הייתי צריכה להבין שאתה עדיין מאוהב באחרת
כמו בסרטים, כשאדם קופץ להציל מישהו זר ומחפה עליו בגופו, כך רציתי לכסות אותך. לשלוף את הכאב מתוך החזה שלך, לנקות ולהכין אותך לקראת בואה של אהבה חדשה. רציתי שתישאר לישון. אבל אתה בעיר אחרת, עדיין עורג לאותה אשה
סיפרת לי שמאז שנפרדתם, אתה ישן על הספה. לא מסוגל לישון במיטה הגדולה, הריקה. הייתי צריכה כבר אז להבין, שאתה גם לא מסוגל לאהוב אחרת, כי מה יותר אינטימי משינה? לשמוע את המלמולים חסרי ההיגיון, לראות את הפנים פתאום מתרככים ואת כל השרירים רפויים. לראות את הגוף נתון כולו לחסדו של עולם אחר, משועבד לכוחות המשיכה. להרגיש חום גוף של אחר. להכיר את התזוזות הקטנות, הבלתי רצוניות. להכיר את אופן היקיצה. זה מדהים, יש זרוּת שלא יכולה להתקיים בשינה.
כמו בסרטים, כשאדם קופץ להציל אדם זר ומחפה עליו בגופו, כך רציתי לכסות אותך. לשלוף את הכאב מתוך החזה שלך, לנקות ולהכין אותך לקראת בואה של אהבה חדשה. רציתי שתישאר לישון. ולא תמהר ותרוץ ותברח. רציתי שתישאר עד שיחשיך שוב היום, ושניכנס למיטה. אבל אתה בעיר אחרת, עדיין עורג לאותה אשה.
"אני לא נקי", אמרת לי בהתחלה
"אני לא נקי" הזהרת אותי, כדי שכל האמת תהייה על השולחן. "שלא תגידי שלא אמרתי. אני מסיר אחריות. אני אתנהג מוזר".
"אני אבוא אלייך, אבל אם היא תתקשר, אני אצא לדבר איתה במרפסת חצי שעה. כי בכל זאת, לא דיברנו כבר שבוע, וזה מרגיש לי כמו נצח", אמרת.
"כואב לי הגוף מרוב שאני מתגעגע אליה", אמרת, אבל המשכת להתקשר אליי, כדי להפיג את הכאב הזה.
"אני רוצה את הקשר הזה, ברור שאני מוכן", אמרת, אבל בסופי שבוע נעלמת כאילו בלעה אותך האדמה.
"אני לגמרי מבין אותך", אמרת, "אם את רוצה לחתוך, אני מבטיח לא להתקשר..."
אבל בכל זאת התקשרת. כי עמוק בפנים ידעת שאני רוצה אותך, ושאני אשלם את המחיר.
"אל תלחצי עלי. אל תעשי לי רגשות אשם"
"אז תהיי סבלנית איתי", ביקשת. "נכון שאני לא מזמין אותך לפגישה נורמלית, אבל אנחנו מדברים המון, אז אל תלחצי עלי. אל תעשי לי רגשות אשם. אמרתי לך שאני לא נקי, אבל אני לגמרי מוכן. פשוט בקצב שלי", אמרת.
סיפור:
להיפטר אחת ולתמיד מהאקסית המיתולוגית
אמיר נתן
עמדתי להתחתן בעוד שבוע עם לילך, אשה רגישה, חכמה ואוהבת. היתה לי רק בעיה אחת - אפרת. היא היתה בחורה שנפרדתי ממנה שש שנים קודם לכן, וכל הזמן הזה לא הצלחתי להוציא אותה מהראש. ידעתי שהיא תסכן את נישואיי
"נכון שאת כבר יודעת עלי חצי היסטוריה, ואני לא יודע עלייך כמעט דבר. את כבר יודעת איך אני נוהג, באיזה פקקים אני נתקע, מי החברים הכי טובים שלי, כמה קיבלתי בבגרות באנגלית, מה עושות האחיות שלי, בנות כמה האחייניות המדהימות שלי, ואת כל סיפורי האקסיות האפשריות מגיל 18 ועד האחרונה. זה נכון, אבל תני לי זמן".
אז חיכיתי לך. חיכיתי שיום יבוא ותתפכח, יום יבוא ותהייה מוכן לנסוע את הקילומטרים שמפרידים ביני לבינך. יום יבוא ותבין מה היה לך ממש במרחק נגיעה. היית צריך רק להושיט את ידך.
רציתי לישון לצידך. אבל אתה עוד ישן על הספה, ואני פשוט לא הצלחתי להעיר אותך.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
