכה להיות יקרה יותר מטוקיו. התייר המזדמן לבירה הבריטית מדלג בדרך כלל בין תיאטרון למוזיאון, בין הקזינו לאוקספורד סטריט, ורבים מבקרים בשווקים התוססים של פורטובלו בנוטינג היל או בשוק בגריניץ‭,'‬ שהפכו בשנים האחרונות למלכודות תיירים.

 

מי שמחפש מציאות של ממש צריך להרחיק מעט לשוקי הפשפשים והמציאות בפרברים ולאלה שפועלים מחוץ ללונדון. אנחנו לא מדברים על מציאות שיוצרו בסין במילניום הנוכחי, אלא במציאות אמיתיות - ענתיקות. אנגליה היא ארץ של עתיקות, כמו המלכה הקשישה בעצמה וארמונותיה בני מאות השנים. האנגלים, כמעט כמו הישראלים, לא זורקים כלום מהבוידם, אבל אצלם השמונצס יכולים להצטבר גם כמה מאות שנים בעליית הגג: רהיטים, עטים נובעים, חרסינות ומה לא. חלקם מגיעים לתוכניות טלוויזיה פופולריות שבהן מנסים המומחים להעריך את שווי המציאה, כשהמתח מצטבר עד לנקודה שבה המומחה מודיע לקשישה התורנית שהאגרטל שבידיה שווה חצי ליש"ט או 50 אלף (גם זה קורה‭.(‬

 

אבל האמת היא שברחבי אנגליה מתקיימים מאות ירידי עתיקות בשנה, גדולים יותר או פחות, גם בלי מצלמות הטלוויזיה והמומחים המשופמים ומדושני העונג. ויש גם "קאר בוט סייל‭,"‬ מונח שמשמעותו מכירה מתוך תא הבגאז‭.'‬ בדרך כלל זה קורה בחצר בית ספר בימי ראשון או שבת, כשכל מי שרוצה מגיע עם מבחר של פריטים ישנים מהבית ומרוקן אותם מתא המטען על דוכן קטן שהוא מקים לכמה שעות, תמורת אגרת כניסה פעוטה שמשולמת למארגנים.


 שוק המציאות. מפשפשים בקרביים של כל מגירה (צילומים: מודי קרייטמן)

 

התייר הישראלי אוהב במיוחד שווקים, בתנאי כמובן שלא גונבים אותו. כך למשל יריב אגוזי, מומחה לאמנות דקורטיבית מהמאות ה-18 וה-‭,19‬ שעורך סיורים מודרכים בשוקי העתיקות והאספנות של לונדון וסביבותיה כמה פעמים בשנה, מטעם קבוצת "קתדרה" במוזיאון ארץ ישראל שגם מציעה סמינרים בתחום.

 

האמנות בתחום, לדבריו, היא לדעת לזהות את הפריט ולהעריך את גילו ואת שוויו עוד לפני שהמוכר נוקב מחיר, כדי שניתן יהיה לקבל מושג אם הקנייה כדאית או שמדובר בעבודה בעיניים.

 

מכור לפורצלנים

שוק קמפטון פארק, 50 דקות נסיעה ממרכז לונדון, פועל בהיפודרום שמשמש בדרך כלל למרוצי סוסים. לרגל השוק הוא מלא ב-700 בסטות צבעוניות עמוסות כל טוב. בדרך לשם נזכר אגוזי איך נפל לו האסימון בתחום, בגיל ‭:13‬ "אספתי את כל הכסף שקיבלתי לבר מצווה, ובלי שאבי ידע הלכתי לרומנייה הזקנה שהייתה לה חנות עתיקות מול היכל התרבות. זאת הייתה אהבה ממבט ראשון. כל הפורצלנים, הפרוות וכלי הנשק העתיקים - זה כישף אותי. שפכתי את כל הכסף על השולחן ושאלתי מה אני יכול לקנות בזה. יצאתי עם כלי פולני עתיק לאתרוג מכסף ושני כדי קרמיקה‭."‬ לימים הוא למד שהרומנייה מכרה לו את הפריטים במחיר מופקע, "אבל החוויה רק התחילה". ‬

 

בקבוצות של אגוזי יש צעירים ומבוגרים מכל רחבי המדינה. לא כולם עשירים, אבל כולם סקרני עתיקות ושווקים. כשמגיעים לשוק, אגוזי מרחף כפרפר בין הדוכנים, ממיין ומייעץ לכולם מה לעשות ונעלב כשמישהו מחליט לשבור עצמאית לכיוון אחר. לפעמים יש הפתעות גדולות, כמו הגברת שמצאה תכשיטי כסף של בצלאל באיזה שוק, שילמה 10 ליש"ט, ובארץ מכרה כל אחד באלף דולר.

 

נעמי מאילת מספרת שיש לה חנות תכשיטים, ושעכשיו היא רוצה להרחיב את האוסף גם לעתיקים. נילי מהרצליה מתגלית כמומחית לפורצלנים. מתברר שהישראלים חולים על מה שנקרא פלו בלו ‭- (Flow Blue)‬ פורצלן שנצבע בכחול בשיטה שהייתה אופנתית באנגליה בתחילת המאה ה-‭,19‬ ושהקליינטית הכי מפורסמת שלה הייתה המלכה ויקטוריה.


יריב אגוזי מייעץ לישראלים בשוק קמפטון פארק 

 

החבורה מתקדמת בין דוכני קמפטון פארק. אגוזי ממשש בהנאה קומקום מהמאה ה-18 ומתמקח עם המוכר. מזווית עינו הוא קולט כמה עריקים חסרי סבלנות שנבלעים בים הדוכנים ונעלמים לו מהעין. "תישארו לידי ולא תצטערו‭,"‬ הוא משדל את הנותרים ומוסיף בטון נעלב: "יש כאלה שהם אובר-חוכמים והולכים לבד‭."‬

 

נילי מוצאת אריח כחול. אמרנו כבר שהישראלים משוגעים על כחול. האריח מסוף המאה ה-‭,19‬ ואגוזי מודיע בגאווה: "התלמידות שלי יודעות שקונים אריח, ממסגרים אותו ותולים על הקיר כמו תכשיט בחדר השינה או בחדר האורחים‭."‬

 

לא כל חברי הקבוצה מחפשים קרמיקה, תכשיטים ופורצלנים. יש כאלה שמשוגעים על כלי עבודה עתיקים, כאלה של סנדלרים או נפחים למשל, ויש גם שני עורכי דין, אב ובנו, אבי ואמיר אוסטרמן, שמחפשים ציורים של פרקליטים או שופטים אנגלים לקישוט.

 

גרשוני, שעובדת במשרד הפנים בהרצליה, מחפשת בשוק כלי ברונזה. היא אפילו הביאה פריטים מהבית כדי להחליף. "קניתי פיל מעץ והחלפתי אותו בתכשיט מכסף שהבאתי‭,"‬ היא מדגימה. "לא אכפת לי להחליף אפילו כששלי יותר יקר‭."‬

 

לפני שעולים לאוטובוס שחוזר ללונדון, כולם מציגים בגאווה את הפריטים שקנו, משווים מציאות ומחליפים חוויות. לפני שיטוסו חזרה לארץ, יגיעו שליחים של חברת שילוח, יעזרו להם לארוז וישגרו את התכולה בנפרד לישראל. ליאורה מראשל"צ מתענגת על צלחת פלו בלו. "למה כולם אוהבים פלו בלו? לא יודעת. אולי משום שזה כחול-לבן כמו הדגל. זה משהו בנשמה". ‬

 

הביקור בשוקי עתיקות ואספנות הוא חוויה מומלצת, ולא רק למבינים. לשווקים בלונדון הולכים רק כדי להציץ, כי את המציאות שהאנגלים בעצמם מחפשים מוצאים בשווקים המרוחקים.


למתעניינות בתכשיטים יש מה לחפש כאן

 

שווקים מומלצים

שוק קמפטון פארק ‭(Kempton Park)‬ פעיל רק ביום שלישי, השני של כל חודש. ניתן לקבל עליו מידע באתר השוק.‬ אפשר להגיע לשם ברכבת ‭45)‬ דקות נסיעה) שיוצאת מתחנת ווטרלו בלונדון פעמיים בשעה, ולרדת בתחנת קמפטון פארק.

 

לאלה שממש מעוניינים לבלות יום שלם בשוק הכי גדול שיש ‭1,700)‬ דוכנים‭,(‬ שווה לקחת רכבת מתחנת ויקטוריה ‭43)‬ דקות נסיעה) שיוצאת פעמיים בשעה לתחנת הייווארדס הית' ‭60 - (Hayward's Heath)‬ ק"מ דרומה בקו ישר מאוקספורד סטריט. לא רחוק מהתחנה הזו פועל שוק ארדינגלי ‭(Ardingly)‬ שש פעמים בשנה למשך יומיים, בימי שלישי ורביעי. שם באמת אפשר למצוא כמעט הכל, כולל פלו בלו.זה אתר האינטרנט שבו מעודכנים פרטי השוק (צריך ללחוץ על ארדינגלי במפה מימין‭.(‬

 

בלונדון לא חסרות חנויות לעתיקות, אבל הן יקרות מאוד. כדי ליהנות ממפץ גדול במיוחד של עתיקות מומלץ לקפוץ בימי ראשון בבוקר לרחוב לוטס ‭(Lots Road)‬ בצ'לסי, מרחק 500 מטר מאצטדיון סטמפורד ברידג' של מועדון הכדורגל שבו עובדים אברם גרנט וטל בן חיים. במקום נערכת מכירה פומבית שבועית של פריטי ריהוט גדולים וקטנים שנמשכת כמה שעות. שווה ליהנות מהאווירה, מאופן ניהול המכירה ומהתחרות המתפתחת בין הקונים על הפריטים האטרקטיביים.

 

אחרי המכירה אפשר לקפוץ לתחילת רחוב לוטס הקצר ולהציץ בחנות הענקית של שמעון, יהודי שהיגר לפני יותר מ-20 שנה ממרוקו לאנגליה והקים חנות עתיקות יפהפייה שמתמחה בעיקר בדגמי מטוסים. המחירים מטורפים, גם אצל שמעון וגם בחנויות השכנות. אתר המכירה הפומבית שבו אפשר גם לדפדף בקטלוג של המכירה הבאה.

 

המכירות, שבהן המחירים הכי נמוכים עד עממיים, כמו גם האווירה, מתקיימות גם ברחבי לונדון, אבל רק בימים מסוימים. בוט סייל מומלץ במיוחד מתקיים בחצר בית הספר העממי בצ'יזיק ‭(Chiswick)‬ שבמערב העיר, לשם אפשר להגיע ברכבת התחתית מהמרכז ומהתחנה עד לשוק בנסיעה של כמה דקות באוטובוס מקומי. השוק צבעוני, גדוש ומלא במוכרים עם פריטים חד פעמיים, דוגמת מסרטות מתחילת המאה שעברה. השוק מתקיים בכל יום ראשון, הראשון של כל חודש (למעט זה של ינואר). ‬כתובת: ‭.Chiswick School, Burlington Lane, W4 ‬

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
עטים, סמובר, שולחנות. הכל הולך
צילום: מודי קרייטמן
השאלה הגדולה: שווה או לא?
צילום: מודי קרייטמן
מומלצים