הלוחמות לא באות ליחידות השדה

צה"ל לא אטרקטיבי ללוחמות? יותר ממחצית הצעירות שהשתתפו השבוע בגיבוש לוחמות בבסיס ניצנים, אמרו כי הן רוצות להתגייס למג"ב. רק מעטות אמרו כי הן רוצות לשרת בגדוד הקרקל, יחידת השדה המעורבת הראשונה בצה"ל.

אבל זה אינו כאב הראש היחיד של צה"ל: מספר המתנדבות לתפקידי לחימה אינו עולה וחלקן מוותרות על השירות המפרך רגע לפני הגיוס ומעדיפות לשרת בתפקיד עורפי. "נשמעות אמנם לא מעט הצהרות בנוגע לחשיבות של השתתפות בנות בלחימה, אבל בפועל צה"ל עושה מעט", מודה קצין בכיר, "החיילות הולכות למג"ב כי שם הן מקבלות יחס בדומה לחיילים, ציוד יקר ומתאים ומרגישות הכרה על פועלן".

24 שעות נמשך הגיבוש לתפקידי לחימה לבנות. הצעירות, כולן תלמידות י"ב, נדרשות להוכיח יכולת פיזית, מנטלית והתאמה להיות לוחמות בצה"ל. בצבא אמנם רוו מעט נחת השבוע, בזמן שלמעלה מחמישים אחוז מתוך המצהירות על רצונן להיות לוחמות אכן התייצבו בשער הבסיס. "זאת מלחמה על כל חיילת", מודה סרן חן אלגבסי, ראש מדור מיונים במפקדת זרוע היבשה, "אנחנו שומרים עם המועמדות על קשר טלפוני, בודקים אם יש להן בעיה להגיע ובוחנים כיצד ניתן לעזור להן".

עד שנת 2004 כל מי רצתה להיות לוחמת בצה"ל – התקבלה . אבל ביום הגיוס התמונה היתה קצת אחרת. חלק מהבנות לא הגיע, אחרות כך התברר עם קבלת המדים, כלל לא היו מתאימות לתפקידי לחימה ומכאן הבינו בצה"ל כי יש לערוך גיבוש.

"במהלך הגיבוש נדרשות המועמדות לרוץ 2,000 מטר, לבצע תרגילי מצב פיזיים, להשתתף בדיון בקבוצה, לעבור מסע לאורך קילומטר וחצי", מפרטת סרן אלגבסי את הדרישות. "חלק קטן פורשות באמצע, ומתוך המסיימות מתקבלות 50 עד 60 אחוז. אנו בוחרים באלה שמתאימות להיות לוחמות, כאלה שגם יצליחו כאשר יהיו ביחידות שלהן".

1 מתוך 50 רוצה להיות לוחמת

ככלל, היקף הצעירות שמבקשות להיות לוחמות עקבי מאז שהחלו הגיבושים – רק כ-2% מכלל המתגייסות. בצה"ל אומרים שזה טוב בקושי, רחוק מלהיות משביע רצון. "אין פריצת דרך", מגדיר קצין בכיר את הבעיה, "אנו מברכים כל מי שרוצה להיות לוחמת, אבל אין מספיק כאלה וכנראה שהבעיה אינה נעוצה רק בהן".

ובעיה בהחלט קיימת. מתברר כי גם מתוך אלה שמתקבלות לתפקידי לחימה, כחמישית מחליטות לוותר ולהתגייס גיוס רגיל. אם לחבר נתון זה לכך שלמעלה ממחצית הבנות רוצות להתגייס למג"ב, לצה"ל נותרות לוחמות מעטות מאוד כל שנה.

הבחירה במג"ב אינה מקרית, לא מדובר ביחידה שדה, היחס בין הלוחמים ללוחמות שווה, הציוד מותאם ללוחמות, גם אם מדובר בציוד ייעוד ויקר וההערכה שהן מקבלות אל מול העבודה - גדולה מזאת שמקבלות בצה"ל. במקום השני, בסולם העדיפויות של הבנות - גדוד החילוץ וההצלה של פיקוד העורף, ושוב לא מדובר ביחידת שדה. גדוד הקרקל, שמחייב עבודה פיזית, תנאי שטח ופעילות בקו ישראל-ירדן, שאינו נחשב לאטרקטיבי – הופך את השירות בגדוד לפחות מושך.

המורעלות הגיעו

אבל בצה"ל כמו בצה"ל יש גם כמה מורעלות. בגיבוש בניצנים היו בנות שהכריזו שהן מבקשות לא רק להיות לוחמות, אלא להגיע לתפקידי פיקוד. אחרות הודו כי הגיעו לגיבוש בתום ויכוח סוער עם הוריהן שהעדיפו אותן קרוב לבית. כ-30 מהצעירות לא הגיעו לגיבוש מבתיהן אלא מתוך הצבא. הן כבר החלו שירות עורפי ובתום כמה חודשים ביקשו להיות לוחמות. "האווירה כאן מאוד טובה", אומרת המפקדת אלגבסי, "מרגישים את המוטיבציה של הבנות האלה. הן מאוד מעורבות שואלות שאלות רלוונטיות למשל על מארבים, האם יהיו יחד עם הבנים? אנחנו מנסים לספק להם תשובות להכל".

האסונות שאירעו בגיבושים בצה"ל בשנים האחרונות, הפכו את הגיבוש של הבנות למורכב יותר. כל התהליך עבר אישור אצל תא"ל יוסי בכר, קצין חי"ר וצנחנים ראשי, בקרים הגיעו מווינגייט, רופא עמד מרחק מטרים ספורים מהבנות וכל חריגה נרשמה

בעוד שישה שבועות יודיעו לצעירות מי עברה ומי לא. הבנות מודות שהן במתח. בצה"ל מודים לבנות ויודעים שאחרי הגיבוש יצטרפו עוד כמה עשרות מהן לתפקידי לחימה, אבל יש מי שמודה שצריך לעשות יותר. "אם יהיה רצון אמיתי, נראה עוד כמה מאות לוחמות בכל מחזור בתפקידים שונים בצה"ל. צריך לעשות כאן מהפכה אמיתית, שמתחילה מהנעל המיוחדת ללוחמות ועד היקף האפשרויות שנפתחות עבור אלה שמוכנות לתרום למדינה בצורה כזאת".