שתף קטע נבחר

המספרים של סוויני

הבמאי טים ברטון נדלק על המחזמר "סוויני טוד" בגלל הדם על הבמה, ג'וני דפ לקח שיעורי פיתוח קול כדי לשיר בו, והלנה בונהם-קרטר קיבלה תפקיד למרות שהיא חברה של הבמאי. שליחת ynet פגשה אותם בלונדון (ויש גם הצצה בלעדית לסרט)

 

 

ג'וני דפ הוא סוויני טוד. את העובדה הזאת למדתי בשבוע שעבר, עת קיבלתי על עצמי את המטלה הנאצלת, לצפות בסרטו החדש של ג'וני דפ, שעלה אתמול (ה') בארץ, ולקחת חלק במסיבת עיתונאים עם צוות השחקנים של הסרט.

 

הבמאי בעל המעוף, טים ברטון ("באטמן", "צ'רלי בממלכת השוקולד"), והשחקן שהיה מועמד לפרסי האוסקר וגלובוס הזהב ג'וני דפ ("צ'רלי בממלכת השוקולד", "שודדי הפיראטים"), מציגים את המותחן הדרמטי החדש, "סוויני טוד - הספר השטני מרחוב פליט", סיפור מקורי ומרתק המבוסס על המחזמר המצליח של המלחין סטיבן סונדהיים.

 

כבר בדקות הראשונות של ההקרנה שנערכה בבניין המפואר של Warner Bros במרכז לונדון, מרגישים את הנוכחות והיצירה של טים ברטון. אפל, מצמרר וכמובן מדמם היטב. ברטון מגולל את סיפורו של בנג'מין בארקר (ג'וני דפ), שנכלא שלא בצדק למשך 15 שנה בצדו האחר של העולם, וברח חזרה ללונדון כשהוא משתוקק לשים את היד על האיש המתועב שהביא למאסרו, בסשן נקמות בריא.

 

האיש הוא השופט טרפין (אלן ריקמן), שחטף את אשתו של טוד, לוסי, ואת בתו הפעוטה. טוד מתגורר מעל המאפיה של גברת לובט (הלנה בונהאם קרטר), ומשם פוצח במסע נקמה חסר מעצורים, ובמקביל הולך ומאבד את שפיות דעתו.

 

אם אתם זקוקים לחוות דעת שניה, גם האנשים הנחמדים באיגודי הקולנוע האמריקנים חושבים ש"סוויני טוד", הספר המשוגע, הוא סרט מוצלח במיוחד. שני פרסי "גלובוס" כבר מצאו את דרכם אליו, הראשון בקטגוריה של הסרט המוסיקלי או הקומי הטוב ביותר והשני נחת על המדף של ג'וני דפ, בקטגוריית השחקן המוסיקלי או הקומי הטוב ביותר.

 

אל מסיבת העיתונאים שנערכה למחרת מגיע ג'וני דפ חמוש במראה האירופאי, עם זקן צרפתי וחולצת פלנל, כשלצידו טים ברטון כמנהגו האקסנטרי, עם תסרוקת פרועה ומשקפי שמש ענקיים. קשה לא להבחין בקשר המיוחד הקיים ביניהם. "סוויני טוד" הוא סרטם השישי של דפ וברטון יחד, והעבודה המשותפת רבת השנים הפכה אותם לחברים קרובים וצוות קולנועי מובחר.

 

"לדעתי סוויני הוא דמות טרגית, אך גם מאד רגישה", מפרש דפ את התרשמותו מהדמות שגילם, "אשר חוותה מקרה נורא וטראומתי של עוולה וחוסר צדק. תמיד ראיתי אותו כקורבן. הוא בעצם כבר מת מזמן, ומה שמחזיק אותו חי ונותן לו כוח להמשיך זו הנקמה".

 

איך הסתדרת עם השירה?

 

דפ: "זאת הפעם הראשונהי שאני מקבל הזדמנות לשיר, כמו זו שטים נתן לי כאן. היה פחד, אבל ברגע שהתגברתי עליו נהניתי מאוד. סונדהיים הוא מלחין מדהים, הייתי צריך לעבוד מאוד קשה בכדי להגיע לרמה שראויה להיות מוצגת בסרט".

 

אנשים ששמעו אותך שר אמרו שהקול שלך מזכיר את דיוויד בואי.

 

"באמת? זה לא בכוונה אבל זאת מחמאה גדולה".

 

ועכשיו שגילית כי אתה יכול לשיר, תעשה זאת שוב?

 

"נכון להיום לא נראה לי שאעשה זאת שוב".

 

"תמיד הערצתי את ג'וני ואת בחירת התפקידים שלו, בעיקר כשהוא תמיד עשה אותם בדרכו הייחודית", סיפרה בונהאם-קרטר בראיון מוקדם יותר. "הוא מעולם לא עשה דבר על פי דפוס קבוע במטרה לבנות לעצמו קריירה, ומעולם לא הסתמך על המראה שלו. במובן מסוים אנחנו די דומים, בכך שאין לנו הרבה כבוד למראה שלנו, ואנחנו מעדיפים הסוואות ותחפושות כדי לברוח מעצמנו"

 

ב-2001, הרבה לפני שברטון חשב לביים את "סוויני טוד", הוא ביקר בביתו של דפ ונתן לו עותק של המוזיקה מהמחזמר בביצועה של אנג'לה לאנסברי. "הוא אמר, 'אני לא יודע אם אתה מכיר את זה, אבל תקשיב לזה', " נזכר דפ. "האזנתי לדיסק וחשבתי שהוא מעניין. חמש-שש שנים מאוחר יותר הגיעה השאלה: 'אתה חושב שאתה יכול לשיר?' אז עניתי לו שאני לא יודע... בוא נבדוק את זה."

 

"אני יודע שהוא מוזיקלי," אומר ברטון, "כי הוא היה בלהקת רוק. ראיתי אותו בדמותו של 'סוויני טוד' כל כך בבירור. ואני יודע שהוא לא יעשה אתי כל דבר, רק כדי לעשות את זה. זה כל מה שרציתי לשמוע, כי פשוט ידעתי שהוא מסוגל."

 

בניגוד לציפיות, מעיד ברטון על עצמו במסיבת העיתונאים כי הוא אינו מעריץ גדול של מחזות זמר. עם זאת הוא מספר שכשצפה ב"סוויני טוד" בלונדון, חש בליבו. "השילוב של הסיפור עם המוסיקה פשוט תפס אותי, וגם כמות הדם עשתה את שלה.." הוא מגחך. "חשבתי על האפשרויות האינסופיות שאני יכול לממש עם כל החומר הזה על מסך הקולנוע, וזאת נראתה הזדמנות מצוינת".

 

איך הופכים מחזמר מצליח לסרט, בלי לפגוע בייחודיות של המוסיקה והסיפור?

 

"זה לא היה קל, היינו מן הסתם צריכים לשנות דברים, לבטל קטעים מסוימים או להוסיף ולהרחיב אחרים, אבל ניסינו לשמור כמה שאפשר על הסיפור ומוסיקת המקור. אני חושב שהצלחנו די יפה".

 

לצידם של דפ וברטון יושבת הלנה בונהם קרטר (זוגתו לחיים של טים ברטון), והאופן בו הם עוקצים קלות אחד את השני תוך כדי מענה על השאלות, מבהיר שהכימיה בין שלושתם עובדת היטב גם מחוץ לסרט. דמותה של בונהם-קרטר בסרט, גברת לובט, מאוהבת בטוד מעל הראש אך הוא אינו שם לב לזה בכלל. היא הופכת לשותפתו לנקמה בתקווה שהוא יתעורר ויחזיר לה אהבה.

 

היה קשה לקבל את התפקיד?

 

בונהאם-קרטר: "בהחלט, מלבד תפקידי השירה והמשחק המגוונים כל-כך באישיותה של גברת לובט, הייתי צריכה לעבוד מאוד קשה כדי שלא יחשבו שקיבלתי את התפקיד כי אני חברה של הבמאי".

 

מיסטר ברטון, נדמה כי רוב הסרטים שאתה עושה מבוססים על טרגדיות, מוות והעולם הבא.

 

ברטון: "באמת? דווקא חשבתי שסוויני הוא סיפור מצחיק...".

 

בונהאם קרטר: "טים אוהב לקחת חלקים מהזוגיות שלנו וליישם אותם בסרטים שלו".

 

"היא הייתה אמיצה מאד," מסנגר דפ על בונהאם-קרטר בפרסומים שקדמו ליציאת הסרט. "ללא ספק, זה התפקיד הקשה ביותר בסרט והיא ביצעה אותו בצורה מעוררת כבוד. היא הפכה את גברת לובט לפגיעה, מפחידה, מצחיקה ומתוקה. יש זוויות רבות לאישה הזאת שהלנה הצליחה להבליט".

 

"ראיתי בה אישה חסרת כל מוסר, מלאה ברוח חיים, שורדת," אומרת בונהאם-קרטר. "אבל הדבר העיקרי שמניע אותה, הוא שהיא מאוהבת במישהו שלא אוהב אותה בחזרה."

 

"אני חושב שהיא הייתה מעדיפה שהוא יפסיק לחשוב כל כך הרבה על הרג אנשים ויהיה אולי קצת יותר רומנטי ויעניק לה תשומת לב," ממשיך דפ. "קשר עין הוא לא

 אחת מהנקודות החזקות אצלו, אפילו עם גברת לובט, יברך אותה האל."

 

"יש משהו מאד עצוב, רודף מחשבות והזוי בדמות הזאת," מסביר ברטון. "לכן הם זוג כה מושלם, באמת. זה בעצם סרט על יחסים רומנטיים. אני חושב שמה שיפה ב'סוויני טוד' הוא שיש לו הרבה רבדים. אומנם הסיפור הוא טראגי אך המוסיקה היא זאת שמוציאה את כל הרגשות של השחקנים והופכת את המציאות הקשה והאכזרית לסיפור אהבה מקסים. וזה מה שיגרום לא רק למעריצים שלי להגיע ולראות את הסרט, אלא ימשוך קהל נוסף".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
דפ. סוויני טוד הוא דמות טראגית
צילום: איי פי
בונהם קרטר וברטון. זוג קולנועי
צילום: רויטרס
לאתר ההטבות
מומלצים