שתף קטע נבחר

איך אפשר להדיח ראש ממשלה? תרחישי וינוגרד

"פוטש" בקדימה יכול להוביל להחלפת היו"ר, אבל אולמרט יישאר על כיסאו. כיצד בכל זאת ניתן להחליפו - ומתי הוא עשוי לפזר את כנסת? פרופ' סוזי נבות מציגה חמישה תרחישים ליום שאחרי הדו"ח

זה יקרה ביום רביעי בשבוע הבא. במסיבת עיתונאים חגיגית - ובדו"ח בן מאות עמודים - תשטח ועדת וינוגרד את דברה, אודות המחדלים שנתגלעו במלחמת לבנון השנייה. ככל שינקפו הימים עד אז, צפויות הספקולציות לצמוח: מה יאמרו שרי קדימה? האם אהוד ברק יממש את הבטחת שדות-ים ויסיים את השותפות עם אולמרט? מהן האופציות הפוליטיות והמשפטיות שיעמדו בפני יריביו הפוליטיים של ראש הממשלה, בנסותם להפוך את הדו"ח למנוף להחלפת שלטון? ביקשנו מפרופ' סוזי נבות, מומחית למשפט חוקתי במכללה למינהל, לסקור את התרחישים.

 

ראשית, קדימה עצמה - האם יכולים חברי הסיעה להחליף את ראש הממשלה? פרופ' נבות מזכירה את מה שעשוי להצטייר כתקדים: עוד במהלך הקדנציה הנוכחית החליפו חברי העבודה את שר הביטחון, עמיר פרץ, ביורשו בהנהגת המפלגה, אהוד ברק. אלא שאפשרות כזאת, היא מסבירה, איננה קיימת לגבי ראש ממשלה מכהן. "ראש הממשלה מונה אישית על-ידי נשיא המדינה; הנשיא הטיל עליו אישית להרכיב את הממשלה החדשה. אולמרט מכהן בתפקיד מכוח חוק יסוד: הממשלה, בהיותו זה שהרכיב את הממשלה, ועל כן הוא העומד בראשה וקיבל לכך את אמון הכנסת. לפיכך, ראוי להדגיש כי מבחינה משפטית, אין אפשרות לחברי סיעת קדימה 'להחליף' את ראש הממשלה. גם אם מפלגת קדימה תחליט לבחור לה יו"ר חדש, ממשיך אולמרט לכהן כראש ממשלה".

 

ומה אם אולמרט יחליט להסיק מסקנות אישיות? "ראש הממשלה רשאי להתפטר מתפקידו, לאחר שהודיע לחברי הממשלה על כוונתו לעשות זאת", אומרת פרופ' נבות. "ההתפטרות נעשית על-ידי הגשת כתב התפטרות לנשיא המדינה, ובמקרה כזה רואים את הממשלה כולה כמתפטרת. אפשרות כזו לא גוררת בחירות מיידיות. במקרה כזה, כיוון שעדיין לא תמה הקדנציה של הכנסת, על נשיא המדינה להטיל את הרכבת הממשלה על חבר כנסת אחר, לאחר התייעצות עם הסיעות השונות. אם חבר הכנסת האחר מצליח להרכיב ממשלה חלופית, יש ממשלה חדשה והכנסת ממשיכה לכהן. אפשרות זו כמובן טובה מבחינתם של אותם חברי כנסת שאינם מעוניינים בבחירות, אבל היא תלויה ברצונו של ראש הממשלה להתפטר מתפקידו".

 

ובכל זאת, דרכם של הח"כים להיפרע מאולמרט אינה חסומה. בהחלטה של רוב חברי הבית, קרי: 61 חברי כנסת, יכולה הרשות המחוקקת להביע אי-אמון בממשלה, אלא שזו חייבת להיות "קונסטרוקטיבית", כלומר: לכלול בצידה המלצה לנשיא, המוסכמת על כל ה-61, להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על ח"כ אחר. במצב שכזה, הממשלה כולה כמו התפטרה, והנשיא מטיל את מלאכת המרכבה על אותו חבר כנסת שסביבו התלכד רוב הבית. גם אפשרות זו אינה גוררת בחירות, והכנסת ממשיכה לכהן.

 

מצב שונה יקרה אם יחליט ראש הממשלה עצמו לפזר את הכנסת בצו מיוחד. גם אז יכול רוב של 61 למנוע בחירות, ולבקש מהנשיא - בתוך 21 ימים - להטיל את הרכבת הממשלה על חבר כנסת מוסכם. אחרת, רואים את הכנסת כאילו התפזרה, ומתקיימות בחירות בתוך 90 יום.

 

האופציה הריאלית מכולן לפיזור הכנסת היא באמצעות הליך חקיקה מיוחד, מכוח חוק יסוד: הכנסת. החוק צריך לכלול הוראה על מועד הבחירות, ומועד זה לא יכול להיות מאוחר מחמישה חודשים מיום קבלת חוק ההתפזרות. ומה אם שני מסלולי פיזור והרכבה מתנגשים? "אם מתקבל חוק לפיזור הכנסת", מסבירה המשפטנית, "כל התהליך של הרכבת ממשלה נפסק, כיוון שכוחה של הכנסת במקרה כזה גובר על הממשלה".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: דודי ועקנין
הכנסת תפזר את עצמה?
צילום: דודי ועקנין
צילום: דדי חוגג
פרופ' סוזי נבות
צילום: דדי חוגג
מומלצים