פורום הדיקנים: אסון לאומי אם ייסגרו הקמפוסים
הדיקנים מתריעים מפני "אסון לאומי" שייתרחש אם האוניברסיטאות אכן ייסגרו. לדבריהם, מדובר בירידה לטמיון של התחייבויות למענקי מחקר במיליוני דולרים, התקשרויות עם תעשיות ומחויבויות בינלאומיות עם האקדמיה העולמית. כמו כן הם מזהירים מפני האצה בבריחת המוחות לחו"ל
"סגירה הקמפוסים תביא לאסון לאומי - שבירת תשתית שלמה שנבנתה בדם, יזע ודמעות - ופגיעה אנושה במחקר". כך התריע היום (ה') בשיחה עם ynet פרופ' אברהם פרולה, דיקן הפקולטה למדעי הטבע באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
פורום הדיקנים הארצי פרסם בעיתונים מודעות ענק, שבה קוראים חבריו לוועד ראשי האוניברסיטאות ולראש הממשלה להתערב ולמנוע את סגירת שערי האוניברסיטאות במסגרת שביתת מגן.
בהודעה נכתב: "עבודות מחקר מעבדתיות, שהושקעה בהן עבודה רבה, עלולות לרדת לטימיון. הניתוק ממקורות המידע והמחשבים, הפסקת גידול תאים בתרביות ריקמה, השבתת מערכות הקירור וההקפאה - כל אלה עלולים לגרום נזקים בלתי הפיכים. התחייבויות למענקי מחקר במיליוני דולרים, התקשרויות עם תעשיות, מחויבויות בינלאומיות עם האקדמיה העולמית - כל אלה יימחו במחי-יד, ויהיה קשה - אם בכלל - לשקם את הנזקים".
הסטודנטים שהפגינו בבניין הסנאט בטכניון (צילום: תמי לרר)
לדברי פרופ' פרולה, סגירת האוניברסיטאות היא צעד קיצוני ומשולל היגיון. "האוניברסיטאות הן הבית שלנו. איך אפשר לסגור את הבית? ועד ראשי האוניברסיטאות טוען תמיד כי הוא ופורום הדיקנים הארצי באים מאותו הבית. אבל אני לא סוגר את הבית שלי אף פעם.
"השביתה מוצדקת והיא בבחינת פתיחת המורסה. חשפנו את סדר העדיפויות הלא-תקין, ואת היחס הלא ראוי לקטר הכלכלי החשוב ביותר של המדינה. ואולם סגירת שערי האוניברסיטאות תהיה התאבדות. הכאוס הזה יגרום נזקים אדירים למחקר.
"נעשו מאמצים אדירים לקלוט חברי סגל בכירים, למרות התחרות הגדולה בעולם. נתנו להם תשתיות - כסף התחלתי למחקר. עשינו מאמץ לשכנע אותם לרוץ קדימה בתנאים הכי טובים, אבל עכשיו, האנשים שהגיעו לכאן פשוט בדיכאון. אלו הם אנשים שאין להם בעיה לקום מחר וללכת מאיתנו, כי העולם כולו מחכה להם. אותם אנשים משקיעים יום ולילה בחיפוש אחר מה שלא ידוע, בחיפוש אחר האמת ללא שום פשרה - ופתאום רוצים לעצור אותם באמצע. זה הפסד עצום".
"בעולם לא מאמינים שאנחנו בשביתה כל כך הרבה זמן"
פרופ' פרולה טוען כי עמיתיו למקצוע בעולם מתקשים להאמין שהאקדמיה בישראל חווה משבר שכזה. "בעולם לא מאמינים שאנחנו בשביתה כל כך הרבה זמן. לקח לנו זמן רב עד שזכינו להכרה ביכולות שלנו. יש לנו חוזי מחקר ומחויבויות לקרנות מחקר - שסגירת האוניברסיטאות עלולה לפגוע בהם קשות ולהביא לגדיעת תהליכים משמעותיים באמצע. אפילו בימי הצנע והמעברות, דו בן-גוריון החליט להשקיע באוניברסיטאות, כי אין לנו שום דבר חוץ מהיכולות מעל הכתפיים".
דיקן הפקולטה למדעי הטבע באוניברסיטה העברית, פרופ' חרמונה שורק, חוששת אף היא כי הסלמת המאבק תביא לנזק בלתי-הפיך. "בשביתה האחרונה כבר נגרם נזק בל ישוער לתלמידים ולסגל הזוטר, וסגירת הקמפוסים תיפגע בהם קשות. אנחנו חוזרים ואומרים - יש להחזיר מוחות ולטפח אנשים צעירים, כי הם המשאב היחיד שיש לנו, ומצד שני פוגעים בהם. סגירה של הקמפוסים מהווה הפרה של כל ההתקשרויות עמם".
לדבריה, "תלמיד לדוקטורט מעמיד מערך ניסוי מורכב שלוקח לו חודשים לתכנן, ומושקע בו כסף רב. אם לא יתנו לו להיכנס לקמפוס - הדוקטורט הלך. צריך להבין שאנשים משקיעים את חייהם במחקר והם העתיד של מדינת ישראל. אנו רוצים שהם יחזרו לאקדמיה בישראל, אבל למה שירצו לחזור אם כל שנה יש משבר אחר?"
שר האוצר, רוני בר-און, התייחס בצהריים למשבר המחריף במערכת ההשכלה. בנאומו בפני באי הכינוס השנתי של התאחדות התעשיינים, אמר: "יש לנו אחריות למצב ההשכלה הגבוהה. יש לנו אחריות לזה ששנת הלימודים לא תאבד ושהאוניברסיטאות לא יסגרו ביום ראשון. אבל גם למרצים יש את האחריות הזו, וזה לא נכון לקחת יותר מ-150 אלף סטודנטים כבני ערובה לתוך השביתה הזו. כל הצעה שהוצעה היתה רצפה למו"מ או לדיון נוסף על תוספות".
לפנייה לכתב/ת 
