שתף קטע נבחר

האהבה לא בהכרח מחפשת גנים של הישרדות

לא בטוח שהחזקים, היפים והחכמים שורדים יותר. הם מושכים אל עצמם אש. החלשים מצליחים לשרוד לא רע, דווקא משום שלא מתייחסים אליהם. "תהיה גבר, תשפיל את עצמך"?

עד כמה נכונה ההנחה של תורת האבולוציה, על פיה נשים נמשכות אל גברים חזקים, חכמים ומצליחים בגלל הגנים הטובים שלהם, שמגדילים את סיכויי ההישרדות שלהם ושל התלויים בהם?

 

אי אפשר להגיד שההנחה אינה הגיונית. כל אדם רוצה להגדיל את סיכויי ההישרדות שלו, וגוף חסון, או שכל חריף ו/או מניפולטיבי, עם הצלחות מוכחות, הם בסבירות גבוהה תוצאה של גנים טובים. אשה רוצה את הגנים האלה גם לילדים שלה וגם שיעזרו לה במאבקי ההישרדות של עצמה. הטבע לא טיפש. ניתן בהחלט להניח לגביו שהוא יצר מנגנון של התאהבות בגברים בעלי סיכויים גבוהים יותר של הישרדות. אולי בגלל זה אנחנו קיימים בכלל.

 

ההיגיון הזה עובד גם בכיוון השני - התאהבות של גברים בנשים בעלות גנים טובים. יש על כך תיאוריות, מחקרים וממצאים מדעיים. אבל החלטתי להתמקד לצורך הפשטות בכיוון אחד בלבד, של נשים שמתאהבות בגברים.

 

עד כאן ההנחה והגיונה. האם היא נכונה? האם יש גם היגיון אחר שיכול לסתור אותה?

 

מגרשים את הטובים

אני מעורר את השאלות האלו לאור ההתפתחויות בסדרה "הישרדות": הגברים החזקים, בעלי התושיה והגוף הנכון, שורדים לפי שעה את המשחק בפחות הצלחה מגברים חלשים מהם. הם מודחים בזה אחר זה, בעוד שהחלשים יותר מוזכרים בקושי כמועמדים להדחה.

 

השרידות הגבוהה ב"הישרדות" של הגברים הפחות חזקים היא נקודה מעניינת. נראה, על פי ההנחה של תורת האבולוציה, שהם אמורים להפוך עד מהרה לאלילי הבנות, אבל לא. הבנות ממשיכות להתרפק על הגברים החזקים שנותרו עדיין במשחק, או לדבר בגעגועים על החזקים במיוחד שכבר הודחו.

 

יש בסדרה עוד התפתחות מפתיעה: בניגוד למחקרים שונים שמלמדים שאנשים יפים מצליחים יותר בחיים, מתברר מהסדרה שרוב המודחים הזכריים הם גם הגברים היפים יותר. היה שם קטע עם גבר מרשים במיוחד, חייל קרבי במילואים, עשיר, תושב אחד היישובים היוקרתיים ביותר בארץ, נעים הליכות, ערכי, נמרץ, יוזם ובעל גוף חסון ויפה למהדרין, גוף שעוד ילמדו עליו בפקולטות לרפואה ובסמינרים למורים לספורט. והנה, גם הוא בין המודחים, הרבה לפני גברים אחרים שהם פחות ממנו כמעט בכל דבר. הפרט המעניין הוא שאותו בחור הוא מושא להערצה ולפנטזיות של האשה שבסופו של דבר הביאה להדחתו.

 

מה קורה כאן? מה קורה לחולשה ומה קורה ליופי? האם ההנחה בדבר הקשר בין רגשות של נשים לבין איכות הגנים של הגברים היא הנחה שגויה? האם הממצאים המחקריים בדבר מעלותיו של היופי מוטים ושגויים? או שמדובר בסך הכל במשחק מוטה בכוונה לצורך הפקת רווחים גדולים יותר?

 

אין יותר מדי רחמים בתחרות

הזואולוג והאתולוג פראנס דה ואל, מספר בספרו "טובים מטבעם" על קופה שנולדה בלי גפיים של ממש. היא לא היתה מסוגלת בגלל זה ללכת או לטפס על העצים. במקום זאת, היא התגלגלה על האדמה כדי להתקדם יחד עם השבט שלה. קופה חלשה במיוחד, עם סיכויי הישרדות עלובים, ודווקא היא הצליחה לשרוד טוב יותר מקופות בריאות. ריחמו עליה, השבט כולו ריחם עליה, ועזרו לה לשרוד. היא הצליחה, בגלל המסכנות שלה, להתחבב אפילו על היריבים של אמא שלה. ואם כך זה בחברה של קופים, על אחת כמה וכמה בחברה של בני אדם.

 

רגש הרחמים יכול להאריך את חייו של החלש. רגש הרחמים יכול גם לעורר אהבה. לא מעט נשים, ביניהן מוצלחות במיוחד, התאהבו בגברים שהם מושא לרחמים. אבל, לא זה הסיפור במצב של תחרות. אין יותר מדי רחמים ב"הישרדות", כמו שאין יותר מדי רחמים במצבים בו בני האדם נאבקים על חייהם. אז, מה כן? מהם היתרונות ההישרדותיים של החלשים?

 

אלה שבנויים לנצח מפסידים יותר

יתרונו הבולט של החלש הוא בחולשתו. הוא מאיים פחות על האחרים. פחות מקנאים בו, פחות רוצים לתפוס את מקומו ופחות חוששים שהוא יתפוס את מקומם של אחרים. הוא תחרותי פחות, ולכן מושך אליו פחות אש. אולי הוא תורם פחות לחברה, אבל הוא נתפס כמי שאינו מזיק. לא סופרים אותו.

 

כך זה נראה, על כל פנים, בסדרה "הישרדות". הרצון לשרוד במשחק יוצר תחרות בין הגברים החזקים, שמנסים להדיח אלה את אלה. היופי החיצוני, הגוף המוצק והתושיה הרבה, לצד חריצות ויוזמה, גורעים מכושר ההישרדות של הגברים האלה. התהפכו היוצרות: אלה שבנויים יותר להישרדות הם הראשונים שנכשלים. ודומה שכך הגיוני שקורה גם במציאות.

 

נחזור, אם כן, להנחת המוצא על פיה נשים נמשכות יותר אל גברים המוכיחים כושר הישרדות גבוה. על פי אותה הנחה, נשים אמורות להתאהב דווקא בגברים החלשים יותר והפחות יפים, כי הם אלה שמצליחים יותר במבחני ההישרדות, או לפחות מצליחים לא רע.

 

נשווה זאת לפרדוקס של הטייסים. נשים מתאהבות בהם כי הם מצליחים במבחני הישרדות הקשים ביותר בצבא. אבל בהמשך, טייסים שורדים פחות מפקידי אפסנאות. הם מוצאים עצמם בסיטואציות מסוכנות יותר ומגבירים בכך את הסיכוי שלהם למות, להיפצע או ליפול בשבי. בעוד שהנשים של פקידי אפסנאות ישנות בשקט, נשות הטייסים שרויות במתח בלתי פוסק. האם, בגלל זה, פקידי אפסנאות בצבא הם הגברים האולטימטיביים? האם חיילות נוטות להתעלף ברגע שפקיד אפסנאות נכנס לחדר האוכל של הבסיס? ברור שלא. אני שואל למה בעצם? הרי הם שורדים יותר מטייסים.

 

מי זוכה לפני מי בדוגמנית שלו?

נראה שחייבים לשנות את הנחת המוצא. גנים של הישרדות אינם מי-יודע-מה בעיני נשים. גוף חסון, מראה חיצוני מצודד, שכל חריף ועמידה באתגרים מרשימים, גם אם הם קצרי מועד, מושכים יותר. הם נתפסים כטובים בפני עצמם, לאו דווקא בהקשר לגנים. שחקן כדורגל ששנותיו ככדורגלן ספורות מושך

אליו יותר דוגמניות מפקיד שומה שהכנסתו מובטחת עד גיל הפנסיה וגם אחר כך. ראש משפחת פשע שחייו מאוימים וזמנו קצוב יזכה בדוגמנית שלו הרבה לפני החשב הכללי

במשרד האוצר, פקיד מדינה עם הכנסה גבוהה ופנסיה מרקיעת שחקים.

 

המסקנות האלו אינן נגזרות רק מהמשחק של "הישרדות". המשחק הוא דוגמה בלבד למה שקורה במציאות. החזקים מושכים אל עצמם יותר אש, ולכן עוצמתם היא חולשתם. בנוסף, אני מציג את הדברים בצורה סכמאטית. בפועל, יש הרבה מאוד יוצאים מהכלל, לכאן ולכאן. אני גם לא בטוח מי בסופו של דבר שורד יותר, לאור משתנים רבים - הגבר החזק או הגבר החלש. התזה שלי אומרת שהחלש אינו בהכרח שורד פחות, ושהחזק אינו בהכרח שורד יותר, ושהאהבה אינה מחפשת בהכרח את הגנים של ההישרדות.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
למי יש יותר סיכויים?
צילום: index open
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים