לא יהיו לכם חיילים

אין לי אלא להזהירכם, שרי ממשלה, אלופים במטכ"ל, אלופי משנה בבורות הפיקוד: ייתכן שלא יהיו לכם חיילים לביצוע פקודות שדגל שחור...

הולך וקרב המועד: קסאם אחד על מכללת ספיר, מספר הרוגים ופצועים, והממשלה, הקבינט, פורום השבעה - כולם ישבו על המדוכה. הפגנה סוערת תתקיים מול משרד ראש הממשלה, העיתונים יטפטפו כותרות אדומות ויקראו נקם (אחר-כך ירחצו בנקיון כפיהם). קיצונים יאיימו כי יעשו בחוק כראות עיניהם, והרוב השקט ימשיך להתלבט מה לעשות, כיצד לפעול בלי לאבד צלם אנוש? אלא שהיסוסיו לא יחדרו את חלונות הזכוכית המשורינת במכוניות אנשי השררה.

אך הכתובת כבר חרוטה על הקיר, ותוצאות הישיבות הארוכות ידועות מראש. כמו בטרגדיה יוונית ידווחו שדרים עייפים באמצע תכניות לילה רגועות כי צה"ל קיבל זה עתה הוראה לנקוט "באמצעים קיצוניים" והמטכ"ל נדרש להמליץ ולהציע תוכניות פעולה.

הכדור ייזרק מהדרג המדיני לצבאי. אחרי האסון יוכל לתלות את האחריות בלובשי המדים, "הם המליצו ולנו אין ידע, מומחיות, וגופי מטה לבדוק את ההמלצות. אז מה אם לא ידענו לשאול את השאלות הנכונות?"

המטה הכללי, כדרכו ביעילות, יציע להפגיז את עזה באלף פגזים ולהפציץ את בית חנון ב-48 פצצות בדיוק. הדרג המדיני בהתקף של מידתיות, יפחית את מספר הפגזים והפצצות ב-30% כדי להפגין את מורת רוחו מהביצועיזם של אגף מבצעים.

עד כאן הכל ידוע ומוכר עד כאב. אולם את פקודות המבצע לא כותבים אלופים למודי נסיון ולא סא"לים ציניים. את הפקודות כותבים סרנים וסגנים ביקורתיים, נטולי אמביציות לקריירה צבאית, סטודנטים למחשבים או לפילוסופיה לעת ערב, ועוד נחזור אליהם.

הפקודות אמורות להגיע אל הלוחמים, אל המבצעים, אל התותחן שאמור "להצית את הפתיל", אל הטייס שאמור ללחוץ על ה"פיקל", אל החייל שאמור לשגר את הטיל. הם יודעים לאן הם מכוונים, הם מודעים עד אימה במי יפגע הראש הקרבי וחוששים מתמונות הטלוויזיה של מחר, תמונות שאינני רוצה לתאר כדי לא להיגרר לתעמולה זולה, תמונות שבעקבותיהן לא ישנו לילה אחרי לילה.

אל נא תצפו שבכל סוללות "התומ"תים" - התותחים המתנייעים, יריבו על הזכות להפעיל את התותח. אל תחשבו שבטייסות הקרב, מסוקי הקרב ויתר כלי הטייס, ידחפו החיילים זה את זה בריצה למטוסים. כדאי לפקפק אם כל חיילי החיר"ם - חי"ר מעולה - יתייצבו בשורה הראשונה לשגר לעבר הבתים הרופסים ממול.

אך ייתכן שכמה מהפקודות לא יגיעו אליהם. אחדים מאותם קציני תכנון שאחריותם אינה פחותה משל הלוחמים, ידם תרעד על המקלדת, או שאצבעם תחטיא את כפתור Send פעם אחר פעם.

אין לי אלא להזהירכם, שרי ממשלה, אלופים במטכ"ל, אלופי משנה בבורות הפיקוד: ייתכן שלא יהיו לכם חיילים לביצוע הפקודות האלו, ייתכן שחלק מהפצצות, הפגזים, הטילים, לא ייצאו לכיוון למטרות שתנסו להכתיב להם.

בידקו אותם טוב-טוב. הם אוהבים את מולדתם, הם שואפים להצטיין, אך הם יתנגדו לפקודות שדגל שחור...

ראו הוזהרתם: אל תמליצו לדרג המדיני, אל תורידו פקודות! לטובת צה"ל, לטובת כל לוחם ומתכנן, לטובת כולנו.

ד"ר שמואל גורדון, אל"מ במיל', ראש התוכנית לטכנולוגיה וביטחון לאומי במכון הטכנולוגי חולון