שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    רחרחי אותו: הדרך למציאת פרטנר מושלם עוברת באף

    בנות, עזבו את החברות שמנסות לשדך לכם מישהו מהעבודה, וצאו מהפיק-אפס ומאתרי ההיכרויות והשידוכים: מחפשות את הבחור האידיאלי? מחקרים מראים שריח הגוף משדר לנו אותות סמויים ומנחה אותנו בבחירת בן זוג מתאים מבחינה גנטית. רק שלא יגזים עם האפטר-שייב

    "אני ההוכחה לכך שיש דבר כזה אהבה מהרחה ראשונה" מספרת ד‭.'‬ "ידעתי שאנשא לו בשנייה שבה הרחתי אותו. תמיד הייתי רגישה לריחות, אבל כאן זה היה כמו ברק. הוא הריח לי נהדר. הניחוח האישי שלו גרם לי להרגיש בטוחה ומוגנת לידו וגם גירה אותי מינית בעוצמה רבה. אני מתכוונת לריח עור גופו, לא לאפטרשייב ולא לסבון. אף פעם עוד לא חוויתי כזה ריח טוב מגבר. אנחנו נשואים שמונה שנים, יש לנו שני ילדים, והוא עדיין מריח לי כמו האיש הכי סקסי בעולם‭."‬

     

    הריח, יותר מכל החושים, מעורר בנו בעוצמה זכרונות ואסוציאציות, משנה את מצב רוחנו, מרגש, מעורר ומסב לנו תחושה אינסטינקטיבית מול האנשים שאנו 'מריחים' סביבנו. מחקר אמריקאי חדש, שתוצאותיו התפרסמו בירחון 'פסיכולוגיה היום‭,'‬ קובע שלריח האישי יש השפעה מוכחת על בחירת בן הזוג.

     

    לכל אדם יש ריח אישי משלו – בדיוק כשם שטביעת אצבעותיו היא ייחודית. למעשה, כולנו מכירים את התחושה של 'להשתגע' אחרי ריח של מישהו. מתברר שריח הגוף משדר אותות סמויים למוח. כפי שתינוק בן יומו יכול לזהות את אמו באמצעות ריחה, כך בני זוג קולטים – לרוב באופן בלתי מודע – את אותות הריח הייחודי של בן/בת הזוג.


    התקשורת הריחנית נקלטת ברמות הסמויות של התודעה (ויז'ואל פוטוס)

     

    עורכי המחקר טוענים שהריח הוא הגורם החבוי והסיבה האמיתית שמסבירה מדוע בחרנו את מי שבחרנו להיות בן/בת זוגנו. תקראו לזה כימיה או ניצוץ או חשמל, נטען במאמר, אבל המסקנה החד משמעית היא שמשיכה גופנית ראשונית מבוססת רק על ריח.

     

    "חוש הריח ממלא תפקיד חשוב בחיינו, בייחוד בתחום המשיכה המינית. רופאי אף־אוזן־גרון מעידים ש־‭25%‬ מהאנשים שסובלים מהפרעות ביכולת ההרחה מאבדים גם עניין ביחסי המין‭,"‬ אומרת ד"ר רנדי טורנהיל, פסיכולוגית התפתחותית שעמדה בראש המחקר. "אנחנו לא יודעים אפילו עד כמה חשובה התקשורת הריחנית, משום שהיא נקלטת ברמות סמויות של התודעה, אבל חוויית הריח נמצאת שם תמיד והיא למעשה קובעת את ההתנהגות המינית‭."‬

     

    אצל נשים העניין חזק במיוחד. חוש הריח של נשים מפותח יותר מזה של גברים, בעיקר בימי הביוץ. לכן הן נוטות להגיב בעוצמה כלפי ריחות גוף – זיעה, הבל פה, קרקפת לא חפופה וגם אלכוהול וסיגריות. לעומת זאת, הן חשות עוררות גופנית מוגברת כשריחו של הגבר שפגשו נעים להן.

     

    "למרות שאנחנו לא מודעים לסיבות לבחירת הריח הנעים לנו‭,“‬ טוענת ד"ר טורנהיל, "המחקר מוכיח שכשאנחנו מחזרים אחרי מישהו, קולטנים מעבירים אותות אל מנגנון ההרחה הקשור למוח, וגורמים לנו להימשך אל מי שצפוי להיות בן/בת הזוג האופטימלי עבורנו‭".

     

    מה הריח של מטען גנים שונה?

    אבל האם באמת אפשר לסמוך רק על האף? באוניברסיטת לוזאן בשווייץ נערך בשנה שעברה ניסוי בקרב 44 גברים. הם ישנו עם טישרט במשך שני לילות רצופים והתבקשו להשתמש רק בדאודורנט ובסבון נטולי ריח. אחר כך נמסרו

     החולצות ל־49 נשים, שהתבקשו להריח אותן ולומר מהו הריח הכי מושך בעיניהן. החוקרים הופתעו לגלות שכל הנשים העדיפו את הריח של חולצת הגבר שהיה שונה מהן לחלוטין מבחינת מערך הגנים, המוצא והמערכת החיסונית שלו.

     

    לטענת החוקרים, נטייתן של הנשים לריח מסוים קשורה להיבט ביולוגי, שלפיו ככל שיש יותר מרחק ושוני גנטי בין בני זוג, כך יצליחו השניים להביא לעולם צאצאים בריאים, חסונים ומוצלחים יותר, שהרי קרבת דם וגנים עלולה לגרום להבאת יילודים פגומי גוף ונפש. "למעשה‭,“‬ הם סיכמו, "חוש הריח עוזר לזהות מה מתאים לך באופן ביולוגי ומה יפגום בסיכויי הזוגיות וההורות שלך‭.“‬

     

    גם באוניברסיטת שיקגו נערך מחקר דומה עם טישרטס שנמסרו להרחה לנשים צעירות - והמסקנות היו דומות. לטענת החוקרת ד"ר מרטה מקלינטוק, נשים לא נמשכות מלכתחילה לריח של גברים שיש להם מערך גנטי ומערכת חיסונית דומים מאוד לשלהן. אין מנוס מלקבוע שהן יודעות להגן על עצמן – באופן לא מודע - מפני גבר שדומה להן יותר מדי מבחינה פיזיולוגית. ריח גוף הוא הביטוי החיצוני של המערכת החיסונית של האדם, והריח שכל כך ערב לחוטמנו הוא פשוט הכי מתאים לנו מהבחינה הגנטית‭."‬

     

    להקשיב לריח

    ד"ר קרולאובר, גנטיקאית וחוקרת מאוניברסיטת שיקגו, ערכה מחקר מעניין בקרב כת האמיש, שבה כ־40 אלף חברים שנוטים להינשא בתוך העדה, כך שהגיוון הגנטי בקרבם מצומצם יחסית. ובכל זאת, גם בתוך העדה מצאה החוקרת בני זוג שמערכות החיסון והגנים שלהם שונות בתכלית. לעומת זאת, זוגות שהיו בעלי מערך גנטי דומה וקרבת דם סבלו מריבוי הפלות ומבעיות פוריות קשות, כאילו הגוף מלכתחילה 'מסרב' להביא לעולם ילד עם מערכת חיסון חלשה.

     

    "כשבוחרים להתעלם מהמסר ששולח חוש הריח‭,"‬ היא אומרת, "אדם יכול למצוא את עצמו בתוך זוגיות עם סקס גרוע, חוסר פוריות ובמקרים קיצוניים צאצאים לא בריאים. לכן תנו אמון באף. כשאישה חשה מגורה מהריח של הגבר שפגשה, וכאילו אנרגיה זורמת לתוכה - מתברר שהוא האדם הנכון‭." ‬

     

    אבל יש הסתייגות חשובה אחת: נשים שנוטלות גלולות נגד הריון עלולות לשגות במבחן הריח. במבחן טישרט נוסף באוניברסיטת לוזאן ריחרחו את החולצות נשים שנטלו גלולות, והן בחרו בחולצות של גברים שהמערך הגנטי שלהם דווקא דמה

     לשלהן וכך גם סוג הדם. ההסבר טמון במכניזם של הגלולה. הגלולה מונעת מהשחלות לשחרר ביצית, משטה בגוף לחשוב שזה הריון, ומאחר שהריון הוא מצב רגיש שמפעיל ביתר שאת את הפעילות ההורמונלית, נוצרת כאן טעות. כלומר הגלולה משבשת את השיפוט. לא מדובר אמנם בנתוני מחקר מבוססים, אבל עורכי המחקר רומזים ש"אם אישה מחפשת לה בעל, עליה לבחור באמצעי מניעה שונה מהגלולה, לפחות עד שהיא תהיה בטוחה שהריח שלו מושך אותה באופן עמוק‭.“‬

     

    לסיכום, אם את מחפשת בן זוג, ותרי על הגלולה בשבועות הראשונים והקריטיים כדי להעריך אם אתם מתאימים או לא. בקשי מחברך שישתמש רק בתכשירים נטולי ריח, ותני לאף שלך ללכת במקומך. 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ויז'ואל/פוטוס
    הריח מעורר זכרונות
    צילום: ויז'ואל/פוטוס
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים